זהו בוקר שקט, ובין הדיונות הכמעט-לבנות ניצב מעגל של לוחמים מתוחים. אנשי יחידה 504. הדממה מופרת רק על ידי המיית הגלים ומלמולים חטופים בשפה הערבית שנשמעים מפעם לפעם. החיילים מרוכזים, מבטיהם מושפלים למטה, ידיהן אוחזות בפנקסים. הם מביטים בגבר עטוי הכאפייה שכורע לפניהם אחרי שנתפס בניסיון חדירה דרך הים. ברקע, האירוע עודנו מתגלגל. אחד מהלוחמים פונה אל הדמות החריגה בשאלות בערבית שוטפת, מנסה להבין נקודות מפתח שיסייעו לכוחות שפועלים כרגע על החוף. הדקות מתארכות. הסיטואציה משתנה באחת כשאותו גבר שפוף עובר לשפה עברית ושואל את החייל, בעצם חניך, "יש לך קו? אתה יודע לאן אתה הולך עם זה?".
הגבר הוא למעשה בוחן בקורס חוקרי השטח של יחידת המודיעין האנושי 504, היחידה להפעלת סוכנים זרים בחיל המודיעין. במהלך הסיטואציה המתוארת, הוא מנסה לנתח את פעולותיו ולשכלל את דרכיו של החוקר הצעיר, כל זה במסגרת התרגיל המסכם של הקורס. עליו לבדוק את מוכנותם הסופית של הלוחמים להישלח ליחידות השונות בצה"ל כחוקרים המודיעיניים ולשרת באחד מהתפקידים הרגישים, המרתקים והמאתגרים ביותר בכוחות הלוחמים של צה"ל. עליו לאשר את התייצבותם כ"שירות המודיעיני ליחידה הלוחמת". לא מעט מוטל לו על הכתפיים.
זהו קורס חוקרי השטח הראשון שנערך במתכונת החדשה, שמגדירה מחדש את התפקיד מתוך תפיסה גוברת בשנים האחרונות לפיה, יש להביא את המודיעין אל השטח. לוחמה במיצוי מודיעיני (לוחמ"ם), היא הדרך להעביר את המידע שנאגר במשך חודשים ביחידות המודיעין העורפיות הישר אל המ"פ. חוקר השטח לעומת זאת, הוא זה שיתמודד עם השינויים שמתרחשים בזמן אמת, הוא זה שידרש לתפקד בעת אירועים בהם נתקל גדוד בעת שהותו בכפר לבנוני או בזמן מבצע בעזה. "בחירום מצטרפים חוקרי השטח לכל גדוד ומשמשים כזרוע מודיעינית משמעותית למג"ד", מנסח זאת סא"ל ה', מפקד מרחב בכיר ביחידה. "אבל גם בשגרה הם מצטרפים לכמות גדולה של מבצעים, בעיקר באיו"ש, ומאפשרים לקצינים הסדירים של יחידה 504 לעסוק בהתמחות המבצעית שלהם".
מילואימניקים שנחברים בקפידה
חוקרי השטח הם לוחמים במילואים (התפקיד פתוח לקצינים, אך לא מחייב זאת), שיודעים ערבית, ומחוברים לעולם תרבות המזרח התיכון, בין אם דרך הבית, הצבא או אולפן השב"כ. הם יכולים להגיע לתפקיד מכל יחידה בצבא ולאחר מיונים קפדניים, הם נשלחים לקורס מאתגר במיוחד. "החניכים מגיעים לחמישה שבועות מלאים של מילואים, שאותם הם עוברים כמו טירונות של יחידות מיוחדות, במתכונת מלחיצה", אומר מפקד הקורס, סא"ל (מיל') ש'. "הם לומדים את תורת הלחימה, את שיטות החקירה, ומקבלים ארגז כלים דרך סדנאות, הרצאות מגורמי מודיעין שונים מהקהיליה ומאמ"ן, מור"קים, סיפורי חקירה ותרגילי שטח. כשהם מסיימים את השבועות הללו, הם אחרי תהליך משמעותי".
סא"ל ש' מדגיש את הסינון הקפדני והמיונים הקשוחים שנערכים למועמדים. "אנחנו בודקים את המבנה האישיותי שלהם, את היצירתיות, המצוינות והמוטיבציה ובוחנים שכל התכונות הטובות שלהם מתקיימות גם כשעוברים לדבר בערבית", מסביר מפקד הקורס. "יש דבר אחד שאנחנו לא מוותרים עליו והוא גילויים של נטייה לאלימות. על זה אנו מדיחים מידית. לכל חוקר יש את המפתחות שלו, אבל לעולם לא יעשה שימוש באלימות פיזית". אחד הלוחמים שהגיעו לקורס הוא סרן א', שעד הקורס שירת כלוחם וכקצין בחיל האיסוף הקרבי. "בזמן עמוד ענן נתקלתי בחוקר באימון שלנו. אני לומד מזרחנות באוניברסיטה ויש לי אהבה גדולה לתחום. זה גם היה נראה לי תפקיד מרתק ומאתגר, עבודה עם הרבה שכל. שאלתי את המג"ד שלי על התפקיד, הוא העביר לי פרטים ונכנסתי לסדרת מיונים". הוא מוסיף כי "זהו תפקיד לא קל עם הרבה אחריות, וצריך לצבור בו ניסיון".
ואכן, לפי היקף המבצעים בהם לוקחים חלק חוקרי השטח, תהיינה ללוחמים עוד הזדמנויות רבות לצבור ניסיון. "חוקר השטח מגיע לזירה, קורא את המצב ובראייה מרחבית יודע לתפעל ולהביא את המידע מכל מקור פוטנציאלי", מסביר סא"ל ש'. "הוא נותן את החיבור לגזרה עבור המפקדים. חוקר השטח יכול לתת מענה להרבה מאוד סיטואציות, והוא עוזר בתחומים שונים. בסופו של דבר, זה תפקיד קשה ותובעני – גם בחקירות, וגם בפעילות המתמשכת עם הגדוד. חוקר השטח יכול לשבת יומיים ושלושה בכפר. הוא עושה עבודה קשה, עבור מפקד שפעמים רבות החוקר מבוגר ממנו, אבל הוא ממשיך להיות שם, כי הוא בא לתת את העבודה המודיעינית החשובה".