ממר"ם, או בשמה המלא "מרכז המחשבים ומערכות המידע", היא יחידת המחשבים הישראלית הצבאית הראשונה; היא נוסדה ביולי 1959, לקראת רכישת המחשב הצה"לי הראשון. ממר"ם היא בעצם מרכז העצבים הממוחשב של הצבא, בעידן שבו הכל כמעט ממוחשב.
כיום רבות ההתרעות מפני התגברות סכנת הטרור הקיברנטי, "הסייבר טרור", במסגרתו מנסים ארגוני טרור ברחבי העולם לאסוף מודיעין על הנעשה בצה"ל ולתקוף את מערכות השליטה שלו. האיומים לא פוסקים, וכשמדובר בצבא מתקדם בו המחשב של המטוס מדבר עם המחשב של הטנק, שמדבר עם המחשב של המפקד בשטח, תסריט בו המערכות הללו נופלות הוא לא פחות מסיוט בעבור קברניטי הצבא והמדינה. יחידת ממר"ם היא העומדת בחוד המאבק כנגד הטרור הזה. עד שנת 2000 נאלצה הרשת הצה"לית להתמודד עם שתיים עד שלוש התקפות ממוחשבות בחודש – כיום ניסיונות שכאלה הם יומיומיים.
ממר"ם אחראית על תפעול, אחזקת ופיתוח צה"ל הממוחשב. תפקידה לספק תשתיות תוכנה, חומרה ותקשורת נתונים, ולהטמיע בתוך הרשת טכנולוגיות חדשות, מאובטחות כמובן. כל פרויקט תוכנה או יישום שמופק באחד החילות מגיע לבסוף לממר"ם, השותפה לאפיון היישום, ובוחנת למשל על אילו מערכות הפעלה ותקשורת נתונים צריך להיות היישום מושתת. כשמפותחת תוכנה, בודקים בממר"ם בעזרת סימולציות את הכשירות שלה בפלטפורמות שונות. למעשה, ללא היחידה הזו היה צה"ל דורך במקום.
סמל היחידה: תג היחידה של ממר"ם מדמה אלמנטים מחשוביים.
שיעור היסטוריה: ב-1954 נבנה המחשב הראשון בישראל, במכון ויצמן. למשרד הביטחון הוקצבו שעות ספורות לשימוש בו. ההחלטה על רכישת מחשב צה"ל התקבלה ב-1958. ב-1959 פורסם צו ההקמה ל"מרכז מחשבים ורישום ממוכן", וכך הוקמה באופן רשמי יחידת ממר"ם. בטקס הפעלת המחשב, באוגוסט 1961, אמר רבין כי "התכלית הכללית היא הכנסת מערכת הביטחון וצה"ל לעולם המחשבים האלקטרוני. עולם זה היום מהווה חלק אינטגרלי בכל נושאי פיתוח חדשים, ומהווה חלק ממכלול הנשק".
ההתלבטות שקדמה לרכישת המחשב היקר הייתה קשה, ומסופר כי באחת מישיבות המטכ"ל אמר מפקד חיל האוויר דאז, עזר ויצמן: "תנו לי את הכסף הזה, אני אקים עוד מסלול בחצרים. מי ייתן תרומה יותר גדולה, הוא עם המחשב או אני עם המסלול הנוסף בחצרים?". עם השנים התברר, כמובן, כי לעתים המחשב קריטי אפילו יותר מאשר מטוס הקרב – יותר נכון, לפעמים הוא עצמו מפעיל את המטוס.
הצורך בשירותי המחשוב רק הלך ועלה לאורך השנים, ומספר המחשבים והיקף השירות שניתן על ידי יחידת ממר"ם גדל גם הוא בהדרגה. ממר"ם סיפקה בעיקר שירותי תשתית שנגעו בתפעול המחשב, הדרכה, טיפול במערכת ההפעלה ועוד.
כיום משמשת ממר"ם כיחידת התשתיות המרכזית של זרוע היבשה בצה"ל ושל המטה הכללי. עיקר עיסוקה בתפעול מרכזי המחשבים, הפעלת מרכז תמיכה מחשובי כלל-צה"לי, פיתוח מערכות תשתית וניטור ובקרה של מערכות אלה. בנוסף לכך, עוסקת ממר"ם בהכוונת יחידות הפיתוח, החל משלב אפיון הפרויקטים והמערכות, ולאורך כל חיי הפרויקטים. על פי פרסומים שנים, בממר"ם משרתים כיום אלפי קצינים וחיילים בתחומי מקצועיים שונים, לעומת שישה תקנים בלבד שמנתה היחידה עם הקמתה. עיקר החיילים המשרתים ביחידה כיום מוגדרים כתוכניתנים, כמפעילי מערכות וכטכנאים.
בראשית ימי היחידה נחשב המחשב לכלי המהווה פריצת דרך מדעית, ועל כן גויסו לשורת היחידה גם חיילים בעלי כישורים מתמטיים בולטים, בהם פרופסור אסא כשר ואחרים. תוך שנים מעטות התאקלם המחשב בצה"ל ומשקל המתמטיקאים בממר"ם ירד, לטובת אנשי הניהול והפיקוד הצבאי.
לאורך השנים מרבית פעילותה של ממר"ם נותרה מאחורי הקלעים. לאחר מבצע "עופרת יצוקה" אמר האלוף עמי שפרן, ראש אגף התקשוב, כי "במסגרת (המבצע) התנהלה מלחמה מבוססת רשת שטרם ראינו כמותה. היכולת של צה"ל בתחום אפשרה לו לפעול בהרבה יותר אפקטיביות, ולחסוך בחיי אדם. לממר"ם תרומה אדירה לביטחון ישראל. לא על הכל ניתן לספר".
גם תעשיית ההייטק הישראלית חבה את האצת התפתחותה לתעשיות הביטחוניות וליחידות הטכנולוגיות של צה"ל, ובראשן ממר"ם. ואכן, התואר "בוגר ממר"ם" נחשב בחוגים מסוימים לשווה ערך לתואר אקדמי יוקרתי במיוחד.
מבנה: בתחילה הייתה ממר"ם יחידה מטכ"לית. ב-1994 הועברה לחיל הקשר, האלקטרוניקה והמחשבים, כחלק מהקמת חטיבת המחשוב. עם פירוק החטיבה ב-1999, הועברה היחידה תחת חיל הקשר. עם הקמת אגף התקשוב ויחידת לוט"ם ב-2003, הוכפפה ממר"ם ליחידה. תפקידיה ומבנה שונו במידה מסוימת, וכיום היא האחראית על תשתית מערך המחשוב בצה"ל.
תנאי קבלה: למסלול התוכניתנ/ית יתקבלו בנות עם כל פרופיל ובנים עם פרופיל 64 ומטה, בעלי נתוני איכות מתאימים. נתוני האיכות כוללים קב"א גבוה במיוחד, מעבר יום המא"ה בהצלחה, קבלת האשכול "מקצועות המחשב" במנילה, תעדופו, הצלחה במיון הקדם צבאי ומעבר סיווג ביטחוני. בנים המיועדים לשירות קרבי יכולים להגיש בקשה חריגה לקבלת מיונים, שתישקל בהתאם לנתוניהם הצבאיים. בנות נדרשות להתחייב לשלוש שנות שירות חובה. בנות ובנים כאחד נדרשים להתחייב לשנתיים וחצי של שירות בקבע.
טכנאי תשתיות מחשוב בממר"ם נדרשים לפרופיל 64 ומעלה, קב"א גבוה, להיות בוגרי י"ג או י"ד במגמת הנדסת תוכנה, בעלי רמה מקצועית גבוהה. בוגרי י"ג יחויבו בחתימה לשנת קבע.
הכשרה: ב-1994 הוקם בית הספר למקצועות המחשב, בסמ"ח שברמת גן. בוגרי קורס התכנות הנערך בו קרויים "בוגרי ממר"ם" על אף שהקורס כבר לא מתקיים במסגרת היחידה ובוגריו מתחלקים בין ממר"ם ובין יחידות המחשוב בזרועות וביחידות הפיתוח.
הקורס מכשיר אנשי פיתוח תוכנה ומקנה יכולות מתקדמות של לימוד עצמי, מפתח את יכולת עבודת הצוות ומקנה כלים לעבודה נכונה ואיכותית. מדובר בקורס מאתגר, בעל שם עולמי יוקרתי – "תוכניתן ממר"ם". מדובר בקורס קדם צבאי (שנערך טרם הגיוס) במשך כ-25 שבועות (קצת יותר מחצי שנה, מה שהופך את כלל מסלול הבסיס לשש שנתי).
במהלך הקורס מועברים התכנים הבאים: עקרונות תכנות פרוצודוראלי, תכנות בשפות המתקדמות ביותר (כגון java, פיתוח ל-web, שפת c# ושפת c++), תכנות בסביבות שונות ובמערכות הפעלה שונות (כגון Unix, MF ו-Windows), תכנות מונחה עצמים (OOP), תכנות בשפת Assemble, תקשורת נתונים, ומסדי נתונים (שפת SQL ו-PL/SQL). יש אפשרות ללמוד ולקבל תעודת טכנאי/הנדסאי מטעם משרד העבודה; יש אפשרות לצאת ללימודי תואר ראשון במהלך שירות החובה; ויש מסלול קידום מוסדר, הכולל קורסים מקצועיים בבסמ"ח ובמכללות ההייטק האזרחיות.
אורך המסלול שעובר טכנאי תשתיות מחשוב בממר"ם כשלושה חודשים, במסגרת קורס טכנאי תקשורת נתונים מתקדם (טמ"מ). ההכשרה מתקיימת בבית הספר הארצי לתקשוב (בה"ד 7, בסמוך לצריפין) ולאחר מכן בממר"ם.
ובסדיר: בסיס הבית של היחידה ממוקם במחנה מקלף ברמת גן, אבל בוגרי קורס התוכניתנים לא ישרתו כולם בממר"ם אלא גם ביחידות נוספות בצה"ל.
התוכניתן מפתח מערכות תוכנה להגברת האפקטיביות של צה"ל בשגרה ובחירום. המערכות מפותחות בטכנולוגיות המתקדמות ביותר (.net, j2ee, .sap), ונערכות בסביבות שונות ומגוונות, וביניהן לוויין, סלולאר ועוד. השירות מתבצע בממר"ם או בכלל הזרועות (יבשה, ים, אוויר, מודיעין ותקשוב), ומהווה חמש וחצי שנות ניסיון בפיתוח ובניהול פרויקטי תוכנה במערכות צבאיות מתקדמות, תוך התמודדות עם אתגרים מקצועיים ואחריות משמעותיות לאורך השירות. ניתן להשתלב במהלך השירות הצבאי כמדריכים בבסמ"ח ולצאת לקצונה.
טכנאי תשתיות המחשוב בממר"ם (טמ"ם ממר"ם בעגה הצבאית) עוסק בחומרת שרתים, בקרי אחסון מרכזיים, ומתקין ומגדיר שדות תקשורת. התפקיד כולל תמיכה במערכי תקשורת מרכזיים, מערכות שרתים, מערכות mainframe ועוד. המסלול מקנה ידע נרחב בתחום המחשבים, חומרה ותשתיות בסיסיות. לבעלי נתונים אישיים מתאימים, קיימת אפשרות לצאת לקצונה.
יציאות: במהלך הקורס פחות טובות, אבל לאורך השירות מדובר בתפקיד עורפי - ולמעט כונניות, יוצאים מדי חמשוש.
תפקידים נוספים ביחידה: לבד מהתפקידים הטכנולוגיים (הכוללים את תפקידי התוכניתן הצבאי, מנהל תשתיות מערכות מחשב, מנהל רשת מחשוב, מדריך ומטמיע מערכות מחשב, טכנאי מערכות המחשוב וכותב הלומדה), משרתים בממר"ם חיילים וחיילות גם בתפקידי שלישות, מנהלה, לוגיסטיקה ועוד.
מדים: בממר"ם עצמה לובשים החיילים את מדי החילות הירוקים ונעים עם תג היחידה. בוגרי קורס התוכניתנים המשובצים ביחידות אחרות נעים עם הסממנים היחידתיים של היחידות אליהן הם משובצים.
שילוב בנות: נשים משולבות בכל תפקידי היחידה, ושתי נשים אף פיקדו על ממר"ם – מירי קדמיאל ואיילה חכים.
כולם יודעים ש: בוגרי ממר"ם נחשבים לכוח אדם מבוקש במיוחד בעמק הסיליקון ובעולם ההייטק הישראלי. החנונים האלה עוד ינהלו את העולם, ובעצם הם כנראה כבר מנהלים אותו בלי ששמנו לב. לבוגרי הקורס של ממר"ם שם ויוקרה המאפשרים להם להשתלב בעמדות מפתח בשוק ההייטק הישראלי והעולמי. ממר"ם עצמה, אגב, שאין לה בעיה אמיתית למשוך כוח אדם איכותי במיוחד לשורותיה, על אף ההתחייבות לקורס קדם צבאי, לשנת שירות חובה נוספת לבנות וכן לקבע לא קצר – נתקלת בבעיה בסוף המסלול השש שנתי הזה. כמו כל יחידה צה"לית, ואפילו כמו כל חברה טכנולוגית, בממר"ם מעוניינים גם בכוח אדם ותיק ומיומן יותר, מה שאומר – חתימה על שירות קבע נוסף. לא קל להתחרות בחברות המחשוב הגדולות במשק, שתקציבי ענק הופכים עבורן את גיוס בוגרי ממר"ם לשורותיהן עם שחרורם לקל במיוחד. הרי מדובר בטובי המוחות הישראליים, שצה"ל כבר עשה את העבודה הקשה שבמיונם, בסינונם ובהכשרתם, שיוצאים משירות ארוך עם ניסיון מקצועי עשיר בחוד החנית של הטכנולוגיה, אחרי שקיבלו אחריות על פרויקטים קריטיים במיוחד.
בוגרי ממר"ם, יחד עם בוגרי יחידות טכנולוגיות אחרות בצה"ל, הם סחורה חמה במיוחד. כשלצה"ל אין סיכוי אמיתי להתחרות בתנאים המפנקים של חברות ההייטק, מנסים בממר"ם להציב נשק אחר לגמרי לצורך העניין: יחס אישי, עידוד למחויבות וכן, גם לציונות.
המרוץ לרמטכ"לות: דומה שהממר"מניקים יישארו מאחורי הקלעים, וגם שטוב להם ככה.
פספסנו משהו? מצאתם טעות? נשמח לשמוע מכם עדכונים ותיקונים ולשמור את פז"ם מעודכן בחזית. כתבו לנו ל-pzm@mako.co.il