"אני מזהה סירת דיג שנראית נטושה נסחפת לעבר הגבול", מדווחת בקרית שליטה ימית לספינות הדבורה שמסיירות בגבול הצפוני של ישראל. "קיבלתי, יוצאים לכיוון", מגיעה התשובה וצמד דבורות יוצא לעבר המטרה. ספינה אחת ניגשת לספינה הנטושה בעוד השנייה מאבטחת אותה ממרחק בטוח.
"קבלו, הספינה חצתה את הגבול, חוזרת, חצתה את הגבול", אומרת הבקרית בטון עולה. הדבורה מתקרבת לבדוק ולפתע הד פתאומי של פיצוץ קורע את האוויר. "נפגעתי, נפגעתי", זועק הקשר. "יש לי פצוע ושלושה אנשים במים". משום מקום מתקרבת ספינת דיג שנייה שמנסה להתאבד על הדבורה שנשארה בחיפוי, וזו מגיבה בירי כבד של תותח הטייפון ושל מא"גים ומשמידה את המטרה. אז היא מזנקת לעבר הספינה שנפגעה בכדי לבצע חילוץ.
"סוף תרגיל", מכריז סרן שחף בקשר.
>> לכל התמונות מהתרגיל כנסו לפייסבוק של פז"ם
עוצמת אש אדירה
ההיתקלות המתוארת לעיל הייתה תרחיש אחד מני רבים שתרגלו השבוע לוחמי פלגה 914 במסגרת תרגיל בט"ש, תרגילים עליהם השקפתי מהשורה הראשונה – מחרטום הספינה. לצדי עמד סרן שחף, מפקד סיירת הדבורות. "בחיל הים יש שלוש פלגות של דבורים, שזה מקביל לגדוד בצה"ל", הסביר סרן שחף בזמן שהדבורה חתכה את מי הים התיכון. "בכל פלגה יש מספר מסוים של סיירות, ובכל סיירת מספר דבורות. עיקר ההתעסקות שלנו זה שמירה על הגבול הימי במסגרת פעולות בט"ש". סרן שחף מסביר שבמסגרת התרגיל הסיירת שלו תצא מהנמל ותתרגל ירי על מטרות חוף, משם ימשיכו למספר תרחישים נוספים, כולל תרגיל משולב עם חיל האוויר.
ספינות הדבורה משמשות בעיקר לפעולות של בט"ש ונועדו במסגרת זו לסכל פעולות טרור בזירה הימית. הן מפקחות על התעבורה האזרחית באזור וכשצריך הן מבצעות מרדפים אחרי סירות סוררות – "בדרך כלל ערסים עם אופנועי ים", אומרים החיילים בחיוך. הספינות יודעות להכווין מסוקי תקיפה למטרות חוף וכשצריך גם לתקוף בעצמן. הדבורה יודעת לעקוץ בזכות כלי נשק רבים ומגוונים, בהם תותח 25 מ"מ מסוג טייפון ומקלע נוסף 0.5 שנמצא בירכתיים. מלבד אלו פרוסים על הספינה עמדות של מקלעי מא"ג וכמובן הנשק האישי של הלוחמים. לדבורה יש יכולות אלקטרוניות מתקדמות שמאפשרות תצפית בטווחים ארוכים ביום ובלילה.
עם כל עוצמת האש הזאת, יש משהו בהווי של חיל הים שלא קיים באף יחידה אחרת. לפני שהספינות עוזבות את המזח הלוחמים מתרכזים בחרטום של כל ספינה, שרים, צועקים סיסמאות ומהללים את הספינה שעליה הם משרתים. האימון אליו אני הצטרפתי היה על סיפורנה של "הנסיכה" שאכן הוכיחה את עצמה כבת מלוכה שיודעת לעקוץ בצורה קטלנית.
עוזבים את המזח לצלילי וגנר
אחת אחת הספינות עוזבות את המזח כשברמקולים של כל אחת מהן מתנגנת הסימפוניה של וגנר, מה שהופך את כל הסיטואציה למשהו שנראה לקוח מתוך מהסרט "אפוקליפסה עכשיו". הלוחמים של הנסיכה רצים מצד לצד לקול שאגות הקרב של סגן איתן, מפקד הספינה, ופקודות עפות באוויר. "נתק חרטום", פוקד איתן ואחד מלוחמי הספינה משחרר את כבל החרטום. "נתק ירכתיים", הוא ממשיך בפקודות ואז מנווט במיומנות את הספינה לכיוון היציאה מהנמל. בשלב הזה כל הצוות רץ לכיוון החרטום, עומדים מול גשר הפיקוד בחצי עיגול. "הולה הנסיכה", שואגים הלוחמים ונענים בשאגה אדירה של סגן איתן: "עמדות קרב". ברגע זה כולם טסים לעמדות שלהם, שכפ"צים וקסדות על הראש כלים דרוכים ושקט מצמרר. הנסיכה בדרך ליעד הראשון.
אנחנו דוהרים על גלי הים במהירות של 60 קמ"ש, חולפים בין ספינות סוחר ודיג בדרך ליעד הראשון של האימון. לפקודתו של סגן איתן הצוות מכין את הטייפון לפעולה, בעוד סרן שחף מפקח על הנעשה. "אנחנו הולכים לירות על מטרה שהוצבה בים", מסביר סרן לוי. "זה מדמה לנו ירי על מטרות חוף שזה גם חלק מהתפקיד שלנו ואף עשינו זאת במסגרת לבנון השנייה". הספינה קופצת על המים מתנדנדת מצד לצד והקיבה שלי מסמנת לי שנקודת האל חזור מתקרבת. "זה נחשב ים רגוע, גלים של חצי מטר", אמר לי סגן איתן. "אתה צריך לראות מה זה גלים של ארבע מטר". אני עונה לו שאני מוותר על התענוג כי הבנתי את הפואנטה.
בחוץ הספינות יורקות אש, בפנים מכינים ארוחת צהריים
מחכים שהסטי"לים יסיימו את המטווח ונכנסים לתקיפה. הדבורה צוברת מהירות, מתמרנת ומתפתלת בין הגלים. איתן מקבל דיווח שהמטרה נעולה והטייפון משחרר מספר פגזים לעבר המטרה. "הירי מתבצע בזוגות כאשר דבורה אחת יורה ובת הזוג שלה מחפה", מסביר סרן שחף וברקע המראה מרשים למדי: זוג הדבורות מתמרנות יחדיו במים ויורקות אש.
אחרי שעקצנו את המטרה דוהרים ליעד הבא של האימון: חילוץ פצוע על ידי מסוק. בדרך לנקודת החילוץ לא שוכחים גם לתרגל גרירה של ספינה אחות שנפגעה. שוב דוהרים ושוב אני מרגיש כיצד הדם אוזל לי מהגוף אבל מה שמדהים בסיפור הזה זה שבבטן הספינה הלוחמים מתחילים לעבוד על ארוחת צהריים וריח של המבורגרים עולה לאוויר.
מגיעים לנקודה הצפונית ביותר בגבול הימי והצוות פורס לפתע שרפרפים על הסיפון התחתון. הצבא צועד על קיבתו וכך גם אנחנו. "יש לכם 20 דקות לאכול ואז ממשיכים ליעד הבא". אחרי 20 דקות המסעדה נעלמת ואנחנו שטים לכיוון עכו להתאמן בהכוונת מסוקי קרב.
מרשים: האפאצ'י והדבורה נעים בתיאום מושלם
"אנחנו נתקרב לחוף ובעזרת האמצעים שלנו נכווין את מסוקי הקרב למטרות בעיר עכו", מסביר סרן שחף. הוא מסביר שהדבר נועד לדמות מצבי אמת שאותם עשו בעבר וכמובן גם בעתיד. "זה גם מתרגל אותנו ואת חיל האוויר בעבודה משותפת ככה שבמצבי אמת הכל ידפוק כמו שצריך", הוסיף אחד הלוחמים בזמן שהספינה מתקרבת לחוף. "צריך גם לדעת לפעול כמו שצריך ולהיזהר מכל מני איומים, כמו למשל טילים", מסביר סגן איתן את מורכבות הפעולה וזה עוד לפני שהתחילו בכלל לעבוד עם המסוק.
אחרי שהנסיכה התמקמה מול חופי עכו אנשי הצוות מתחילים לאתר מטרות בעזרת שלל אמצעים מסווגים וסוגרים שפה משותפת אתה יעבדו מול טייס המסוק. בין גלים לבנים מתנדנדת לה בחן הנסיכה כשמעליה מגיחים זוג מסוקי אפאצ'י, מוכנים להכיש את המטרות בחוף בעזרתה של סירה מדגם "צרעה". בספינה כולם בעמדות קרב ובמרכז ידיעות הקרב (מי"ק) מכווינים את המסוקים, על שלל אזרחים ומכוניות שמדמים מחבלים חמושים ושלל אמצעים רעים של האויב. אחרי שהרגנו את הרעים רצים לאימון הבא, אין זמן.
כל תרגיל מסתיים לצלילי מוזיקה וריקוד
"מה שנעשה עכשיו עד שירד הלילה זה מדדים", מסביר סרן שחף. כל הדבורות שלו יעגנו בלב ים אחת ליד השנייה ויתחרו במספר תרגילים שנועדו לגבש אותם כצוות וכמובן להכין אותם לתרחישים מבצעיים שונים. בכל תרגיל ששחף נותן הלוחמים רצים מצד לצד, מרימים את סירות ההצלה, קושרים חבלים ומה לא. כל תרגיל שמסתיים סרן שחף מכריז על הזוכים ומסתיים איך לא לצלילי מוסיקה וריקוד של הלוחמים עד הסיפון, כבר אמרנו לכם הווי ייחודי?
האימון מסתיים במטווחי לילה והמראה של דבורה יורקת אש מכל הכלים בשעת חשיכה הוא לא פחות ממדהים. אחרי 12 שעות של הפלגה הנסיכה מפליגה חזרה לנמל. הצוות מותש אך שומר על דריכות עד לרגע העגינה שגם היא, איך לא, מלווה בזעקת הצופרים וצלילי מוזיקה חזקים. "הפעם האחרונה שבאמת התמודדנו עם איום בט"ש בצפון הייתה לפני יותר מעשור", מסכם סרן שחף וממשיך: "אבל זאת בדיוק הסכנה. השקט יכול להטעות ואנחנו יודעים שבצד השני מתכננים כל הזמן ויש להם את האמצעים. אנחנו מתאמנים כל הזמן ומוכנים לכל תרחיש אפשרי".
>> לכל התמונות מהתרגיל כנסו לפייסבוק של פז"ם
