במהלך המלחמה האחרונה מאות אלפי ישראלים מצאו את עצמם תקועים בחו"ל, ורבים נאלצו להשתמש במעברי גבול יבשתיים ולעבור מסע מפרך דרך שארם א-שיח', עמאן ועקבה כדי לשוב הביתה. בתוך המצב הכאוטי הזה עולה שאלה מתבקשת: מה עם נמל התעופה רמון? הנמל השני של ישראל לא שימש לסיוע בחילוץ משיקולים ביטחוניים.
"נמל התעופה רמון תוכנן במקור לשמש כשדה תעופה אזרחי ראשי לעיר אילת, במקום שני שדות תעופה ששירתו אותה קודם לכן", מסביר ד"ר עוזי פרוינד-פיינשטיין, מומחה תעופה ומרצה במחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת. "לאחר דיונים ממושכים על מיקום שיצמצם את הפגיעה בטבע ובנוף, ולאחר בחינת אפשרות להקמת שדה משותף עם ירדן, הוקם נמל התעופה רמון כ-20 ק"מ צפונית לאילת. זהו השדה הראשון שישראל הקימה למטרות אזרחיות מאז קום המדינה. ייעודו הראשוני היה לשרת את תעבורת הנוסעים לאילת וממנה".
>> על אי או בלב המדבר: היכן יקום נמל התעופה הבינלאומי הבא של ישראל?
>> העולם עוד יעמוד בתור: אחרי יותר מ-45 שנה יש מי שעדיין מחכה שאיראן תתעורר מהסיוט
>> נפילתה של מלכת הצפון: לאן נעלמו ימי הזוהר של עיירת הנופש של ישראל?
לדבריו של ד"ר פרוינד-פיינשטיין, תוך כדי ההקמה, התברר שיש צורך בשדה תעופה כגיבוי לנתב"ג, למקרה של מתיחות ביטחונית כמו שחווינו זה עתה, או בתנאי מזג אוויר קשים. "במקרים כאלה מטוסים נאלצים לנחות בשדות תעופה שכנים במזרח התיכון כמו עמאן או קפריסין. לכן הורחבה התוכנית המקורית ונבנה ברמון אחד המסלולים הארוכים בישראל ובמזרח התיכון".
בתחילת הדרך היה נראה שרמון מצליח למלא את כלל ייעודיו. במשך תקופה נמל התעופה היה מלא פעילות, בעיקר בזכות חברות לואו קוסט שקיבלו סבסוד מהמדינה. רצף אירועים מצער שכלל את מגפת הקורונה, המלחמה באוקראינה ומתיחויות ביטחוניות בישראל כמו המלחמה עם איראן, גרם לכך שחברות התעופה לא חזרו. "השדה מילא את ייעודו במשך כשנה וחצי מפתיחתו, עם צפי להמשך גידול בפעילות. הקורונה שיבשה את הפעילות לחלוטין. עם חזרת התעופה העולמית, חברות התעופה, כולל וויז אייר, ריינאייר וחברות רוסיות, לא חזרו לפעול מרמון", אומר ד"ר פרוינד-פיינשטיין ומחדד: "נכון להיום הוא משרת בעיקר טיסות פנים-ארציות עבור תושבי אילת והסביבה, וערוך לשמש כגיבוי לנתב"ג.
"עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל והתפתחות האיום הראשוני מעזה ומלבנון, רמון אכן מילא את תפקידו. חברת ישראייר למשל, העבירה מטוס מנתב"ג לרמון לבקשת חברה זרה שחששה מהמצב הביטחוני. בשלב זה השדה שימש כתחליף מוגבל לנתב"ג", אומר ד"ר פרוינד-פיינשטיין. עם זאת, עם התגברות האיומים מכיוון תימן ואיראן, רמון כבר לא היה רלוונטי: "המרחב האווירי נסגר הרמטית, ובדומה לנתב"ג גם הוא נסגר.
"מדינות שונות מקבלות החלטות ריבוניות לגבי המרחב האווירי שלהן. ירדן יכולה לפתוח את המרחב האווירי שלה אם היא מעריכה את רמת האיום כנמוכה יותר. ישראל החליטה לסגור את כל המרחב האווירי שלה, ושדות התעופה בישראל, גם אלה שבבסיסי חיל האוויר, נחשבים למטרות מרכזיות עבור איראן והחות'ים".
אם יש משהו שהמלחמה הזו חידדה לנו הישראלים, זו העובדה שכמעט בכל מובן ישראל היא מדינת אי. ברגע שהשמיים נסגרים המדינה מתחילה להסתמך על הגבולות שלה עם ירדן ומצרים, שתי מדינות שהמל"ל סיווג ברמת אזהרה 4, הגבוהה ביותר. משום כך, אין ספק שנמל תעופה משלים לנתב"ג הוא הכרח, אך האם שדות תעופה כמו חיפה ורמון יכולים לשמש כחלופה אמיתית לנתב"ג?
"לא ממש", אומר ד"ר פרוינד-פיינשטיין. "השדה בחיפה, למרות הקרבה למרכזי ביקוש, מוגבל מאוד ויכול לקבל רק מטוסים קטנים של אייר חיפה, שאומנם מבצעת טיסות חילוץ, אך זו פעילות שולית עם מטוסים קטנים. רמון, על אף יכולתו לקבל את כל סוגי המטוסים, ממוקם רחוק. במצבי חירום ייתכן שחילוץ ישראלים מחו"ל יהיה רלוונטי".
במציאות הישראלית הזו קשה להתעלם מהיקף ההשקעה ברמון. נמל התעופה נפתח ב-2019 בקול תרועה ובהשקעה של כמעט 2 מיליארד שקלים. בהגדרתו הוא אמור לשמש כנמל תעופה לשעת חירום, ובהתחשב בכך הוכשרו בו כ-60 עמדות חנייה למטוסים בגדלים שונים. סידור זה נועד לאפשר לכל צי המטוסים של חברות התעופה הישראליות לחנות בו בו-זמנית, במקרה שנמל התעופה בן גוריון ייסגר. "המדינה צריכה לשאול את עצמה שאלה נוקבת: איך ייתכן ששדה תעופה שנבנה בהשקעת עתק משמש היום בעיקר כגיבוי תאורטי בלבד לנתב"ג", תוהה זפרני.
"שדה התעופה רמון הוא אחד המיזמים השאפתניים ביותר בתחום התשתיות בעשור האחרון", אומר זפרני ומוסיף כי "מה שנדרש עכשיו זה לא עוד פלסטר או ועדה אלא ריסטארט אמיתי: לפתוח את רמון לעולם הלואו-קוסט, להציע תמריצים משמעותיים לחברות תעופה זרות, לייצר קווים פנימיים תדירים וזולים מאזור המרכז והצפון לאילת, ובעיקר להשקיע בשיווק אגרסיבי של רמון כשער לדרום ישראל. רמון לא צריך להיות רק סמל לאומי, אלא מנוע צמיחה דרומי. הוא כלי אסטרטגי להנעת תיירות בשגרה ובחירום".
מטעם משרד התחבורה נמסר: "בשל שיקולי ביטחון, אין באפשרותנו להתייחס לפרטים הנוגעים לשימוש בשדה התעופה רמון בעת הזו. הפעלת שדות תעופה בזמן חירום נעשית בהתאם להנחיות מערכת הביטחון ובתיאום עמה".