בישראל חיים מאות אלפי מתמודדי נפש הנאלצים לחיות עם מציאות מורכבת ביותר: לצד קשיים יומיומיים, שמונעים מהם לעיתים לתפקד באופן מיטבי, הם סובלים מסטיגמות ומניכור חברתי. אלו שעומדים לצדם של מתמודדי הנפש - בני משפחותיהם - נאלצים אף הם לא פעם להתמודד עם סטיגמות, שיפוטיות, ביקורתיות מצד החברה (ולעתים אף מהמערכת הרפואית הציבורית) ועם האשמות שונות ומשונות. כך, במקרים רבים נאלצים קרוביו של מתמודד הנפש לעטות על פניהם מסיכה ולהסתיר את המצוקה בה הם נמצאים מחשש שיתגלה כי במשפחתם יש מתמודד נפש.
בעמותת "איכות בשיקום", שהוקמה במטרה לקדם את שיקומם של מתמודדי הנפש, מבקשים לנפץ את הסטיגמות הללו. במסגרת פעילות זו, העמותה מסייעת לבני משפחה של מתמודדי נפש - הורים, אחים ובני זוג - להתמודד עם המצב. בני המשפחה מקבלים יעוץ הכוונה ותמיכה על מנת שיוכלו להוות עוגן אמיתי למתמודד הנמצא בתהליך שיקום לצד שמירה על עצמם.
אתם לא לבד
כחלק ממגוון השירותים שהעמותה מעניקה, היא הקימה את מרכזי יה"ל (ייעוץ והכוונה למשפחות). במרכזים אלו, אשר ממומנים ומפוקחים על ידי משרד הבריאות, יכולים בני משפחותיהם של מתמודדי נפש לקבל תמיכה וסיוע. המרכזים פועלים מתוך ההכרה שהתתמודדות עם מגבלה נפשית במשפחה מאתגרת את קרוביו של המתמודד לא פחות משהיא מקשה עליו.
"מרכזי יה"ל הם נגזרת של חוק שיקום נכי נפש בקהילה, שחוקק בשנת 2000", מספרת רותם בר שלום, עובדת סוציאלית ומנהלת מקצועית ארצית של מרכזי יה"ל מטעם עמותת איכות בשיקום. "הקו המנחה היה שבני המשפחה של אדם המתמודד עם מצוקה נפשית הם אלו שהכי קרובים אליו, נושאים בנטל ולעתים קרובות מוצאים את עצמם חסרי אונים ואבודים. ברוב הפעמים הם נושאים בתוכם רגשות אשם גדולים בעקבות חוסר היכולת לעזור לבן, האח או בן הזוג המתמודד ואינם יודעים כל כך מה לעשות. מכאן נולד הרעיון של מרכזי יה"ל".
בר שלום מסבירה כי באותם מרכזים, הפרוסים ברחבי הארץ, מקבלות המשפחות תמיכה וליווי בשני ערוצים מרכזיים: "הראשון הוא החלק הטכני של מיצוי זכויות: אנחנו נתקלים בהמון מקרים בהם אנשים אינם יודעים מה מגיע להם מהמדינה. זה בא לידי ביטוי ברמה הבסיסית של איך לפנות למשרד הבריאות, משרד הרווחה או לביטוח לאומי. יש המון גופים סביב הנושא של התמודדות נפשית ואנחנו עוזרים לאנשים ומכוונים אותם". "הערוץ השני", ממשיכה בר שלום, "הוא בהיבט העמוק והרגשי. זה אומר להיות לצד האנשים שפתאום גילו שהילד שלהם סובל מדיכאון, סכיזופרניה, OCD או התמודדויות נוספות, ואף ללמד אותם כיצד להתנהל לצד הקשיים . רוב המטפלים במרכזי יה"ל הם עובדים סוציאלים, אך לא רק. יש לנו מטפלים עם ניסיון ובעלי ידע נרחב בתחום, שעבדו כמה שנים במסגרות של שיקום וטיפול בבריאות הנפש".
לאחר אירועי 7 באוקטובר התחלנו ללוות הורים של שורדי מסיבות העוטף. אנשי הצוות מציעים להם תמיכה ונותנים להם כלים, שיסייעו להם להבין לדבר ולקבל את ילדיהם שנחשפו לטראומה ולמראות איזורי הלחימה.
שגרירים של משפחות
כחלק מהפעילות השוטפת של עמותת איכות בשיקום לניפוץ הסטיגמות הרווחות על מתמודדי נפש ומשפחותיהם, נולדה במרכזי יה"ל התוכנית "שגרירים של משפחות", במסגרתה הוקם מערך הסברה שמורכב מבני משפחה אשר חושפים את סיפורם האישי, התהליך שעברו ואופן התמודדותם עם בן משפחה הסובל ממצוקה נפשית. מטרות התכנית הן להעלות למודעות הציבורית את נושא בריאות הנפש, לעודד כמה שיותר אנשים לפנות לעזרה כאשר מישהו מבני משפחתם מתמודד נפש, לחשוף את האנשים לזכויותיהם וללמדם שהם לא לבד.
"חשבנו להקים מערך הסברה שמורכב מבני משפחה", מספרת בר שלום, ומרחיבה על הקמת התוכנית: "מתוך אלפי בני המשפחות שאנחנו מלווים בשגרה, באופן יחסי מעט מאוד אנשים התגייסו למטרה, מה שמלמד על חוזקן של הסטיגמות והשפעתן. בסופו של דבר הצלחנו לגייס מספר אנשים. הם עברו הכשרה מיוחדת כיצד להיחשף ולספר את הסיפור שלהם, כך שמצד אחד הם ירגישו טוב ויעבירו את המסר כראוי, ומצד שני שהוא לא יהיה צהוב מדי ושטחי. מעבר לתמיכה והכלים שאנו נותנים לבני משפחה של מתמודדים, אנו תופסים את עצמינו כסוכני שינוי בכל מה שקשור למאבק בסטיגמה על התמודדות עם מצוקות והפרעות נפשיות.
בהרבה מקרים, המערכת הרפואית אינה משתפת את בני המשפחה בתהליך השיקום של מתמודד הנפש, גם כאשר הוא כן מעוניין בשיתופם. עמותת "איכות בשיקום" שמה לנגד עיניה את "משולש השיקום" הפועל על פי נוסחה שלפיה החלמה מיטבית של מתמודד הנפש תלויה בשיתוף פעולה של שלושה גורמים: המתמודד עצמו, גורמי הטיפול והמשפחה.
"אחת המטרות של הפרויקט הזה היא גם להבהיר שכדי שאדם שסובל ממצוקה נפשית יצליח להחלים ולחיות חיים מלאים ומגוונים, עדיף שיהיה שיתוף פעולה מלא בינו לבין גורמי הטיפול והמשפחה", מסבירה זאת בר שלום. "כך, ישנו סיכוי יותר גדול שהוא יצליח בתהליך ההחלמה. בבית חולים פסיכיאטרי למשל, לא נהוג לשתף את המשפחה על מצבו של האדם המאושפז כמו שבבתי חולים כלליים. צריך לומר שהמתמודדים עצמם לא תמיד רוצים את ההתערבות של בני המשפחה שלהם וצריך לכבד אותם, אך כאשר הם רוצים , מערכת הטיפול צריכה לשתף פעולה עם זה. אחת המטרות שלנו בתכנית 'שגרירים של משפחות' היא להבהיר למטפלים במערכות השונות שאם המשפחה תהיה חלק בלתי נפרד מהתהליך, זה יעזור ויקדם את תהליך ההחלמה של המתמודד. אנחנו מאמינים שלרוב המשפחה יכולה רק לסייע".
יש לכם מתמודד נפש במשפחה? כדי שלא תתמודדו לבד, פנו עוד היום לאחד ממרכזי יה"ל של עמותת איכות בשיקום.
ניתן לתאם פגישה באחד המרכזים בפריסה ארצית: אור עקיבא, אשדוד, אשקלון, חדרה, חיפה, ירושלים,כפר סבא, מועצה אזורית מנשה, פתח תקווה וראש העין, קריית מלאכי, ראשון לציון ורמלה.
לתמיכה רגשית ואוזן קשבת ממתנדבות עם ידע מניסיון אישי ניתן ליצור קשר בטלפון 03-9559596 בימים א-ה בין השעות 18:00 עד 22:00. המענה ניתן בשפות עברית רוסית וערבית.
השירות במרכזי יה"ל במימון ובפיקוח משרד הבריאות. כל בן משפחה זכאי/ת לייעוץ פרטני ללא התחייבות, וללא עלות. אין צורך באבחנה או בהפניה.