כמעט בכל מקום ביוון נשטפות העיניים בשני צבעים: הכחול של השמיים והים, והלבן של הבתים (שלא לדבר בכלל על הדגל הכחול-לבן). רק בקורפו (Corfu(, האי היווני השביעי בגודלו, הצבע הראשון שמכה בך הוא ירוק. מלא ירוק: של עצים, של מדשאות, של מטפסים, של שיחים. המקום אפילו מכונה "אי האזמרגד" בגלל השליטה הירוקה הזו, תוצאה של כ-1,100 מ"ל גשם בשנה (כדי לקבל מושג על הכמות, קחו את הגליל העליון והוסיפו מע"מ). בנוגע לבתים לבנים, כאלה כמעט שלא תראו בקורפו; הם אדומים, כתומים, צהובים, ורודים, מגוון שמזכיר יותר את איטליה. עם המפרצים הציוריים והירוק המדובר מתקבל ממש וייב מרכז-איטלקי, ספציפית דמוי הריביירה האיטלקית או חוף אמלפי. וזה לא רק עניין של אווירה אלא גם של היסטוריה, כי האיטלקים – ליתר דיוק הווניציאנים – אכן שלטו בעבר באי במשך כ-400 שנה, והותירו בו וואחד חותם.

> המדריך המלא למטייל ביוון

> תסמכו עלינו: דירוג איי יוון

כן, אי אפשר לפספס את החתונה היוונית-איטלקית שמתרחשת כאן. המחירים והמנהגים הם של יוון; הרבה מהאוכל ומהסטייל הם איטלקיים. אם זה נשמע כמו שידוך טוב, אז זה כי זה שידוך טוב. וגם דיל טוב: באחד מערבי הסיור העיתונאי בקורפו ישבנו בטברנת "מרינה" ואכלנו ארוחה יוונית מסורתית שהייתה גם מצוינת וגם עצומה, ושילמנו – כולל דרינקים וקינוחים – 30 יורו לאדם. בעברית זה 126 שקלים. באותה נשימה צריך לומר שכמו בכל מקום עם כזה מטראז' של חוף, מסעדות ממש-על-המים נוטות להציע דיל של נוף וואו ואוכל ככה-ככה. ישבנו באחת כזאת בשם אימבארי (Imabari), והמלצתי הגורפת היא להתייחס אליה כמקום לדרינק.

קורפו  (צילום: תומר קמרלינג)
בתים צבעוניים זה הבתים הלבנים החדש. קורפו|צילום: תומר קמרלינג

המלון שאירח את העיתונאים מישראל יושב על הצד הגבוה של סקאלת הדיל. שמו Angsana, והוא המלון הראשון באירופה של רשת היוקרה בניאן טרי (Banyan Tree), שמטיילים במזרח הרחוק ובדרום אמריקה בוודאי מכירים את הריזורטים שלה. גם כאן מדובר בריזורט יוקרה על כל המשתמע מכך: מגוון חדרים שכולל גם סוויטות וגם וילות מבודדות, בריכה חיצונית ועוד אחת מקורה ומחוממת, וכמובן גם ספא מרשים עם חדר כושר צמוד (ולמען האמת קצת קטן מדי, לפחות בכל הנוגע למרחב אימוני הכוח). העיצוב מרהיב דווקא מפני שהוא לא מנסה לעשות שום רושם, השירות ללא דופי, וחשוב לציין שרבים מהחדרים מונגשים לבעלי מוגבלויות; נציגי מארחת הסיור, חברת ישראייר, הדגישו שהנושא הוא שיקול משמעותי בחבילות המוצעות למטיילים מישראל. סוד גלוי בסיורים מהסוג הזה הוא שמסרים מטעם המארחת הם משהו להקשיב לו בנימוס ואז לשכוח מזה; אג'נדת הנגישות של ישראייר היא היוצא מן הכלל. 

טוב. היינו בענייני דילים, והנה אחד: אם תבחרו ב-Angsana כיעד שלכם לחגים, אז על גיחה בתאריכים 6-9.10 תשלמו על השהייה, הטיסה, ההעברות וארוחות הבוקר החל ב-900 דולרים (תלוי ברמת החדר) לאדם. חופשה ב-29-23.10, שוב כולל כל הנ"ל: 1,017 דולרים לאדם (מחיר טיסה הלוך ושוב בלבד: מ-350 דולרים לאדם עם ישראייר). רק קחו בחשבון - תרתי משמע - שטיפולי ספא ב-Angsana עשויים לשנות משמעותית את השורה התחתונה. רובם מתומחרים צפונית ל-120 יורו לשעה.

angsana (צילום: תומר קמרלינג)
לא מנסה לעשות רושם והשירות יוצא מן הכלל. מלון Angsana|צילום: תומר קמרלינג
angsana (צילום: תומר קמרלינג)
שמו כאן דגש על הנגישות|צילום: תומר קמרלינג


מחוץ לריזורט, למלון או לדירת ה-Airbnb - וכאלו יש פשוט בלי סוף, ממש בכל מקום באי - ממתין לכם יעד שהאטרקטיביות שלו נחלקת לשני מרכיבים עיקריים: האי והעיר. כלומר, אי זה אי, אבל קורפו מציע מגוון יוצא דופן של חופים - חלקם סלעיים, אחרים חוליים, והיפים ביותר הם אלו שבהם צוקים נושקים למים. לא מדובר אומנם באלוף העולם בצמיחה לגובה - הנקודה הגבוהה ביותר באי, פסגת ההר פנטוקרטור שבצפון, היא בסך הכל 900 מטרים מעל פני הים - אבל זה לא גורע מיופיין של הנשיקות בין הצוקים לים. האזור האידיאלי לחוות בו את הרומן המקסים הזה הוא חוף פלאוקסטריצה (Paleokastritsa), שנחשב לנקודה היפה ביותר באי כולו.  

הזכרתי קודם את חוף אמלפי, שהוא אחד המקומות היפים ביותר שהח"מ ראה מימיו. בחיי שלא הייתי נושא את שמו לשווא, אבל פלאוקסטריצה אשכרה מזכיר אותו. הדרך המיטבית להתרשם ממנו היא בשיט, וסירה בסיסית אפשר לשכור ליום שלם במחירים שמתחילים סביב 60 יורו לאדם; אפשר גם לקפוץ על המקבילה הימית של אוטובוס לשעה של שיט (פלוס מינוס 15 יורו לאדם). כך או כך, מהר מאוד אפשר להבין למה צולמו באזור הזה כמה וכמה סצנות מתוך "לעיניך בלבד", הג'יימס בונד ההוא שבו חיים טופול ז"ל ירד על טונות של פיסטוקים לנגד עיניו של רוג'ר מור. בין אמלפי ל-007, אני מניח שהדמיון שלכם משלים לבד את התמונה: זה מסוג המקומות שגורמים לך לרצות לשתות מרטיני, לשחק בלאק-ג'ק ולנהוג בפורשה 911.

פלאוקסטריצה (צילום: תומר קמרלינג)
הנקודה היפה באי. חוף פלאוקסטריצה|צילום: תומר קמרלינג
פלאוקסטריצה (צילום: תומר קמרלינג)
אשכרה מזכיר את אמלפי. חוף פלאוקסטריצה|צילום: תומר קמרלינג
 

מי שמתאהב בפלאוקסטריצה יכול לבלות בו חופשה שלמה, ומקומיים ששוחחתי איתם המליצו בחום לעשות את זה במלון אקרוטירי (Akrotiri). לא הגענו אליו בסיור שלנו, אבל הצצה לעברו מהסירה שבה שטנו חשפה מבנה יפהפה עם ירידה פרטית לקו המים, אז הכסף החכם אומר שהמקומיים יודעים על מה הם מדברים (שימו לב: מדובר במלון למבוגרים בלבד). עם זאת, הפופולריות של האזור כולו מתבטאת מן הסתם בנחילים של תיירים; אני לא בטוח שזו אווירה הולמת ל(נניח) ירח דבש, אבל בפירוש מומלץ לטיולים מהסוג הפחות אינטימי. אם תלכו על זה, אל תוותרו בשום אופן על סיבוב בכפר מקראדס (Makrades) שמשקיף על פלאוקסטריצה ועל המפרץ הטבעי שסביבו. עותק נשימה הדבר הזה.  

מרכיב העיר בקורפו ממוקד בבירת האי, שנקראת קורפו טאון, או בשמה היווני קרקירה (Kerkyra), או פשוט קורפו. 30 אלף תושבים חיים כאן, רובם מחוץ לחלק העתיק והאולטרה-מתויר שנכבש כמעט לחלוטין בידי Airbnb. להסתובב כאן זה לגמרי גיחה לאיטליה, כולל פיאצות ומבנים שהשאיר אחריו הכיבוש הווניציאני, וגם בתי פסטה ופיצריות להשלמת האפקט (לצד, כמובן, דוכני גירוס וסופלקי ומסעדות יווניות אסליות. מסעדות כשרות, לעומת זאת, אין בקורפו בכלל). זה גם אזור קניות של מדרחובים גדושים, וכמו שקורה בכל מקום מהסוג הזה בכל מקום בעולם, הדבר האחד שנעדר מהרחובות הוא תחושה של אותנטיות. אז מצד אחד אפשר למצוא כאן בגדים במחירים שבישראל אפשר לקנות רק אונליין, מסין, ומצד שני מורגש עודף של חנויות מזכרות גנריות וכיו"ב תופעות אופייניות לסביבה של שופינג מתויר.

כפר מקראדס  (צילום: תומר קמרלינג)
אל תוותרו על סיור בכפר מקראדס|צילום: תומר קמרלינג
קורפו 3 (צילום: תומר קמרלינג)
קורפו טאון/קרקירה|צילום: תומר קמרלינג
קורפו  (צילום: תומר קמרלינג)
ברחובות יש תחושה אותנטית. קרקירה|צילום: תומר קמרלינג

מצד שלישי, במהלך השיטוט בעיר העתיקה אספתי כמה טיפים על מקומות יחודיים שהמקומיים אשכרה מחזיקים מהם:

  1. המסעדה הטובה ביותר באי: Nolita שבלב העיר העתיקה, איטלקית כמובן. *חובה* להזמין מקום מראש. 
  2. *ה*מקום לצאת לרקוד בו: 54 Dreamy Nights, מוכר גם בשם המקוצר "54". 
  3. והגירוס הכי טוב בקורפו: Bo the Butcher (מיקום יש לכם כאן, אבל עקרונית כולם יודעים איפה זה).   

בשלושת הימים שלנו בקורפו השתכנעתי שמדובר ביעד מושלם לטיול משפחות, במיוחד עם ילדים בגיל הטרום-התבגרות. ובעוד שביוקרה של ריזורט Angsana יש משהו מעט מנומס מדי לטיול עם קטנטנים, במהלך הסיור עשינו היכרות עם מלון מושלם לצורך העניין הזה בדיוק: ריזורט סנטידו אפולו (Sentido Apollo Palace). דמיינו מעין כפר נופש עם מבנים שמפוזרים על פני שטח מדושא, שלוש בריכות שחייה (אחת למבוגרים בלבד), מגלשות מים ואפילו מועדון ילדים שניתן להשליך אליו, סליחה להפקיד בו, ילדים דוברי אנגלית; שם ידאגו להם אנשי מקצוע בעודכם משחזרים את הימים שהיו לכם חיים. אגב, חלק מהחדרים במקום עברו לאחרונה שיפוץ משמעותי; שווה לנסות להתביית עליהם. 

בסנטידו אפולו ראיתי קבוצות של הורים וילדים שאולי הגיעו למקום ביחד, ואולי הכירו שם. כך או כך, אי אפשר לפספס את זה שמבחינת הילדים מדובר בחוויה שמזכירה ביקור בקיבוץ, ומבחינת ההורים - בחופשה משוחררת מאוד ומשתלמת מאוד. זה נכון גם לתיירים מישראל; אם תנצלו את הדילים שמציעה כרגע ישראייר (ר' פירוט בסוף הכתבה), תוכלו לסגור חופשה של ארבעה ימים באוקטובר בעלות של פלוס-מינוס 500 דולרים לאדם, כולל ממש הכל.

אפולו סטידו  (צילום:  באדיבות אפולו סנטידו)
מושלם למשפחות. ריזורט אפולו סנטידו|צילום: באדיבות אפולו סנטידו
אפולו סטידו  (צילום:  באדיבות אפולו סנטידו)
החדרים המשופצים במלון|צילום: באדיבות אפולו סנטידו


אם הכתבה הזו עושה לכם חשק, ואני מקווה שהיא עושה, מחובתי העיתונאית לדווח לכם גם על מספר חוויות כאילו-חובה שלטעמי אפשר לוותר עליהן קומפלט: 

  1. חוויה "יוונית אותנטית" בטברנה מקומית. כן, עם הריקודים המסורתיים, ובמקומות מסוימים באי גם עם שבירת צלחות. אותנטי זה לא, בטח לא ליוון של ימינו, ובמקום שבו אנחנו ביקרנו זה גם יקר ללא הצדקה - 45 יורו לאדם תמורת אוכל יווני ממוצע לגמרי. החוויה כולה מזכירה מין תפיסה הוליוודית של יוון, נגיד קומדיה רומנטית עם קתרין הייגל שבמהלכה היא יוצאת לחופשה אקזוטית עם אחד שנראה שתי טיפות ג'ל אנריקה איגלסיאס. נכון שיש דברים גרועים יותר, ועדיין. 
  2. קומקוואט. זה כמובן גם עניין של טעם, והקומקוואט (או התפוז הסיני) בהחלט אינו לטעמי, אבל בקורפו פשוט עושים עניין גדול מדי מהפרי הקטן הזה שגדל שם ושהפך למזוהה מאוד עם האי. אז תטעמו, תקנו ריבה או ליקר או ג'ין עם קומקוואט, אבל ביקור בחנות המפעל של היצרנית לזאריס (Lazaris) גרם לי לתחושה של בזבוז זמן מוחלט.
  3. המצודות של קרקירה. זה כבר טיפ של מקומיים, אבל מבט מרחוק שכנע אותי שהם צודקים לגמרי: בעיר העתיקה ניצבות שתי מצודות שמכונות בפשטות "הישנה" ו"החדשה". מדובר במבנים מרשימים מבחוץ, אבל הכניסה כרוכה בתשלום ובתור אינסופי, ויודעי דבר טוענים בתוקף שזה פשוט לא שווה את זה. 

חלק מהאירועים שתוכננו לסיור שלנו בוטלו בגלל מזג אוויר הפכפך; באופן אישי הצטערתי במיוחד על כך שלא הזדמן לנו לבקר בכפר הדייגים קסיופי (kassiopi), שנחשב יפה במיוחד ושמציע גם אפשרויות לינה מעניינות. אבל אני משוכנע שגם אם היינו מסמנים וי על כל מה שתוכנן, עדיין הייתי חוזר ארצה עם טעם של עוד - עוד מהירוק, עוד מהמפרצים הטבעיים, עוד מהאוכל - ועם תחושת פספוס על כך שלא יצא לי להכיר בכלל את האזורים הפחות מתוירים. ובהחלט יש כאלה בקורפו, כמו החלקים המודרניים של עיר הבירה וכמה מהחופים בצפון האי. עשו לעצמכם טובה, ולפני הביקור בקורפו שוטטו קצת ברשימות כמו זאת (באנגלית) ובקבוצת הפייסבוק הזו (בעברית). אפילו במקומות המתויירים ביותר - וכדי לסבר את העין, 1.8 מיליון תיירים ביקרו באי הזה רק בשנת 2023 - יש עדיין סודות.

חוף קורפו יוון  (צילום: Milos Vucicevic, shutterstock)
1.8 מיליון תיירים בשנה לא טועים. קורפו|צילום: Milos Vucicevic, shutterstock

ריזורט אפולו סנטידו: חבילות לחגים 

ישראייר מציעה חבילות הכוללת טיסות, העברות ושהייה במלון על בסיס הכל כלול. לתאריכים 6-9.10.24: חדר זוגי פלוס ילד החל ב-499 דולרים לאדם; חדר זוגי פלוס שני ילדים החל ב-439 דולרים לאדם; חדר זוגי החל ב-599 דולרים לאדם.

סוכות, 20-23.10.24: חדר זוגי החל ב-739 דולרים לאדם; חזר לזוג פלוס ילד מ-629 דולרים לאדם; חדר לזוג פלוס 2 ילדים מ-559 דולרים לאדם.

 * הכתב היה אורח של ישראייר בקורפו