״מה איתי״, ״אצלי הכל בסדר״, ״ימי ראשית הקיץ״, ״זמר נוגה״ - ג׳וזי כץ אחראית לביצוע של כמה מהשירים הכי יפים בשפה העברית, נכסי צאן ברזל אמיתיים. כץ, השריד האחרון של להקת ״החלונות הגבוהים״ שהורכבה מבן זוגה דאז, שמוליק קראוס, ומאריק איינשטיין (שניהם הלכו לעולמם בשנה האחרונה), ממשיכה ליצור גם בגיל 73 ועובדת בימים אלו על אלבום קטן של שירים באנגלית, יחד עם שני יוצרים צעירים ממנה: נתן סלור ויסמין אבן. איזו רוח מחזיקה אותה כל כך הרבה שנים?
יש אלוהים?
"אוף, בוודאי שיש אלוהים. קשה לי להיכנס לסיפור המלא, אבל בערך מגיל 12 התעוררתי לעניין הזה שיש אלוהים, ומאז אני מאוד מעריצה שלו או שלה".
אז קרה משהו ספציפי בגללו התחלת להאמין?
"כן. מה שקרה הוא שמדי יום שני, היום בו חוזרים לבית הספר בארה"ב, הייתי מקבלת מיגרנה – אבל עד הסוף, כאבי ראש והקאות ומה לא. אמא שלי לא האמינה בכדורים ומאוד סבלתי, רציתי להכניס לעצמי כדור בראש. זה היה קורה בכל שבוע ופחדתי מזה לאורך כל השבוע, עד שזה היה מגיע. באחת הפעמים, אמא שלי ייעצה לי לבקש מאלוהים שהמיגרנה לא תבוא הפעם, שהבעיה לא תגיע. התפללתי מאוד חזק באותו לילה, חזרתי וביקשתי וביקשתי, ואז, למחרת, זה פשוט לא הגיע, המיגרנה פשוט עברה ולא חזרה מאז אותו יום. אני יודע שזה נשמע דבר קטן, אבל מדובר בכאב איום וכבר הייתי במצב של חוסר אונים.
בכל אופן, זה עבר ומאז אני יודעת שאם אני מבקשת – אלוהים עונה. אבל צריך להיזהר מאוד ממה שמבקשים כי לפעמים כשאת מקבלת את מה שביקשת, את מבינה שזה לא מה שחשבת שזה יהיה".
מתי את מאבדת אמונה?
"אני לא, וקרו לי הרבה דברים בחיים שיכולתי לומר 'למה?' ולאבד אותה. אני לא מאבדת אמונה אלא ממשיכה בתקווה: יש לי תקווה ואמונה שדברים מסתדרים ושצריכים לעבור דברים מסוימים בחיים כדי להיות יותר חזקים. זה הכל תלוי באיך עוברים את החוויות הללו, ודברים קשים צריך לעבור באמונה שיהיה בסדר ובאופטימיות. זה חשוב. אנחנו פה בשביל ללמוד ואי אפשר לדחות את השיעורים הללו - חייבים לעבור אותם כי זה מחזק אותנו".
איך נראית השבת שלך?
"אני בדרך כלל מכינה ארוחת ערב ביום שישי לילדים שלי ולנכד. אם הם לא באים בשישי, הארוחה מתרחשת בשבת ואז אני מכינה סיר עם משהו: יש מרק עוף קבוע ולפעמים חמין, לפעמים ממולאים, זה תלוי בהרגשה שלי באותו יום. אחרי שהם הולכים אני נחה ויתר היום הוא שלי לגמרי. בשבת אני קמה מוקדם, בשבע, כמו בכל יום. אני אוהבת להתחיל את היום מוקדם ולהספיק הכל".
איפה את מרגישה בבית?
"אני מרגישה בית רק בישראל, ואת זה אני אומרת אחרי שהייתי בארה"ב 15 שנים וחזרתי לפה סופית. אין מה לדבר: אני רוצה להיות רק פה. זה הבית שלי. באתי לפה בגיל 19, גדלתי פה ואני מרגישה הכי בבית בעולם בישראל כי יש לי שפה משותפת עם האנשים פה ואני מסתדרת איתם יותר מבכל מקום אחר בעולם. הקשר שלי למקום הזה חזק מאוד, ואני אולי אמריקאית אבל באמריקה לא הרגשתי בבית – אפילו שם כל החברים שלי היו ישראלים. מעבר לזה, אני מרגישה הכי בבית בחדר השינה שלי. יש לי שם מחשב ושולחן עבודה ואת החתולים שלי על המיטה".
איזה כוח על טבעי היית רוצה שיהיה לך?
"וואו. לא בא לי לעוף כי אני אוהבת להיות עם הרגלים על הקרקע תמיד. אז אבחר בדבר אחר: הייתי רוצה את היכולת להרגיש איך הבן אדם השני מרגיש. לשים את עצמי במקום של מי שמולי, כי ברגע שאנחנו שמים את עצמנו בנעליים של מישהו אחר אנחנו מבינים אותו יותר וזה חשוב. הכוח להתחשב באנשים ולהוריד את האגו – זה מה שהייתי רוצה".
"החיים שלי משתנים כל הזמן ובכל פעם בה עברתי דירה או מדינה זה היה שינוי גדול. אבל השינוי הכי משמעותי מבחינתי היה להפוך לאמא. תמיד רציתי ילדים, וזה היה נפלא מבחינתי כי קיבלתי שני ילדים מקסימים וגיליתי מה זו אהבה אמיתית. תראי, יש הרבה סוגים של אהבה, אני אוהבת את החתולים שלי, את החברים – אבל האהבה לילדים היא מסע עולם, זה לכל החיים. השינוי הגדול היה כשעברתי לסוף הרשימה ושמתי את הילדים שלי לפניי, פחות חשבתי על עצמי".
יש לך קמע? אמונה טפלה?
"כן, כשאני רואה משהו שלא הייתי רוצה שיקרה אלי אני אומרת 'god forbid - חס וחלילה' כי ככה זה לא יקרה לי. אני מבקשת שהדבר הזה לא יקרה לי".
אילו תכונות היית רוצה לשנות בעצמך?
"אני אוהבת את עצמי כמו שאני, עם המינוסים והפלוסים - אני מקבלת את עצמי. גם את הטוב וגם את הרע, זה אני".
אם היית יכול לבקש בקשה אחת מאלוהים, מה היא הייתה?
"בריאות לי, למשפחה שלי. זה הדבר הכי הכי חשוב אצלי ברשימה, כי אם יש בריאות - יש הכל".
את מאמינה בתורות מיסטיות כמו אסטרולוגיה ונומרולוגיה?
"האמת היא שאני אוהבת הכל. אוהבת לימוד של אסטרולוגיה ושל קבלה. בעצם, בשבילי אין דת אחת אלא יש המון ׳דת׳ בעולם - יש את הדת של הנוצרים, של היהודים, של הבודהיסטים – אני לא מתחברת לדת אחת של עם אחד, אלא מאמינה שכל אחד מאיתנו צריך להאמין בדרך בה הוא מבין את הדברים. זה לא שאחד צודק ושני לא, מבחינתי, העיקר שמאמינים וזה לא משנה אם זה בבית כנסת או בפני בודהה, העיקר שתחיה ותיתן לחיות".
מה היית בגלגול הקודם?
"הלוואי שהייתי יודעת באמת. מישהו פעם אמר לי שהייתי לוחמת על סוס ושהובלתי אחרי צבא שלם אחריי. אולי הוא צדק כי אני באמת נלחמת הרבה בחיים שלי. עברתי הרבה מלחמות, אז כן, אולי באמת הייתי לוחמת".