כרזות אנטישמיות שבהן כתוב "ישראלים אינם רצויים" עוררו סערה במילאנו בסוף השבוע, במיוחד בקרב הקהילה היהודית בשל השנאה הגוברת בעיר. המסרים הפוגעניים התגלו בבוקר יום חמישי לאחר שאותם שלטים פוזרו בכמה אזורים, כולל ברחובות ויה טולסטוי, ויה סודריני ויה ד'אלביאנו, רבים מהם בקרבת הרובע היהודי ותחנות המטרו.

הפוסטרים, שהיו אנונימיים וללא סמל של ארגון או חברה, זכו לגינוי נרחב מצד דמויות פוליטיות והקהילה היהודית, שאומרים שהם משקפים הסלמה רחבה יותר של רגשות אנטישמיים בעיר ובמדינה כולה. ווקר מניאני, נשיא הקהילה היהודית של מילאנו, פרסם גינוי חריף של השלטים ושל מה שתיאר כמעורבות פוליטית בטיפוח אנטישמיות: "שנאה כלפי יהודים מתבצעת על ידי השמאל, אך נראה שאף אחד לא מבין זאת", אמר מניאני, והוסיף שרק קומץ דמויות מרכז-שמאל גינו את הפוסטרים. הוא קרא לראש העיר ג'וזפה סאלה לגנות במפורש את התקרית ולהצהיר בפומבי שישראלים רצויים במילאנו.

>> ישראלים גורשו ממסעדה בנאפולי: "צאו מכאן! אנחנו לא רוצים אתכם!"

>> "זו שיטת מצליח": שילם על דו"ח שקיבל באיטליה - בארץ דרשו אלפי שקלים נוספים

>> לא מחכים לרגע: היעדים שהישראלים יגיעו אליהם בקיץ הקרוב

"מילאנו היא כבר לא מקום בטוח ליהודים", אומר דניאלה נחום, חבר מועצת העיר. נחום, שכיהן בעבר כנשיא איגוד הצעירים היהודים של איטליה וסגן נשיא הקהילה היהודית של מילאנו, היה בין הראשונים שהתייצבו בשטח ובזירה הפוליטית נגד המתקפה. "העיר הייתה מלאה בשלטים האלה, במיוחד ברובע היהודי ובסמוך מאוד לבית הספר היהודי במילאנו", הוא מספר. "אנטי-ציונות היא הצורה החדשה של אנטישמיות מודרנית. יתרה מכך, השלטים מפלים לחלוטין כלפי לאום מסוים: הם לא היו נגד ממשלת נתניהו, אלא נגד כל הישראלים. זה כמו להאשים את כל הרוסים בגלל שפוטין הוא הנשיא, או את האיראנים בגלל ח'אמנאי, כאשר ההבדל העיקרי הוא שישראל, בניגוד לרוסיה ולאיראן, היא דמוקרטיה".

לדבריו של נחום, חברי הקהילה היהודית במילאנו מודאגים: "בחודש האחרון הייתה מתקפה שבועית נגד אזרחים יהודים ברובע היהודי. מאז הטבח של 7 באוקטובר, האווירה הפכה לבלתי נסבלת, והתקריות האנטישמיות גדלו ב-400 אחוז בשנה האחרונה".

 

נחום, יחד עם אלסנדרו דה צ'יריקו (ממפלגת פורצה איטליה), לוחץ לתגובה מוסדית רשמית, ובמקביל הגיש באופן אישי תלונה משטרתית להסרת כל הכרזות על ידי שירותי העירייה: "כדי לטפל בכך, הצעתי שוב ושוב לקיים ישיבת מועצה מיוחדת בנושא אנטישמיות בעירייה", הוא מדגיש. "למרבה הצער, לא קיבלתי תגובה במשך שלושה חודשים לפחות. באיטליה, האקלים האנטישמי גרוע אף יותר מאשר ב-1982, שנת הפיגוע בבית הכנסת ברומא, שם נהרג ילד בן שלוש. אני מקווה שהמוסדות יתעוררו ולא יחכו עד שיהיה מאוחר מדי".

שישה אנשים תחת חקירה

הרשויות במילאנו פתחו מיד בחקירה בנוגע לפוסטרים, וצילומים של מצלמות אבטחה יחד עם בדיקות משטרה הובילו לזיהוי שישה צעירים, שלושה גברים ושלוש נשים, שברשותם נמצאו כרזות דומות. כעת הם נמצאים תחת חקירה, והרשויות פועלות כדי לאמת את מעורבותם. המשטרה סיווגה את המעשה כעבירות פליליות של פשעי שנאה, ובוחנת אישומים נוספים אפשריים הקשורים להסתה ולאפליה.

נשיא הסנאט האיטלקי, איגנציו לה רוסה, כינה את הפוסטרים "עובדה חמורה מאוד" והדגיש כי מעשים כאלה "פוגעים לא רק בישראלים וביהודים, אלא גם בערכים הבסיסיים של דו-קיום אזרחי". הוא הביע סולידריות עם הקהילה היהודית וקרא לזיהוי מהיר וענישה של האחראים. דמויות פוליטיות אחרות, כמו חברת הפרלמנט רפאלה פאיטה וקונסול הכבוד של ישראל, מרקו קראיי, הביעו דאגה לגבי מה שתיארו כ"אנטישמיות מושרשת" בחברות המערביות.

חבר המועצה האזורי לוקה פלאדיני, מייסד התנועה האזרחית I Sentinelli di Milano, תנועה חברתית איטלקית שקמה במילאנו, גינה את הפוסטרים תוך שהוא מבקר גם את מדיניות ממשלת ישראל. הוא הודה במורכבות המוסרית של הזעם העולמי על המלחמה בעזה ובגדה המערבית, אך הדגיש כי "השוואת אומה שלמה לממשלתה היא מסוכנת ושגויה". בהצהרתו הזהיר מפני תגובות דה-הומניזציה משני צידי הסכסוך.

זו לא הפעם הראשונה שהקהילה היהודית במילאנו נאלצת להתמודד עם סנטימנט אנטי-ישראלי ואנטישמי. לפני כחודש תושבת יהודייה במילאנו תיעדה מוכרת בחנות בעיר שתלתה על דלת הכניסה שלט שבו נכתב "ציונים לא רצויים כאן", והתעמתה איתה. הקהילה היהודית ממשיכה להמתין לעמדה אחידה וחד משמעית מצד הנהגת העיר.