"תקום עם חיוך גם כשקשה, זה יעשה את ההבדל" – אולי במסעדה בדרום אמריקה, על דגל או אוטו בכביש שש, נתקלתם במשפט האופטימי הזה של סמ"ר אורי יצחק אילוז ז"ל, שנפל בפיגוע הקשה בגבול מצרים לפני כשנתיים.
בשיחה עם אביו, שי אילוז, הוא מספר על בנו המיוחד והאופטימי, ומביע את הביקורת הרבה שלו על המערכת: "אני מאמין באמונה שלמה שאם ב-4.6.23, יום אחרי האירוע של אורי, היו חוקרים את פיקוד הדרום מהשורש – לא היינו מגיעים לשבעה באוקטובר".
"אורי היה ילד מוצלח, ערכי, פרפקציוניסט, כל דבר אצלו היה מושלם - אין חצי, אין ליד", מספר אביו: "הוא אהב מחשבים, את המחשב שלו הוא בנה לבד, היה איש עבודה. להסתכל על ילד בגיל 17 שאחרי הלימודים הולך לעבוד ולא נשען על אבא ואמא, אין הרבה כאלה. היה מלצר, היה ממחזר, מתנדב המון במד"א, תמיד רצה להיות עצמאי".
האב שי שירת כ-32 שנה בצה"ל, ביניהן כלוחם בחטיבת הנח"ל, ולאורי בנו, ילד ערכי שגדל בבית צבאי, לא הייתה שאלה בכלל אם ללכת לקרבי, וכך התגייס לחיל הגנת הגבולות.
"בשירות הצבאי הוא היה מצטיין מ"פ בטירונות ומצטיין בקורס מ"כים. האירוע הקשה מתרחש שבועיים לפני שהיה אמור לצאת לקורס קצינים. הוא היה אמור לצאת מחזור לפני כן - אבל בגלל שהוא לא הכיר את הקו אמר שהוא רוצה להכיר את הגזרה ואז לצאת לקצונה כשהוא מנוסה".
הכל נקטע בבוקר יום שבת, 3 ביוני 2023 - מחבל מצרי ששימש כשוטר גבולות חודר בשעה 6:00 דרך פרצה בגדר, וזוחל לעמדה שהייתה במרחק של כ-170 מטר. אורי היה דרוך עם הנשק תוך כדי שהוא שומר עם סמלת ליה בן נון ז"ל, שהייתה איתו באותה המשמרת. המחבל מפתיע אותם והורג אותם במקום.
האירוע מתגלה רק ב-9:00 בבוקר, כאשר סמ"פ בא להחליף את אורי בשמירה. הקפיצו כוחות ומתחיל מרדף וחיפוש באזור. המחבל הנמלט יורה גם בסמ"ר אוהד דהן ז"ל שהיה בחפ"ק מח"ט והורג אותו במקום, ורק אז מחסלים את המחבל.
את התחקיר על מותו של בנו לא קיבל שי עד היום, וכאיש צבא לשעבר הוא מלא בביקורת: "בחודש ספטמבר, בין ראש השנה לכיפור ביקשתי ועדת חקירה חיצונית, לא של הצבא. מכיר את צה"ל, אני באתי מבפנים, אותי קשה לסבן עם טיוחים, אני חי את המערכת".
עוד הוא מוסיף: "הרצי הלוי ישב אצלי בבית בפעם השנייה אחרי חודשיים, אמרתי לו שאני מבקש ועדת בדיקה חיצונית ושלא הצבא יחקור, הוא אמר לי שהצבא חוקר ושאני צריך לסמוך על הצבא, ועדה חיצונית תעמיד את הצבא באור לא טוב. אז אמרתי לו משפט: 'אם לא תעשה ועדת בדיקה חיצונית, בהרוג הבא של צה"ל הוא יחטוף אותה בבין-לאומית'".
שי ממשיך ומספר: "בשמיני באוקטובר קיבלתי טלפון מאלופי צה"ל, תתי-אלופים, מפקדים שלי, חברים שלי – הם שאלו איך ידעתי את מה שאמרתי. את האמת שלא ידעתי, אבל זה מה שאלוהים נתן לי להגיד באותו יום".
"אני מאמין באמונה שלמה שאם ב-4.6.23, יום אחרי האירוע של אורי, היו חוקרים את פיקוד הדרום מהשורש, מטפלים באלוף הפיקוד, היו מדיחים את המג"ד האחראי ואת המח"ט שלא ביצע פקודות וכשל באירוע, אם היו מטפלים בבעיות מהשורש, אז לא היינו מגיעים לשביעי לעשירי. אני לא היחיד שיודע את זה".
מלבד הביקורת והכאב, שי ומשפחתו מנסים להנציח את דמותו המרשימה של אורי, דרך המשפט שמזוהה איתו כל כך: "תקום עם חיוך גם כשקשה, זה יעשה את ההבדל". המשפט הפך להיות המנטרה של הקרובים שלו ושל רבים אחרים.
"הסטיקר יצא כבר במהלך השבעה, אנחנו הזמנו סטיקרים לרכבים, יומיים אחרי זה שעוד לא קיבלנו את הסטיקרים, ראינו שיש מסע לזכרו בדרום עם חולצות שיש עליהן את אותו המשפט. מאז זה הפך להיות משפט שהופץ בכל העולם, על רכבים, על מסעדות, על עמדות שמירה, על דגלים. כל אחד לוקח סטיקר".
באופן אישי שי מנסה לקיים את המשפט כל יום, כמו שדרש אורי, גם כשקשה: "אני כל יום קם אני מסתכל על המשפט של אורי שנמצא לי בכניסה לבית, על הדגל, על האוטו, על המצית שאני מחזיק, על המפתחות. חיים לצד השכול, זה לא נשכח, זה לא עובר, זה לא יכול לעבור לידך, אתה צריך ללמוד לחיות לצד זה. אני ממש משתדל לקום עם חיוך ולעשות את מה שאני רוצה ומה שאני יכול, ולהנציח אותו בכל דרך אפשרית".
