סגירת המרחב האווירי בישראל לא משפיע רק על עשרות אלפי הישראלים שלא מצליחים להגיע בימים אלה הביתה ומחכים לטיסות חילוץ, אלא יש לו השפעה על כל מפת התעופה העולמית.
בכתבה שהתפרסמה ב-CNN פירטו את ההשפעות מרחיקות הלכת שיש על טיסות שממריאות ונחתות הרחק מאוד מאזור ישראל. כך למשל, טיסה בין לונדון להונג קונג התארכה בתקופה האחרונה בכשעתיים, דבר שמשפיע כמובן על צריכת הדלק ובעקבות כך גם על המחיר.
מומחי התעופה קוראים לבעיה הגלובלית שיש בשנים האחרונות "חורים בשמים" - אזורים שלמים שמסוכנים ביטחונית ולא ניתן לטוס דרכן. בנוסף לאזור שבין ישראל לאיראן בשבוע האחרון, גם אזור רוסיה-איראן סגור לחברות מערביות כבר משנת 2022. גם המצב בין הודו לפקיסטן גרם למרחב האווירי באזור להיסגר, וגם מעל עיראק הטיסות מוגבלות, וכך, נוצרו מסדרונות טיסה מאוד צרים למי שמחפש לטוס בין המזרח למערב.
"סגירות המרחב האווירי הפכו נפוצות למדי", אומר ברנדן סובי, יועץ תעופה מסינגפור ל-CNN. "זה כבר הפך לדבר נורמלי שחברות התעופה צריכות לנווט כל פעם מחדש כשהן טסות בין יעדים. לחברות התעופה יש מחלקות שלמות של אנשים שבוחנות כל הזמן סוגיות ביטחוניות במרחב האווירי ומעריכות סיכונים. יש סיכונים של פגיעת טילים טועים או של שיבושי GPS. אף אחד לא לוקח סיכון על הנוסעים שלו במצבים כאלה".
השמיים הפכו לצפופים הרבה יותר
כדי להבין עד כמה מעקף מסביב לאזור אווירי גורם לנזק לחברות התעופה ולנוסעים - ניתן לציין את העובדה שכל שעת טיסה במטוס רחב גוף, כמו בואינג 777 או אירבוס A350, עולה כ-7,000 דולרים. כמובן שהמחיר הזה מתגלגל לנוסעים שגם טסים יותר זמן וגם משלמים על כך יותר.
מלבד הדלק, חברות התעופה נאלצות להתמודד עם עלויות גדולות עבור זמן ההעסקה של הצוות, חיובים עבור טיסה מעל מרחב אווירי אחר שיכול להיות יקר יותר ואובדן הכנסות מעיכובים וביטולים.
בנוסף, בקרי שליטה שנמצאים במסדרונות האוויריים שנשארו פתוחים מציינים שעומס העבודה שלהם גדל בצורה משמעותית ושהעומס בשמיים הצטמצם לתא אווירי קטן יותר. "FlightRadar24 (אפליקצייה אווירית) מראה בבירור כיצד התנועה האווירית נדחקת כיום לשני מסדרונות צרים, במיוחד מסדרון מדרום לאזורי הסכסוך. לדוגמה, התנועה האווירית במרכז אסיה גדולה פי שלושה ממה שהייתה לפני מספר שנים", אומר סובי.