לפני כחודשיים אלפי ספרדים הקימו מאהל מחאה ענקי במדריד כמחאה על האבטלה, הפנסיה ופתרונות הוגנים לאזרחים במצוקה. במהרה המחאה התרחבה לכל רחבי המדינה ושיאה היה בהפגנת ענק במדריד, בהשתתפות מאות אלפי אנשים. במהלך השבוע האחרון, המפגינים הספרדים פינו את הכיכרות אבל המחאה לא התמוססה ובמדינה מתקיימות הפגנות מרובות משתתפים כמעט מדי לילה.
ישנם אלו הטוענים כי המחאה בספרד כשלה, כיוון שהמפגינים תבעו תביעות מגוונות מידי מהממשלה והתקשו להתמקד, אך אחרים מדגישים כי האוהלים פונו מסיבות טכניות והעם הספרדי לא וויתר לממשלתו, האדישה לבעיות האבטלה ולזעם הציבורי.
איה שושן, ישראלית בת 27, שהשתתפה באופן אקטיבי בהפגנות הספרדיות, למדה את שיטות הדיון הדמוקרטי, חזרה לארץ כדי להעביר את הידע שצברה ולהפיץ את סרטון התמיכה הספרדי.
מה הביא אותך להשתתף בהפגנות החברתיות בספרד?
"סיימתי תואר ראשון בארה"ב ואז חייתי שנה בספרד, שם עבדתי במכון ליחסים בינלאומיים. באתי בהתחלה על תקן מתבוננת מהצד. שמעתי שיש הפגנות, זה קרה 5 דקות מהבית שלי והלכתי לראות. מהר מאוד הבנתי שקורה שם משהו שונה. הספרדים הקימו מאהל ענק בכיכר המרכזית, תוך שלושה ימים היו שם אלפים כל ערב, מכל שכבות האוכלוסייה. הם התארגנו באסיפות דמוקרטיות וכל ההחלטות התקבלו בצורה שקופה ופתוחה. התחלתי לכתוב משהו בעברית על זה והתחלתי לראיין אנשים. מהר מאוד מצאתי את עצמי בוועדה שמתאמת את הקשר עם מוקדי מחאה בעולם."
"הנשים במאבק הדיור משחקות תפקיד מפתח"
שושן מספרת שבמדריד הייתה התפרצות ספונטנית של זעם נגד שיטת השלטון הנוכחית "זה התחיל כמחאה על חוסר הייצוג של העם בבחירות (חוק הבחירות הספרדי הוא אזורי ולא מאפשר לאף מפלגה חוץ מהשתיים הגדולות לזכות ברוב, כדי לדאוג שהקומוניסטים לא ייקחו את השלטון - א.ש), ומהר מאוד זה התפרץ למשהו גדול הרבה יותר."
המאבק שם עדיין פעיל?
"כיום הם מוחים נגד תוכניות הקיצוצים, נגד הרעת תנאי עובדים, נגד פינוי בתים, וגם עבור דברים הרבה יותר כלליים כמו אנרגיה ירוקה וזכויות מהגרים. המאהל הראשון הוקם במדריד, ומהר מאוד זה התפשט בכל ספרד וגם מחוץ לה. אחרי חמישה שבועות של לינה ברחוב, הוחלט במדריד לקפל את המאהל מסיבות לוגיסטיות, אך להמשיך במאבק. הוועדות וקבוצות החשיבה השונות שהוקמו ממשיכות לפעול במרחב הציבורי, וחלק גדול מהעבודה נעשה באינטרנט. כל שבוע- שבועיים מתקיימת הפגנה או פעילות גדולה, וברמה היומיומית מתקיימות כל הזמן פעולות - אם כסולידריות עם יוון, אם כדי למחות על רפורמות שהממשלה מנסה להעביר, או על המדיניות הכלכלית של האיחוד האירופי."
מתי הצטרפת למחאת האוהלים בתל אביב?
"ביום שישי. נחתי ממדריד, שמתי את המזוודה בבית ובאתי למאהל."
לימדת את המוחים את שיטת הדיון התרבותי. מה זה בדיוק?
"זו שיטה שמאפשרת דיון בין מאות ואלפי משתתפים. משתמשים בתנועות ידיים כדי להביע תגובות לדובר. זה מאפשר לזרז את הדיון ולהביע דעות באופן תרבותי בלי להפריע למי שמדבר."
"המדינה חייבת לפתור את המשבר החברתי"
"העברתי להם מכתב תמיכה מספרד וסרטון וידיאו שהכינו. בנוסף, אני מנחה את האסיפות, ואני דוחפת אותן לכיוון של קבלת החלטות וניהול עצמי. אני עושה גם הרבה מהעבודה באינטרנט, ואני דוחפת לתת לאסיפה תפקיד מרכזי יותר בהנהגה."
נדמה שלמאבק כאן יש רוב של מנהיגות נשית. את מרגישה שלנשים יש תפקיד משמעותי במחאה שהתעוררה?
"אני בהחלט חושבת שהנשים במאבק הזה משחקות תפקיד מפתח חסר תקדים במחאות עממיות. מתוך הניסיון שלי במאהל ראיתי שהנשים הן אלו שמנהלות שם את העניינים. זו התפתחות מבורכת שאני מקווה שמשנה תפיסות מגדריות מושרשות."
את רואה את מחאת האוהלים הישראלית כחלק ממגמת ההתעוררות החברתית הגלובלית?
"כן. אני חושבת שהמאבק פה הוא על הרבה מעבר לדיור. הדיור הוא רק סימפטום. הבעיה היא בשיטה. יש פה עוול עמוק של שנים והציבור סופסוף מתעורר ודורש לתקן אותו. למעשה, זה אותו דבר שקורה בספרד, ביוון ובמדינות אחרות שבהן הפוליטיקאים הפסיקו לייצג את האינטרסים של העם."
שושן מספרת כי יש בעולם, ובפרט בספרד, הרבה תמיכה במאבק החברתי הישראלי "יש הרבה שמחה ותמיכה. אבל כמובן חוזרת ועולה שם השאלה מדוע המאבק מתמקד רק בדיור ולא בשלל הבעיות, וכמובן גם בעניין הפלסטיני."
מהו מבחינתך הוא הישג ראוי למחאה כאן?
"לדעתי הישג ראוי הוא שינוי סדרי העדיפויות של הממשלה. אנחנו נלחמים פה עבור זכויות יסוד. בית, אוכל, רפואה וחינוך הם לא מותרות. המדינה חייבת לפתור את המשבר החברתי שפרץ בכל הסקטורים בחברה, ולהבטיח זכויות יסוד. אז נרגיש שהגענו להישג אמיתי."