בפינה שקטה, ממש ליד עין כרם בירושלים, שוכנת שכונה קטנה שלעתים קרובות נוהגים כמעט להתעלם ממנה. זהו עמק התימנים, מקום שבו נראה שהזמן מאט. פה ההיסטוריה, הטבע והסיפורים של התושבים משתלבים זה בזה. נווה המדבר הזה, שמרגיש כמו מעבר פתאומי לכפר מרוחק בין הרים ירוקים מעניק לא רק הפוגה מההמולה של העיר אלא גם מציע הצצה לעבר המורכב של ירושלים ולרוחם העיקשת של יושביו.
אומנם העמק הוא חלק יפהפה מהנוף של ירושלים, אבל הוא הרבה יותר מזה. הוא סיפור של הישרדות, של תרבות שנשמרה כנגד הסיכויים, של קהילה שנחושה לשמור על שורשיה בתוך סביבה המשתנה במהירות. זוהי, פשוטו כמשמעו, ההיסטוריה החיה של ירושלים הרבה לפני הפיתוח והמנופים שמקיפים את העיר. אבל כמו בהרבה פינות נסתרות ושקטות, גם כאן מה שהופך את עמק התימנים למקום כל כך קסום, שם עליו זרקור שהוא לא מעוניין בו, ואפילו מאיים להרוס אותו לחלוטין.
>> "ירושלים של אירופה": סרייבו היא מהפנינים הנסתרות של היבשת
>> פעם נחתו בנמל התעופה בירושלים תיירים מאירופה - היום הוא אתר פסולת
מעבר לאבן: העמק שהתמלא בחיים
השם של העמק די מספר את הסיפור שלו באופן ברור. לאחר שתושבי הכפר הערבים נטשו אותו במלחמת השחרור, בשנת 1949 העולים החדשים מתימן הגיעו אליו והשתקעו בבתי האבן שרובם השתמרו. הם הביאו איתם מורשת תרבותית עשירה וייחודית – כזו שהייתה קשורה עמוקות לאדמות שעיבדו ולמסורות שקיימו. הם בנו את בתיהם, את בתי הכנסת והטרסות החקלאיות, שחלקן היו קיימות כחלק מהבוסתנים העתיקים של הכפר הקודם.
במהלך העשורים הפך העמק למרכז משגשג עבור הקהילה הזו, שרבים מחבריה היו חקלאים ובעלי מלאכה עניים, שמצאו את דרכם לעמק הזה, שהיה אז אזור מבודד ובעיקר לא מפותח – רחוק מאוד ממרכז העיר ומהיופי של היום. האנשים שהתיישבו כאן לא רק בנו בתים – הם ביססו מחדש את שורשיהם במקום שהיה מרכזי בזהותם הדתית והתרבותית במשך אלפי שנים. זו לא הייתה רק הגירה; זה היה מעשה של התעוררות ושימור תרבותי.
מבחינה גיאוגרפית, עמק התימנים נמצא בין השכונות הציוריות של עין כרם לבין האזורים העירוניים יותר של ירושלים. העמק משמעותי לא רק בזכות ההיסטוריה והמורשת התרבותית שלו אלא גם בזכות היופי שלו. הטופוגרפיה של האזור מאופיינת במדרונות התלולים ובגבעות המדורגות, שנחצבו עם הזמן כדי להתאים לחקלאות ולמחייה. הנוף שמסביב מאופיין על ידי תערובת של צמחיית פרא ועצי אורן, עצי זית עתיקים ומטעים קטנים, שנותנים לו תחושה של עולם קדום יותר.
המאבק על נשמתו של העמק
במאה ה-20, עם התרחבות ירושלים, הפך עמק התימנים השקט למוקד קרב עז. בשנת 1985 התקבלה ההחלטה להפוך את העמק על יושביו ובתיו לשטח ציבורי, ובשונה משכונת עין כרם, המשמעות הייתה שהתושבים למעשה לא היו הבעלים החוקיים של אדמתם. העיור בירושלים הואץ, ויזמים ראו את הקרקע כנדל"ן ראשי לכבישים, מבנים ותשתיות חדשים.
עבור תושבי עמק התימנים המהלך ייצג יותר מסתם אובדן בתיהם; הוא היווה איום על נפשה של הקהילה, שרבים מחבריה מאמינים שבבסיס הדרישה לשלול מהם את זכויותיהם קשורה גם לגזענות ולמוצאם, בדומה לאלה של שכונות דומות כמו גבעת עמל בתל אביב וליפתא הירושלמית, שחוו גורל דומה. ככל שהדרישות של העיר לפיתוח גדלו, כך גדל גם הלחץ על העמק הקטן הזה להכיל את הקידמה המודרנית, ועם השווי העולה של הנדל"ן הדרישה לדחוק החוצה את הקהילה רק עלה ועלה.
עם זאת, תושבי העמק לא היו פסיביים מול האתגר, הם התארגנו ונלחמו כדי להגן על בתיהם ואורח חייהם. קבוצות הסברה ותושבים מקומיים, לעתים קרובות בשיתוף עם אנשי שימור ופעילים אחרים, פעלו ללא לאות כדי להבטיח שהמקום לא ייפול קורבן להתפשטות העירונית המהירה של העיר. באמצעות הפגנות, עצומות ופנייה נרחבת לגורמים ממשלתיים, הם הצליחו לעכב ולשנות כמה תוכניות שהיו הורסות חלקים מהעמק. מאבק זה לשימור נמשך, ועתידו של המקום ומעמדם של תושביו נותר לא ברור.
פיסת טבע מסתורית
למרות מאבקיו, עמק התימנים הוא עדיין פנינה נסתרת, הן למקומיים והן לתיירים שמחפשים פסק זמן מהשבילים המוכרים של ירושלים. העמק הוא נווה מדבר של שלווה, חלקה ירוקה קטנה בתוך המרחב העירוני שמזמין את המבקרים לקחת צעד אחורה בזמן.
האזור מציע מספר שבילי הליכה המתפתלים בנוף השופע ומספקים גישה לכמה מהאתרים המשמעותיים ביותר שלו. שביל עמק התימנים הוא שביל הנמתח לאורך של כ-2 קילומטרים, שלוקח מטיילים בלב העמק עד לבית זית, שם אפשר לראות את הטרסות העתיקות, מטעי הזיתים והבוסתנים. המטיילים יכולים גם להתחבר לשביל סובב עין כרם המעגלי שאורכו כ-4 קילומטרים (אפשר להאריך ל-8 קילומטרים) ולהתחבר ליופי הטבעי של ירושלים, במיוחד בעונה זו כשהשקדיות מתחילות לפרוח בצבעים הבהירים שלהן.
עמק התימנים הוא יותר מסתם חלק ציורי של ירושלים – הוא סמל לחוסן. אנשי המקום הזה עמדו באתגרים של הגירה, עיור וטלטלות פוליטיות, כל זאת תוך שמירה על קשר לארץ וזה לזה. מאבקו של העמק לשימור משקף את המאבק הרחב על זהות, תרבות ושייכות בעיר המשתנה ללא הרף. למטיילים המבקשים לחקור את פניני החן הנסתרות של ירושלים, עמק התימנים מציע יותר מסתם מקום לבקר בו; הוא מציע הזדמנות להבין את העיר ברמה עמוקה יותר. המקום מזמין את הבאים להאט, להרהר ולחוות צד פחות מוכר של ירושלים, אך חיוני וחי מתמיד.