חטיבת כפיר (חטיבה 900) היא חטיבת חי"ר שעיקר פעילותה בלוחמה בטרור בשטחי יהודה ושומרון. שורשי החטיבה ומורשתה, המושתתים על לחימה בלתי פוסקת באיו"ש, נעוצים בסיירת חרוב וסיירת דוכיפת המיתולוגיות, ובגדודי ה-90 – יחידות שייעודן היה שירות בשטחי יהודה, שומרון ועזה. ששת גדודי החטיבה המתמחים בלחימה זעירה ולוחמה כנגד טרור (בדגש על שטחם בנויים ומורכבים), משויכים, בניגוד לגדודים בחטיבות החי"ר האחרות, לחטיבות מרחביות ספציפיות באוגדת איו"ש. באחרונה יועדה חטיבת כפיר להתחיל ולפעול בהדרגה גם בגזרות אחרות, ובכך לרכוש את היכולת לפעול כיחידה מתמרנת. במסגרת ייעוד זה, פעל גדוד חרוב של החטיבה בגזרת עזה במבצע עופרת יצוקה.
סמל החטיבה: עם איחוד גדודי החטיבה ב-2005, הוחלפו כל תגי הגדודים לתג אחיד, מעוטר חרב המסמלת את הלחימה בשטחים וכנפיים המסמלות את המוסריות המורכבת הנדרשת בה. בנוסף, הוכרז בתקופה זו דגל חטיבה חדש בצבעי היחידה: חציו לבן וחציו צבעי הסוואה כהים.
שיעור היסטוריה: חטיבת כפיר היא חטיבת החי"ר הצעירה ביותר וגם הגדולה ביותר בצה"ל. מקורה בגדודי החי"ר הייעודי שהוקמו החל משנות ה-90, כחי"ר משוריין המצוות לכוחות שריון. במהלך האינתיפאדה השנייה, הוחלט להסב את הגדודים לכאלה המיועדים במיוחד ללוחמה בטרור בתוככי הערים ביהודה ושומרון וברצועת עזה.
מאז הקמתה פעלה חטיבת כפיר בשטחי יהודה ושומרון והיא האחראית למרבית המעצרים, המבצעים והפעולות בגזרה. במבצע עופרת יצוקה הוסב לראשונה גדוד חרוב שבחטיבה לגזרת עזה. במהלך הלחימה בדרום, נהרג מפקד הפלוגה המסייעת בגדוד, רס"ן רועי רוזנר ז"ל.
באוקטובר 2009 עלתה חטיבת כפיר לכותרות כאשר מספר טירונים מגדוד שמשון הניפו במהלך טקס השבעתם כרזות כנגד פינוי ישובים. אירועים דומים נוספים שאירעו באותה התקופה בחטיבה עוררו דיון ציבורי סביב סוגיות הסרבנות, פינוי ישובים בידי צה"ל ומעמד ישיבות ההסדר בצבא.
מבנה החטיבה: חטיבת כפיר פועלת תחת עוצבת הפלדה (אוגדה 162) שבפיקוד המרכז. בעבר היו גדודי החטיבה חלקים אורגניים מהחטיבות המרחביות באוגדה, אך מאז 2008 חל שינוי מהותי, והגדודים נפרדו מבסיסי הקבע שלהם והפכו לגדודים ניידים כבשאר חטיבות החי"ר. למעשה, מבצעים הגדודים סבב הן בתוך הגזרות באיו"ש, והחל מלפני מספר חודשים גם באבטחת קווי הצפון. הגדודים הם: גדוד נחשון (90); גדוד שמשון (92); גדוד חרוב (93); גדוד דוכיפת (94); גדוד לביא (96); וגדוד נצח יהודה (97), הקרוי גם הנח"ל החרדי. בכל גדוד חמש פלוגות - הפלוגה המסייעת, הפלוגה המבצעית, פלוגת החוד, פלוגת מסלול ופלוגת המפקדה. עוד ניתן כבר לפרסם, כי קיימת כוונה להקים גם גדס"ר בחטיבה, שיוקם כנראה על בסיס גדוד חרוב. הקמת הפלחי"ק כבר החלה, ובקרוב תוקם גם הפלס"ר.
מתוך חטיבת כפיר ניתן להתמיין גם ליחידות המיוחדות לוט"ר (לוחמה בטרור) ועוקץ (יחידת הכלבנים הצה"לית).
תנאי קבלה: פרופיל 82-97. המיון לחטיבה הוא לא התנדבותי, כך שאי אפשר להתמיין אליה מראש. על מנת למקסם את סיכויי הקבלה, יש לסמן את החטיבה במקום הראשון במנילה.
הכשרה: הלוחם הצעיר יבלה את הכשרתו הראשונית בבט"ר (בסיס טירונים) פלס שבבקעת הירדן. הוא יעבור טירונות בת ארבעה חודשים (רובאי 05), ויקבל הכשרה של לוחם חי"ר, במהלכה ילמד לירות ב-M-16, לתפעל כלי נשק שונים, הסוואה, קרב מגע, כושר גופני, מטווחים ובעיקר הרבה מאוד משמעת. כמו כן, ילמד שיטות הסתערות על יעדי חי"ר, ולחימה על יעד מבוצר ובשטח בנוי.
לאחר מכן יגיע לאימון המתקדם, האורך כחודשיים וחצי, שם יוכשר לרמת רובאי 07. את מרבית זמנו יבלה בלינה בשטח לצורך תרגילי כיתה, מחלקה, פלוגה ולוחמת שטח בנוי. בעצם, באימון המתקדם לומדים קצת יותר, רצים קצת יותר ומתרגלים לוחמה קצת יותר. לאחר מכן, עוברים שלושה שבועות של אימוני לו"ז (לוחמה זעירה) בשטח בנוי. חשוב לציין כי הזמן שמוקדש בחטיבות החי"ר האחרות לאימונים ייעודיים שונים (למשל אימון על ה"אכזריות" בגולני) מוקדש בכפיר לתחום הלו"ז. חיילי חטיבת כפיר מקבלים גם הכשרה בסיסית בשפה הערבית. לבסוף עוברים גם מסע כומתה.
לאחר הגיוס וההגעה לבסיס הטירונות, ניתן לצאת לגיבוש ליחידות עוקץ והלוט"ר.
ובסדיר: לאחר תקופת ההכשרה יעברו הלוחמים לתעסוקה המבצעית, בעצם שגרתו של לוחם חי"ר, ויתפזרו לגדודים השונים בגזרות השונות. בהתחלה יעבירו הלוחמים ארבעה חודשים כפלוגת מסלול, הפלוגה ה"צעירה" של הגדוד. במהלך החודשים הללו יבצעו לוחמי הפלוגה פעילויות כשאר הפלוגות המבצעיות, אולם לרוב לא הם יבצעו מעצרים או פעילות התקפית בתוך הערים, למעט במקרים מיוחדים. לאחר ארבעה חודשים בפלוגת המסלול, יקבלו החיילים את סיכת הלוחם ויתפזרו לפלוגות הותיקות בגדוד. המצטיינים יצאו לקורס מ"כים ולקורס קצינים.
ברוב השירות הסדיר, חלק מהפעילות היא הגנתית בעיקרה, וכוללת סיורים ממוגנים בצירים המרכזיים, שמירה בעמדות, מחסומים ופטרולים. הפעילות ההתקפית קורה, לרוב, בלילות, וכוללת מעצרים של מבוקשים ופעילים, מארבים וסיורים. מדי כמה חודשים יוצאים לאימון של מספר שבועות. במקביל לפעילות השגרתית, הגדודים יוצאים לעיתים למבצעים ארוכים ומורכבים בתוך מרכזי הערים לטובת מעצר מבוקשים ופגיעה בתשתיות.
יציאות: לוחמי היחידה, בדומה ללוחמי יתר חטיבות החי"ר, יוצאים הביתה במהלך ההכשרות ליומיים בכל שבועיים - שלושה. במהלך השירות המבצעי הכול תלוי, כמובן, בסוג הפעילות ובכמות החיילים.
תפקידים במסגרת היחידה: החוגרים משרתים בתפקידי לחימה (למשל לוחם בגדוד נחשון) או בתפקידי תמיכה ללחימה (למשל מש"קית ת"ש בגדוד נחשון). הקצינים משרתים בשדרת הפיקוד הלוחמת (מפקד מחלקה, למשל) או תומכת הלחימה (למשל קצין שלישות חטיבתי).
נשק ואמל"ח: חטיבת כפיר מצוידת באמצעי הלחימה הסטנדרטיים בחי"ר הצה"לי; הנשק האישי התקני של לוחמי החטיבה הוא ה-M16 הקצר לסוגיו (פלאטופ/M4). לוחמי החטיבה מצויידים גם במקלעי מאג ונגב, מקלעי רימונים, רובי צלפים, מרגמות, אמצעים לראיית לילה ורקטות נ"ט.
מדים: חיילי החטיבה חובשים כומתה בצבעי הסוואה (מנומרת, כמו מדי הצבא האמריקאי), ונועלים נעליים אדומות. הכומתה המנומרת החליפה את הכומתה השחורה שחבשו לוחמי כפיר לאורך גלגולי הגדודים.
שילוב בנות: אין לוחמות בחטיבת כפיר. בנות משרתות בתפקידים תומכי לחימה, למשל כמש"קית ת"ש וכמש"קית חינוך. בנות משרתות גם כמדריכות חי"ר במקצועות השונים (אמל"ח, טילי נ"ט, העברת קורס מרגמות, הדרכת קליעה וצליפה ועוד), והן משובצות בבסיסי האימון החטיבתיים והפיקודיים ובבסיסי האימונים של זרוע היבשה. בגדוד נצח יהודה, גדוד הנח"ל החרדי, אין משרתות בנות כלל, ואפילו מש"קית הת"ש הינה מש"ק ממין זכר.
המרוץ לרמטכ"לות: כחטיבה החדשה ביותר בצבא, עדיין לא הספיקו לוחמי ויוצאי כפיר לצבור מספיק ותק בצה"ל על מנת לקבל דרגת אלוף, וכמובן שלא לענוד את דרגת הרא"ל.
כולם יודעים ש: הסלוגן של חטיבת כפיר לקוח משיר החטיבה, והוא "כפיר על כל גבעה שולטת". מי שחדור במעט פחות רוח קרב מציין ש"כפיר – קשה באימונים, בקרב כבר נסתדר". הכפירניקים הם החי"רניקים הצעירים בצה"ל, ובצבא כמו בצבא צעירות לא מסבה יותר מדי כבוד. כשהגיעה הכומתה המנומרת כבר בכלל צחקו עליהם, אבל הכפירניקים שולטים באיו"ש ברמה כזאת שעצם הפעילות המבצעית שלהם מבהירה לכולם שיש כאן עסק עם כוח צה"לי חשוב. כבר פורסם שלמעלה ממחצית מהמעצרים באיו"ש נזקפים לזכות הכפירניקים, שהופכים יותר ויותר ללוחמים שיכולים לעמוד בשורה אחת עם שאר חטיבות החי"ר בצה"ל – ולראייה הבעת האמון בחטיבה במבצע עופרת יצוקה, כאשר לראשונה עבר כוח מכפיר לגזרת לחימה שאינה איו"ש.