גשם. "מה דעתכם על בית חלומותי?" שאלתי. אף אחד לא ממש טרח לענות לי. את יכולה להזמין חברה, ניסיתי לשחד את הקטנה, מקווה שמשהו יפתח והיא סוף סוף תסכים. ככה זה תמיד: הגדול מזמין חבר והקטנה משתרכת אחריהם כמו בֶּלה קטנה אחרי שמשון ויובב, שממש לא זקוקים לגרופי ברווזונים באזור הפלייסטיישן שלהם. שוב נזכרתי בנעמה החבקנית מהגן ורציתי גם אני ילדה מאושרת שמצליחה להיפתח לעולם, מן עינת שרוף חסרת דאגות ומודעות עצמית. "עזבי אותך", הרגיעה אותי הגננת. "יש לך ילדה מבריקה, נבונה, חכמה שמעדיפה חברת גדולים יותר".
"הילדה לא חברותית", לחשתי באנגלית לנהג שנשוי לי. "היא פשוט מעדיפה את הגדולים", השיב בעברית והגביר את הרדיו. השיחה הסתיימה, אבל כפתור הקסמים שלו לא הצליח לכבות את הדאגות שלי.
חצר חלומותי
הגענו לבית חלומותי מהר יחסית. הכבישים היו ריקים, נס שרק טיפות גשם בשבת יכולות לעשות. בואו, יש בפנים המון מה לעשות, ניסיתי את מזלי. אבל הקטנים, חמושים בפליז וכובעים, התעקשו על בחוץ. פייר? צודקים.
בית חלומותי מורכב משני מתחמים עיקריים - חיצוני ופנימי. זה החיצוני, מתאים בעיקר לימים חמים אבל מלבד מתקני המים המשגעים שמתאימים לקיץ בלבד, כדאי לדעת שיש בחוץ עוד המון מה לעשות, וכל זה ממש מתאים גם לימים הנעימים של חופשת חנוכה למשל.
"ספיידר 1" הוא מן מגדל שמתנשא לגובה ובנוי קומות של רצועות אלסטיות הנראות קצת כמו קורים, דרכם יש לפלס דרך ולטפס מקומה לקומה עד למגלשה המהירה שנמצאת בקצה. מדובר במתקן משגע, שונה מכל מתקן שראיתי במקומות אחרים והכי חשוב, דרך משובחת לחיזוק חגורת כתפיים. בנוסף למגלשות ומכוניות היה שם מתקן הזוי שאמור לשאוב כדורי ספוג ולשפוך אותם על ראשי הילדים. ביום שאנחנו הגענו הוא לא פעל, אבל נראה שווה ביותר. יש במקום גם כלוב תוכים וארנבים שמהווה נקודת יציאה לסיור ברחבי הקיבוץ בעזרת טרקטור שרתומים אליו שני קרונות.
"רוצים לנסוע בטרקטור?" צהלתי בזמן שהגדולים הביטו בי במבט מלא חמלה. "מה את אומרת? רק את ואני?" שאלתי את הקטנה ומצאתי את עצמי יושבת עם הגב לנסיעה, נושמת אגזוז, חולפת על פני סוסים, פרות ושכונה חדשה שנראית כמו איזור יוקרה וממש לא כמו קיבוץ. ברכבת, ישבו מולנו אבא ושלוש בנות שצווחו בהתרגשות ושרו בקולי קולות את הג'ינגל של בית חלומותי. "איזה פדיחות!" לחשה הקטנה שלי, "רק שלא יחשבו שאנחנו איתם" והזכירה לי את כל הפעמים שרציתי גם ולא ידעתי איך.
בית חלומותיו...
ואז שמתי לב שהן מפטפטות. הן גרות ברעננה. היא באבן יהודה. הן עולות לא'. גם היא. בזמן שאני הייתי עסוקה בלדאוג, היא עשתה את מה שילדים יודעים לעשות הכי טוב. יצאנו מהרכבת ממהרים להיכנס פנימה לתוך מתחם המשחקים הסגור והחמים. "יש! אומגה!!!" התלהבה הקטנה, שוכחת שיש לה אחת פרטית משלה בחצר. אבל האומגות בבית חלומותי שוות הרבה יותר, מה גם שיש מתנפח מלמטה. התברר שהמקום מתאים בחורף יותר לקטנים וקצת פחות לגדולים.
חיפשתי את הגדולים באיזור הפלייסטיישן. מצאתי מתחם מסודר, מוקף משחקים כשבמרכזו מתקני כושר שווים למבוגרים שמעדיפים לשרוף קלוריות במקום לרבוץ בקפיטריה. הגדולים לא היו שם. מצאתי אותם על האסלה. לא, הם לא היו בשירותים, אלא במן מתקן פסיכי לחלוטין, שמורכב מאסלות ממונעות העונה לשם המעודן: "חרהק'ה". הם לא היו היחידים שחשבו שהמתקן הזה ממש שווה. היה איתם עוד ילד. קצת יותר מבוגר, שעשה סיבוב אחר סיבוב כשהוא מנופף בשמחה לכל עבר. מתברר שמדובר באיש שהקים את בית חלומותי. ולא, לא נמאס לו. זה בית חלומותיו, ואף אחד לא יפריע לו להנות ממנו.
הקומה התחתונה בבית חלומותיו, מוקדשת כולה למתקן ג'ימבורי שבנוי כמבוך מפותל של מסלולים, בריכת כדורים וכיף. אפשר להגיע לשם דרך המדרגות ואפשר דרך תעלות שהפתח שלהן נמצא בקיר בקומה למעלה ולגלוש הישר פנימה בדרך קיצור שמיועדת לילדים בלבד.
בית חלומותי הוא מקום חביב. בחורף מדובר במשחקיה סגורה שווה למדי, ובקיץ כשמתקני פארק המים פועלים, המקום בכלל משגע. כעקרון, המקום מתאים למנעד די רחב של גילאים - גם פצפונים יכולים למצוא הרבה עניין במתחם שמיועד להם, בבית הבובות הענקי ובמתקנים שמיועדים במיוחד בשבילם. משפחה שמגיעה לבילוי במקום, יכולה להיות בטוחה שביום יפה יהיה לכו-לם מה לעשות.
בזמן הנסיעה הביתה, הקטנה נרדמה. הרמתי אותה בזהירות, משתדלת שלא להעיר אותה. כשכבר הייתי בטוחה שהיא חזרה לישון, היא חיבקה אותי בשתי זרועותיה הקטנות ואמרה: בפעם הבאה נזמין את נועה טוב? ועשתה לי את החג.
אמא מתי מגיעים?: בית חלומותי, קיבוץ גבעת ברנר על כביש 40 בין רחובות לגדרה.
אמא יש צ'יפס?: במקום קפיטריה נקייה ומחוייכת ומקדונלד'ס למטה במתחם. למי שמעוניין בחומוס שווה ביותר, לפני זמן מה פעלה במקום מסעדה בשם פטרה, שעברה לנס ציונה. החומוס האלוהי שלהם והמנות המיוחדות שוות עדיין את הנסיעה הקצרה: מסעדת פטרה, בן גוריון 4, נס ציונה, 08-9354807.
אמא משעמם לי: מגיל הליכה ועד 12 לפחות.
אמא אפשר שקל?: הנחה מיוחדת לגולשי מאקו: 45 ש"ח לילד מגיל שנה, 25 ש"ח למבוגר מגיל 13 - עד חודש אפריל.