מתי השתנו לך החיים?
"החיים שלי השתנו כל כך הרבה פעמים, אבל מה ששינה אותם באמת מקצה קצה הוא ההיכרות שלי עם האקס המיתולוגי שלי. שם החיים שלי השתנו בכל המובנים: כלכלית, שכלית ורגשית. זה פתח אותי לעולמות חדשים, למקומות חדשים שלא הכרתי, לסגנונות חדשים, אנשים, מאכלים, מסעדות טובות, אלפיון עליון - חיים שונים לגמרי. זה שהכרתי מיליון ואחד דברים שלא הכרתי פתח לי עולם. מעבר לזה שהשתלבתי בחברה, גם גיליתי המון דברים על עצמי - שיש לי ביטחון עצמי ופוטנציאל ושאני יכולה לעשות עם עצמי משהו. גיליתי שאני ממוקדת מטרה ושאפתנית – גיליתי צדדים שלא חשבתי שיש בי".
ומתי את עשית שינוי אקטיבי בחיים שלך?
"הרגע בו נפרדתי ממנו היה שינוי אקטיבי. ידעתי שאני צריכה לעשות משהו בעצמי, לבד. בזוגיות הזו הבנתי שאני כן יכולה לעשות אז פשוט קמתי ועשיתי. אם פעם חשבתי שאני לא יכולה לטוס לבד לחו"ל כי אין לי שפה - פתאום יכולתי ולמדתי שפה שם. אם פעם חשבתי שאני לא מספיק יפה כדי להיות דוגמנית, שאין לי גוף מספיק מושלם להיות דוגמנית – פתאום הייתי מסוגלת".
רגע, רגע, רגע. את רוצה להגיד לי שגם בחורה כמוך לא יודעת שהיא יפה וסובלת מבעיות עם הגוף שלה? אם זה המצב - מה השאר אמורות להגיד?
"תראי, את תמיד חושבת שאת פחות טובה. אני לא יכולה להסתכל במראה ולחשוב 'אני מהממת'. נכון, אני לא מפלצת אבל אני רק בסדר, סבבה".
נשמע שהפרידה היתה החלטה לא פשוטה בכלל.
"זו החלטה קשה מאוד כי את עוזבת בן אדם שאת אוהבת ואת חושבת שהוא כל עולמך – ואז, ביום אחד זה נגמר וזה לא קיים יותר. אחרי הפרידה עברתי סוכן והגעתי אל עופר רפאלי מ-Mc2. קיבלתי קמפיין בלונדון, והחלטתי שאני מתחילה חיים חדשים בחו"ל כדי להתגבר על זה. טסתי לשם לזמן לא ידוע בלי שפה, בלי חברים, בלי משפחה ומכרים, ואת מתמודדת עם חיים חדשים לגמרי. החיים שלי קיצוניים, זה לא היה בשלבים אלא בבום גדול, זה היה משוגע. בכלל יש לי תקופות משוגעות. זה גם הזמן בו חזרתי לשם המקורי שלי, זה הרגע בו השלמתי עם המציאות, עם זה שאני אתיופית, קיבלתי את התרבות שלי וזו היתה עבודה שלי עם עצמי כדי להשלים עם עצמי. זה היה שלב ממש משמעותי. אז לא חשבתי שאני אתגבר אבל היום אני מסתכלת ואני אומרת 'בואנה טהוניה, כל הכבוד לך'".
איך נראית השבת שלך?
"בשבת אני הולכת להורים בבית שמש, שם יש שקט ואוכל של בית. אנחנו עושים קידוש ובשישי אני לא יוצאת למסיבות – שישי זה הרגיעון שלי, זה להיות בבית עם המשפחה, לצאת מהקונכיה של תל אביב ולהגיע למקום האמיתי, למשפחה והחברים. בשבת אני ישנה עד הכי מאוחר שיש - אני קמה ב-12 או בשתיים כי אני יכולה לפנק את עצמי אז אני לא מפעילה שעון מעורר".
איפה את מרגישה בבית?
"להרגיש באמת בבית זה עם המשפחה והחברים. שם אני מרגישה הכי בבית שאני יכולה כי יש לי אפשרות להתנהל איך שבא לי והאנשים הללו מכירים את כל הצדדים שלי – היותר טובים והפחות טובים. הם לא ישפטו אותי על פי מה שהם ראו במשך 4 חודשים - הם מכירים אותי באמת. אם בית יכול להיות רק בישראל? תראי, כשגרתי בחו"ל היה חסר לי הבית שלי, שהוא המדינה שלי אבל אין לדעת מה יהיה. אני לא יודעת אם כאן אני נשארת ואולי יום אחד ארגיש שהבית שלי הוא בארה"ב או בלונדון".
מי האיש שהכי השפיע עלייך?
"ואריס דירי. אין שאלה. היא חיברה את ספר 'פרח המדבר', בעקבותיו הופק סרט תחת אותו שם והיא דמות להערצה, אישה שאני מעריכה ומודל חיקוי עבורי כי היא גרמה לי לשאוף, לחלום ולדעת שאני יכולה לעשות שינוי – ולו קטנטן בארץ, לדעת שמדמות על המסך יכול להתחיל שינוי גדול בחיים. את אומרת – 'היא עשתה את זה – אז למה אני לא?'. דירי היא אישה סומאלית שעברה מילת נשים – תופעה שנפוצה בלא מעט מדינות בעולם. המשפחה שלה רצתה לחתן אותה כשהיתה בת 12 עם גבר בן 70, והיא ברחה מהבית ברגל והגיעה אל סבתא שלה ששלחה אותה לעבוד אצל דודה של דירי, אשתו של שגריר סומליה באנגליה. היא ברחה גם מהבית הזה וישנה ברחובות בלונדון, אכלה מהפחים עד שבסופו של דבר צלם מפורסם מצא אותה כשעבדה במקדונלדס והיא הפכה לדוגמנית מצליחה, הובילה את הקמפיינים הכי נחשבים והתצוגות הכי גדולות ובסוף גם הגיעה לנאום באו"ם והפכה לשגרירת או"ם במאבק למילת נשים. היא הצליחה לעצור את זה בכמה מדינות, והאמת, עכשיו כשאני מדברת עליה יש לי דמעות בעיניים מכמה שאני מעריצה אותה".
איזה כוח על טבעי היית רוצה שיהיה לך?
"הייתי רוצה לראות את העתיד ולדעת מה יהיה איתי בעוד כמה שנים. בגלל שהחיים שלי כל כך לא צפויים אני חושבת על זה הרבה".
יש לך קמע? אמונה טפלה?
"יש לי מלא! יש לי תהילים באוטו ובתיק, קמע של רבי נחמן מברסלב בארנק ואני גם נוגעת בעין ומנשקת ואומרת שמע ישראל. יש לי עוד הרבה: אם אני רואה חתול שחור אני יורקת 3 פעמים – זה לא כי אני מאמינה בעין הרע אלא בגלל הרגל של שנים, משהו שאני עושה מילדות. מה עוד? מבחינתי, אם את שמה תיק על הרצפה הפרנסה שלך תהיה ברצפה אז אני אף פעם לא עושה את זה, ואם יד ימין מגרדת לי אני יודעת שאקבל כסף, אז אני מנשקת אותה שלוש פעמים ואומרת 'שלם אלחיר'. אם יד שמאל מגרדת לי זה אומר שאני צריכה לתת כסף אז אני לא מנשקת אותה אלא רק מגרדת ומנסה להיזכר למי אני צריכה לתת".
אילו תכונות היית רוצה לשנות בעצמך?
"הייתי רוצה לשנות את החרדה לניקיון. אני אובססיבית ברמה שזה כבר מגעיל. למשל אם שמים מצעים אני חייבת שהסדין יהיה מתוח-מתוח או שאני חייבת מעט ניחוח של אקונומיקה, במיוחד באזור המטבח. הדבר שהכי יכול לעצבן אותי זה אם אני יוצאת מהבית כשהוא במצב אחד ואני מוצאת אותו במצב שונה מזה שהשארתי אותו כשאני חוזרת. אה, הייתי רוצה לשנות גם את רמת העצבנות שלי".
מאה מיליון דולר ולא לראות את המשפחה שלך 5 שנים. לוקחת?
"שאלה קשה. אם היית אומרת לי 'מיליון דולר לחמש שנים' הייתי אומרת לא, אבל 100 מיליון. תראי, חייתי הרבה זמן בלי המשפחה שלי בלונדון, התמודדתי בלי ואני יודעת שאוכל לשרוד את זה אבל קשה לי, אני רוצה את המשפחה לידי. אז אני מסרבת להצעה, למרות שאני יודעת שאני יכולה לעשות את זה".
"כן, אני מאוד מאמינה באלוהים. אני חושבת שקיים בורא למעלה ועושה איתו הרבה שיחות. הרבה פעמים אני גם מבקשת ממנו סימנים ומקבלת אותם. קיים שם מישהו, אם אני מדברת אליו אני לא מדברת לאוויר או לקיר, כי כשאני מבקשת סימן אני מקבלת אותו".
מתי לאחרונה היה לך דיבור עם אלוהים?
"ביום שלישי בערב. שוחחנו על כל מיני דברים וגם ירדו לי דמעות, אני אוהבת לשוחח איתו".
אם היית יכול לבקש בקשה אחת מאלוהים, מה היא הייתה?
"הייתי מבקשת בריאות לסבתא שלי אבל זה מאוחר מדי. היא הלכה לעולמה, אז אבקש רק להיות מאושרת. זה כל מה שאני רוצה".
מתי את מאבדת אמונה?
"ברגעים של קושי גדול, כשאת חושבת שחרב עולמך – אז זה קורה. לכל אחד יש את זה, את הרגעים שאת אומרת לעצמך אולי הוא לא קיים? אולי הוא לא נמצא? אבל אז את מבינה שהוא כן שם, שהוא קיים".
את מאמינה בתורות מיסטיות כגון אסטרולוגיה ונומרולוגיה?
"יוצא לי לקרוא הורוסקופ לפעמים, ולפעמים אני אומרת 'יא! זה בדיוק קרה לי אתמול!', אבל האמת? אני פחות מאמינה בשטויות האלה".