להיכנס למרכז הפעולה של מחלקת תקשו"ב במספן הציוד של חיל הים מרגיש קצת כמו להיכנס לתוך סרט ריגול מותח: בתוך חדרים גדולים וחשוכים יושבים הרבה מאוד חיילים, חלק מהם רק בני 19, כותבים שורות-שורות של קוד בצבעים ירוק, כחול וצהוב על גבי מסכים גדולים. קשה קצת להאמין שהשורות האלה הופכות בסופו של דבר, למערכות הלחימה הבאה של חיל הים ומביאות אותו לחזית הטכנולוגית העולמית.
כבר סיפרנו לכם בעבר על כך שחיל הים הפך לגורם מרכזי במבצעים של צה"ל, ולא רק עמוק במים אלא גם בעומק היבשה. זה מתאפשר בין היתר הודות לאנשים האלה, קצינים וחיילים על תקן של גאונים שמפתחים מערכות לחימה מתקדמות שמשמשות במבצע סודי או בתחום הסייבר, והופכות את הספינות לקטלניות יותר. בימים אלו ממש לדוגמה, הם עובדים על פרויקט חדש שיאגד את כל מערכות הלחימה השונות על גבי הספינה תחת אותו מרכז מחשוב. העבודה שלהם גרמה לצה"ל, שבכל הקשור לפיתוח מערכות לחימה של שאר הזרועות עשה מיקור חוץ לתעשייה האזרחית, לחשב מסלול מחדש ולהחזיר את החלק העיקרי בחזרה לצבא.
מי שמפקד על המרכז המיוחד הזה הוא אל"מ גיל בן עמי, שמביא איתו ליחידה הרבה מאוד ניסיון מבצעי שצבר כסגן מפקד סטי"ל. הוא מהנדס אלקטרוניקה ומחשבים מהטכניון שראה דבר אחד או שניים במספן הציוד של חיל הים, "הזרוע הטכנו-לוגיסטית של חיל הים שאחראית לפיתוח מערכות הלחימה", כמו שהוא מיטיב להגדיר. "המספן אחראי על כל מה שזז בו אלקטרונים וקשור לטכנולוגיה. השם לא מסגיר את העבודה והוא הגיע בעיקר מההיסטוריה הרחוקה".
בראיון לפז"ם מספר אל"מ בן עמי שמרכז התקשו"ב (תקשורת, שליטה ובקרה) בנוי ממהנדסי תוכנה לצד תוכניתנים, חיילים שלמדו מחשבים בבית הספר, אך לא רק: "אנחנו קולטים גם אנשים שהתגייסו בלי ידע שעשו קורסים בצבא ושובצו לכאן כחלק מכוח הפיתוח של חיל הים", לדבריו. אם כן, העבודה העיקרית של המרכז הוא ליצור מערכות לחימה "בתוך הבית". בן עמי מציין כי בכך הם מובילים בצבא, שרובו מסתמך כיום על תהליכים שעברו לתעשיות האזרחיות.
באופן ציורי נגיד שמערכות השו"ב (שליטה ובקרה) הן בעצם מערכות ניהול לחימה, אליהן מתחברות מערכות הנשק, מערכות הל"א (לוחמה אלקטרונית), ראיית הלילה ואחרות. המרכז לא אחראי על ייצור המחשבים אלא על ייצור תוכנה שיודעת לקחת את כל המחשבים, את כל מערכות הלחימה, ולהתאים אותן למשימות של חיל הים. "הייחוד שלנו הוא שאנחנו מפעל ייצור. אנחנו ממש מקודדים את מערכת השו"ב ומייצרים אותה. אנשים מאוד צעירים מפתחים פה מערכת מאוד מרכזית", אומר בן עמי.
>> מכורים לפז"ם? כך תקבלו את הידיעות ישר לסלולר
אז מה הופך סטי"ל לטוב יותר? ההתמודדות היומיומית עם האתגרים, לדבריו של אל"מ בן עמי. "האיומים משתנים כל הזמן. הסטי"ל של היום לא מתמודד עם אותם איומים שהיו לפני שנים. מערכת השו"ב שלנו, שפותחה לראשונה בשנות ה-90, עוברת כל הזמן שדרוג, וזה מה שנותן מענה ליכולות שהתווספו לאויבים שלנו, למשל טילים חדשים". אתגר נוסף של אנשי המרכז בשנים הארונות הוא עולם הסייבר. "זה נכלל בסט היכולות שאנחנו מתבקשים להכניס. זו מערכת מאוד דינמית שנותנת לספינה את יכולת התגובה לאיומים כמו סטי"ל חדש של אויב, טיל חדש או טורפדו".
מערכת בהזמנה אישית
נעצור רגע להסביר: נגיד שמספן מודיעין של חיל הים גילה טיל חדש שחיזבאללה הצליחו להבריח ללבנון, ונגיד שלא הצליחו להשמיד את המשלוח על פי פרסומים זרים. מדובר בטיל מתקדם שמאפשר להם לפגוע בספינות במרחק גדול יותר ובמהירות גבוהה יותר - טיל קטן שברגע האמת לא נקלט על ידי מערכות ההגנה של הספינות שיש לחיל הים.
כאשר המידע הזה מגיע, יורדת משימה לחבר'ה של אל"מ בן עמי, והם צוללים למחשבים שלהם ומפתחים תוכנה שתלמד את מערכות ההגנה של הספינה איך להתמודד עם הטיל הזה. הדבר נכון גם אם נגיד חיל ים כזה או אחר של האויב רכש ספינה חדשה, וכמובן שגם בתחום הסייבר כפי שנאמר.
"במקומות אחרים בצבא אתה פונה לחברות אזרחיות", מסביר אל"מ בן עמי. "היית מסביר להם את האיום ומבקש פיתוח של מערכת שתדע להתמודד עם זה, או לחילופין שדרוג למערכת קיימת. היכולת להיות דינמי ולתת מענה לכל השינויים שקורים, זה משהו שיש לנו בבית. היתרון הגדול שלנו הוא שאנחנו לא תלויים בגוף אזרחי חיצוני, האנשים פה מתעסקים בידיים שלהם ממש בכל היכולות האלה".
זה אולי נשמע פשוט כשאל"מ בן עמי מסביר את זה, אבל תהיו בטוחים שמדובר בסיפור מאוד מורכב ומסובך. "אני גוף טכנולוגי מבצע שבאים אליו בדרישות. אומרים לי מה לעשות ואני עושה". לרוב, המרכז עובד על פי תכנית עבודה מסודרת, אך אל"מ בן עמי מבהיר כי יש להם גם את היכולת לתת מענה למבצע מסוים מעכשיו לעכשיו: "ב"צוק איתן" למשל, היה צריך לפתח יכולת מסוימת שנדרשה בשטח, והצלחנו לעשות את זה במיוחד לצורך זה. שוב, זה מתאפשר גם בגלל שכוח הפיתוח נמצא אצלי ביד ואני לא תלוי בגוף חיצוני. אני יכול לעצור את תכנית העבודה הרגילה שלי להחליט שזה הכי חשוב כדי לתת מענה מבצעי למשהו שקורה עכשיו". בזכות שימור יכולת הפיתוח "בתוך הבית", חיל הים משפיע באופן ישיר על יכולות מבצעיות של הספינות והצוללות. לדברי אל"מ בן עמי, אלו הדברים שנותנים לחיילים את הברק בעיניים.
משלב הרעיון ועד לביצוע
תהליך הייצור של רוב הפיתוחים לוקח זמן רב, לפעמים חודשים ושנים. התהליך מתחיל בניסוח הדרישות ולאחר מכן כתיבת הקוד של התוכנה. אחרי שזה נכתב, המערכת מותקנת אותה על הספינה ומוודאים, בים כמובן, שהיא עובדת. אם צריך, מחזירים אותה ליחידה, משנים, מתקינים שוב ובודקים בים בתנאים מבצעיים. "כל התהליך הזה, מההתחלה ועד הסוף, נמצא באחריות שלנו. פעם לא שמנו לזה לב, אבל לאנשים שלנו מאוד חשוב לראות את החלק המבצעי, מאוד חשוב להם לראות איך המערכת עובדת הלכה למעשה והיום אנחנו משתפים בהפלגות גם את המפתחים. למדנו שזה עוזר לנו מאוד בפיתוח של המערכות".
כמובן שגם לניסיון המבצעי האישי שאל"מ בן עמי מביא איתו יש משקל מאוד גדול, ולצדו גם לשאר האנשים שהגיעו מהספינות. "האיזון הזה בין המפתח לאיש שהגיע מהים, מהשטח, מאוד חשוב. לפעמים מפתח כותב משהו שבעיניו נראה מושלם, אבל אז הוא מעביר את זה למי שהגיע מהים שמביא את הניסיון שלו, והוא לא פעם אומר לו מה צריך לשנות או להוסיף".
ללא ספק, הדברים החשובים ביותר ביחידה הזאת הם היצירתיות והיוזמה, ערכים שאל"מ בן עמי והמפקדים שתחתיו מקדמים כל הזמן. "יש לנו ביחידה תהליך שנקרא האקתון, מושג יווני. אנחנו עוצרים את העבודה ליומיים שלושה ונותנים דרור לכל המחשבות הכי פרועות של המתכנתים, למעשה אנחנו שואלים אותם - מה הייתם רוצים לפתח. הרבה מהדברים הכי יפים שקרו לנו הגיעו מהסיעור מוחות הזה. משהו שלפעמים נראה בהחלה כמו מדע בדיוני הופך בידיים שלהם למערכת מבצעית", מסכם אל"מ בן עמי, ואם להגיד את האמת, הדבר היחיד שבאמת מגביל אותם זה הזמן והתקציב, אחרת גם השמים לא היו הגבול.
עוד ב- פז"ם: