נחתתי היום (ה') בבוקר בנמל התעופה של אתונה, בשיאו של יום החילוץ השני, אחרי שבמשך שבוע הייתי בטביליסי והחלטתי להתקרב למוקדי הטיסות. אני רשום לטיסת אל על, אך עדיין לא קיבלתי שיבוץ, וכמו כל ישראלי, אחרי הנחיתה ישר הגעתי לדלפקי הצ'ק אין של הטיסות שיוצאות היום. אולי יש מקום בסטנד ביי.
בדלפקים היו המוני ישראלים, לא מעט מהם כמוני, בלי כרטיס, מנסים את מזלם. הבודקים, שכבר ראו אדם או שניים שמתחננים על מושב, טענו בכל תוקף: "מי שאין לו כרטיס, אין לו מה לחכות כאן! יש רשימות המתנה לרשימות המתנה". הבנתי את הרמז והסתובבתי.
>> החילוץ מתאילנד יוצא לדרך: אל על מרחיבה את פעילותה ומוסיפה טיסות מיעדים נוספים בעולם
>> מחווה מרגשת בקפריסין: מלון נפתח בחינם לישראלים שנתקעו הרחק מהבית
>> שעון החול התחיל: "אני יומיים לא ישנה. כל הזמן נכנסת למייל, במיוחד כשעוד רגע מגיע שבת"
בנמל התעופה של אתונה, שגם סתם ביום רגיל הוא די כאוטי, יש כאוס גדול מהרגיל. המוני ישראלים מסתובבים ומחפשים את עצמם. חלקם בחבורות, חלקם בזוגות, חלקם (כמוני) בבודדים. למי שאין כרטיס אין באמת פתרון, אך ההרגשה של להיות בשדה נותנת קצת תקווה, במיוחד כשהשבת בפתח ואף אחד לא רוצה להיתקע כאן עוד יומיים.
הפתרונות למי שנמצא בנמל התעופה ללא תכלית נעים בין לחזור לאתונה ולהמשיך להמתין, לנסות לתפוס טיסה למקום אחר ולהמשיך להמתין שם, להזמין כרטיס לעקבה ולעבור ממנה לארץ, דבר שמתברר שהפך לפתרון נפוץ. כדי לקחת את גורלי בידיי, הזמנתי כרטיסה טיסה של TUS ישירות לעקבה. הטיסה יוצאת מלאה לגמרי והביקוש גבוה גם לימים הבאים.
התחושה בנמל התעופה בין לא מעט דוברי עברית היא לעיתים מנחמת, לעיתים מעודדת ולעיתים מייאשת, קצת כמו התקופה הזו והזמן שאנחנו תקועים בו בחו"ל. חשוב לדעת שאין מה להגיע לנמל התעופה אם אין לכם כרטיס, חשוב לדעת שזה ייקח עוד זמן ושיהיה לא מעט בלגן בדרך, וחשוב לדעת שהמוני ישראלים עדיין אובדי עצות. אם צרת רבים חצי נחמה אכן מנחמת אתכם.