עומר אדם רק בן 21 וכבר נחשב לאחד הזמרים המפורסמים במדינה. אדם, שנכנס לחיינו באודישנים לעונה השביעית של כוכב נולד, אמנם הודח מהתכנית בגלל שהיה צעיר מדי אבל לא עצר שם ופצח בקריירה שחלק מזוכי התכניות היו מאחלים לעצמם. הוא מילא את קיסריה, הוציא שלושה אלבומים והסינגל שלו "שקט" זכה ליותר משלושה מיליון צפיות ביוטיוב. עכשיו, לאור הביקוש הגדול, הוא מוסיף שתי הופעות למופע שלו "מוסיקה ושקט".
יש אלוהים?
"אני מאמין באלוהים. יש אלוהים. להסביר איך ואיפה - זו פילוסופיה שגדולים וחכמים ממני עסוקים בה. יש כוח עליון, אני מרגיש שהוא קיים. דיון באמונה הוא דיון שלא ייגמר לעולם. אמונה היא דרך מאוד אישית של אדם בינו לבין עצמו ובינו לבין האלוהים שלו".
מתי לאחרונה היה לך דיבור עם אלוהים?
"אני מניח תפילין בכל בוקר, כך שהדיבור שלי עם אלוהים הוא יומיומי. כל תפילה שלי היא שיחה עם אלוהים. בנוסף, בכל ראש חודש אני עולה לקבר רחל, שזו עוד דרך של תקשורת קבועה ביני לבין אלוהים".
מתי השתנו לך החיים?
"החיים שלי השתנו עם הפרסום. כשנכנסתי לכוכב נולד ידעתי שיש אפקט עוצמתי לטלוויזיה ורייטינג, ובכל זאת, אין הכנה אמיתית לגודל ההכרה, האהבה, הפרגון וגם הביקורת שמגיעה לפעמים, שיש בשטח 'על אמת'. בפתאומיות, בבת אחת, כולם מכירים אותי, מבקשים להצטלם, פתאום כל דבר פשוט ויומיומי נהיה מסקרן עבור אנשים. שוב, עם כל ההבנה שכולם בבית רואים את התכנית, כשזה קורה זה מאוד מפתיע".
ומה גרם לך להבין שאתה צריך לעשות שינוי אקטיבי בחיים שלך?
"עם ההכרה והפרסום הרגשתי שאני רוצה לשמור על שלי ועל עצמי. אני אוהב לעשות מוסיקה ומוקיר תודה על כך שאנשים אוהבים את המוסיקה שלי, אבל מקפיד על חיי הפרטיים כפרטיים. חשוב לי השירות הצבאי, חשוב לי הבילוי עם חברים ולא שהכל יהיה לידיעת כולם. הצורך בשקט שלי ובשמירה על הפרטיות לא התעורר בעקבות אירוע מסויים – זה לא שנפגעתי ממישהו - אני פשוט אוהב לשמור על הפשטות. אין משהו מיוחד בבילוי שלי עם החברים, אנחנו מעבירים את הזמן כמו כל קבוצת חברים בגילנו, אז אין מה לספר. אם אין מה לספר, אין צורך לחפש את זה. אני לא מסתיר שום דבר - רק אוהב את השקט שלי. האלבום שלי לא סתם נקרא 'מוסיקה ושקט' - זה בול אני".
אלו תכונות היית רוצה לשנות בעצמך ולמה?
"אני עדיין לומד לעכל את הפרסום, את העובדה שכולם מכירים אותי ואני לא תמיד מצליח להגיב כמו שאני רוצה כי לא תמיד נוח לי עם הסיטואציה, אני מופתע כל פעם מחדש. למשל, כשניגשים אליי ברחוב בלי קשר לכלום ומבקשים להצטלם איתי. זה עדיין לא נתפס אצלי. זה מרגיש לי מוזר, כאילו, מה הקשר? מה יש להצטלם איתי?! הייתי רוצה להצליח להכיל את זה יותר מהר, אני לא תמיד מגיב כמו שבאמת אני מרגיש עם זה – שזו תודה גדולה ואהבה גדולה בחזרה. זה לא מובן מאליו מבחינתי".
איך נראית השבת שלך?
"יש לנו במשפחה מסורת חדשה, ממש מהתקופה האחרונה. בכל יום שישי, לפני כניסת שבת, אנחנו משחקים יחד כדורגל במושב. לפעמים זו המשפחה המצומצמת ולפעמים המורחבת: מי שבא ברוך הבא. אחרי משחק הכדורגל, יש ארוחת שישי משפחתית בה יושבים כולם: סבים, דודים, בני דודים ובני המשפחות שלהם. אני עורך את הקידוש בדרך כלל. כולם יושבים יחד. אחרי הארוחה, בשישי בערב אני לא יוצא. ערב שישי הוא ערב ביתי ומשפחתי עבורי, אז או שאני בבית, מעסיק את עצמי בתחביבים, או שאני עם חברים – לפעמים אצלי לפעמים אצלם, אבל תמיד ערב ביתי עם אנשים קרובים. זמן איכות כזה".
מי האיש שהכי השפיע עליך?
"יש כמה אנשים משמעותיים בחיי שכל אחד מהם משפיע עליי, על מי ואיך שאני. ברור שההורים שלי הם הראשונים: החינוך, המוסר, הדרך הנכונה ללכת בה. הם מלווים, תומכים ושומרים עליי תמיד. כמו לכל אחד, ההורים הם המשפיעים המשמעותיים ביותר, ובדרך שלי הם העוגן כי נכנסתי באופן מפתיע לעולם עמוס בפיתויים, ולפעמים, נראה מרחוק שהפיתויים זמינים ונזילים. אבא שלי הקפיד להעביר לי את החשיבות שיש בלשמור על עצמי, להימנע ממה שנראה זוהר כי לא בטוח שהוא אכן כך, לא להיסחף - וזה מוטמע בי מאוד חזק".
"בית עבורי זה איפה שאמא ואבא, עם המשפחה שלי. אם הם יחיו במדינה אחרת – הבית יהיה איתם במדינה אחרת. המשפחה הקרובה זו החמימות, זה ההרגלים, זו תחושת הביטחון והשייכות, הקבלה, האהבה ללא תנאי, האנשים שמכירים אותי הכי קרוב שיש ושעוזרים לי לשמור על עצמי, על שלי. הם האצבע שתמיד נוגעת בקרקע. הם יציבות. בית זה יציבות".
מאה מליון דולר ולא לראות את המשפחה שלך 5 שנים, לוקח?
"האינסטינקט הרגשי הוא לענות שברור שלא! שאין הון שבעולם בשבילו לא אראה את המשפחה! ואז אני אומר: רגע. מותר לדבר איתם כמה שרוצים? גם שיחות וידאו? הם יכולים לבוא לבקר? כי המחשבה שעם מאה מליון דולר אני יכול לעזור לכולם כן גורמת לחשוב על זה שאולי אני יכול לסבול כדי לשפר לכולם בסוף".
מתי אתה מאבד אמונה?
"אני לא מאבד אמונה, אבל יש רגעים שבהם אני שואל המון שאלות קשות ולא מבין למה. כשאני רואה ילדים בבתי חולים ופעוטות חולים במחלות קשות וסופניות, אלו דברים שאי אפשר לקלוט, הלב לא יכול לתפוס את זה ובטח שלא ההגיון. אלו רגעים בהם שיש בי המון שאלות קיומיות ואני מתמלא בהרגשה הזו, בה מחפשים סוג של רציונל להיאחז בו. 'נסתרות הן דרכי האל' הוא משפט שעולה - אבל לא מספק. אין תובנות בסיטואציות כאלה, יש בעיקר כאב ואכזבה שאי אפשר שפשוט כולם יהיו בריאים ושמחים כל הזמן".
אם היית יכול לבקש בקשה אחת מאלוהים, מה היא הייתה?
"קשה להסתפק בבקשה אחת. הבריאות מעל לכל. לכל המשפחה והחברים שלי אני מבקש בריאות ואושר".
ההופעות הבאות יתקיימו ב-23/1 בהאנגר 11 וב-11/3 בתיאטרון ירושלים.