צ'יקן קורנר, באקט ופול מון פארטי: עבור כל מי שביקר בתאילנד המושגים האלה מרגישים כמעט ישראלים, והם באים בד בבד עם חוף הדרין בקופנגן. אבל אם מתחשק לכם נופש בטבע הציורי של ממלכת סיאם, אין צורך להסתפק באיים המוכרים ועמוסי התיירים; יש מספיק אתרי נופש מרהיבים ומתוירים פחות, שיעניקו לכם חופשה חד פעמית בלי לשמוע עברית. כן, כן, מה ששמעתם.
לנפוש כמו מלך תאילנד | הואה הין
עד לפני כמה שנים, מרבית התיירות בעיר הנופש הואה הין (Hua Hin) הייתה תיירות פנים, אך בתקופה האחרונה הפך המקום למוקד משיכה גם לזרים ומשפחות ברילוקיישן. בתחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת הפך כפר הדייגים השקט לאתר נופש מלכותי, שבני מעמדות האצולה של סיאם זרמו אליו. ב-1928 המלך Prajadhipok בנה שם ארמון נופש, "רחוק מדאגות" שמו. גם כיום המקום נמצא בבעלות מלך תאילנד והכניסה מותרת רק לחצר החיצונית.
מה עושים: כמו חופים רבים בתאילנד, גם פה תוכלו לבחור בין שחייה בים לבין בטן גב על החוף (שאגב, בשעות הגאות נעלם כמעט לגמרי בנקודות מסוימות), אבל כיאה לאתר נופש של בני האצולה, ניתן למצוא בו גם גנים לאומיים או מגרשי גולף. אם אתם רוצים להרגיש כמו מקומיים, גשו לתחנת הרכבת בעיר - Hua Hin Railway Station, הממוקמת בבניין עץ ששימש בעבר כביתן מלכותי, והיא מקור גאווה לתושבים.
אם תסכימו להתרחק עוד קצת, שווה לנסוע לגבעת Khao Takiab, שנמצאת 14 קילומטר מהעיר ומציעה מקדשים בודהיסטים ותצפית על רצועת החוף מהנקודה הגבוהה באזור
איך מגיעים: רצועת החוף המלכותית, המתפרשת על פני 5 קילומטר, נגישה בטיסה קצרה או 5-6 שעות נסיעה ברכבת (44-100 באט) או בנסיעת אוטובוס מבנגקוק.
לינה: הלינה בחוף תעלה החל מ-200 באט ללילה, ויכולה להגיע עד כמה אלפים.
אי הצוענים | קו ליפה
האי קו ליפה (Ko Lipe) ממוקם בחוף אנדמן בדרום תאילנד, סמוך לתחום השיפוט של הפארק הלאומי Tarutao. לכן הוא כפוף לחוקים מסוימים האוסרים על פיתוח. זכויות המגורים על האי שייכות לכ-500 צ'או ליי (צועני ים), המתגוררים בכפרים קטנים באזור המזרחי של האי.
אם אתם מחפשים מקום לברוח אליו מכל האורבניות - זה האי בשבילכם: יש בו כבישי בטון המקשרים בין החופים השונים, אך אין מכוניות ולא ניתן לשכור קטנועים. האי אמנם קטן ואפשר לעבור בין ארבעת החופים המרכזיים בהליכה, אבל אפשר גם לשוט ביניהם (50 באט).
מה עושים: באי פועלים כ-10 מועדוני צלילה, המוציאים סירות לשוניות השונות באזור, שבניגוד לאחרות במדינה כמעט לא נפגעו בצונאמי של 2004. באזור השוניות ניתן לראות כרישי לווייתן ודגי מנטה ריי, ולצוללנים בעלי ניסיון רב שווה לרדת לספינת הדיג הטבועה בעומק 40 מטר, שסביבה שטים דגי ברקודה.
באי הקטן יש כמה וכמה מסעדות המציעות סגנונות שונים במחירים שונים.
איך מגיעים: חשוב לדעת שבעונה החמה - בין נובמבר למאי - שטות לאי מספר סירות ומעבורות (החל מ-500 באט), אך ביתר הזמן יש רק מעבורת אחת שיוצאת מפארק בארה בכל יום בשעה 11:30.
לינה: מקומות לינה מוצעים בשפע, הן בשלושת החופים עצמם והן בפנים האי, והמחירים מתחילים מ-250 באט לבונגלו פשוט ועד כ-6,000 באט ללינה בריזורט.
ממש כמו סיני | קו ג'ום
אל האי הקטן קו ג'ום (Ko Jum) באים מטיילים ונופשים בשביל להירגע ולאגור כוחות. הוא הממוקם בין קו לנטה לעיר קרבי, ומאכלס כ-1,500 תושבים בלבד בשלושה כפרים עיקריים. אם אתם מחפשים חופשה פשוטה ונינוחה, כזו שמזכירה את סיני, האי הזה יענה על משאלתכם: כל מה שיש לעשות בו זה לשכב על החוף, לרחוץ בים או לצאת לטיול קצר בהרים הצפוניים, שגובהם 395 מטרים. יתר האטרקציות נמצאות במרחק סירה או מעבורת.
מה עושים: כאן אין מסיבות סוערות כמו בקופיפי הסמוך, והמקומיים משתדלים שלא להבליט הימצאותם של בקבוקי בירה ומשקאות אלכוהוליים אחרים, כך שהמבקרים באי מתבקשים לכבד זאת ולשתות בצנעה.
איך מגיעים: הגישה לאי השלו נעשית באמצעות מעבורת מקו לנטה או קרבי (כ-350 באט). כיוון שהמעבורת אינה מגיעה לחוף עצמו, אלא למזח, רצוי להזמין מקום לינה מראש ולעדכן על השעה שבה אתם מגיעים.
לינה: אם אתם מגיעים מחוץ לעונה, התכוננו למחיר גבוה יותר, כ-2,500 באט. ברחבי האי יש אתרי בונגלו ברמות מחיר ופינוק משתנות, וכיוון שאין בו מסעדות עצמאיות, הארוחות מוגשות באתר הלינה. מחירים: מ-200 באט ועד כ-4,000 באט ללילה.
עיירת הנופש של המקומיים | פאראצ'ופ קירי קאן
בדומה להואה הין, עיירת החוף פאראצ'ופ קירי קאן (Prachuap Khiri Khan) היא אתר תיירות מלכותי, מתקופת המלך ראמה החמישי. העיר החמה והנינוחה, עם חופים לבנים ומים צלולים, היא יעד תיירותי בעיקר למקומיים או תיירים שמחפשים שקט.
מה עושים: אחד החופים המומלצים הוא Ao Manao, שנמצא כמה ק"מ מדרום למרכז העיר. החוף שייך לבסיס חיל האוויר במקום וכדי להיכנס אליו יש להציג דרכון, אך מדובר באקט רשמי בלבד; אחרי הכניסה תגלו חוף נקי ומקסים עם צדפים ורודים, שבקצהו הצפוני מסתובבים קופי לנגור רעבתנים (כדאי לא להגיע עם שקיות בוטנים). כדי לפגוש קופים נוספים, עלו לתצפית ב-Wat Thammikaram, ממנה נשקפים העיר והחוף.
בכל הנוגע לרעב - הסירו חשש מלבכם: האזור מלא מסעדות מקומיות ובכל ערב פועל השוק הלילי, המציע ארוחות שונות במחירים סבירים. בנוגע לקניות - ההיצע מצומצם, אך סמוך לשוק פועלת חנות קטנה שמוכרת סבונים ושאר מוצרי קוסמטיקה אורגנים עשויים קוקוס.
איך מגיעים: מי שלא חושש לנהוג בצד שמאל יוכל לשכור רכב בבנגקוק ולנסוע כ-4 שעות עד לעיר. תחבורה ציבורית לא חסרה ואפשר לבחור בין אוטובוס לרכבת. אפשרות נוספת היא לטוס להואה הין, ולנסוע 45 דקות במיניבוס.
לינה: בעיר עצמה ובחוף יש מספר מלונות ואתרי נופש (החל מ-150 באט).
קמפינג באי בודד | קו טרוטאו
בעברו היה האי מושבת עונשין, גם בגלל המונסונים הסוערים וגם כיוון שחופיו היו בית לתנינים וכרישים. את אלו לא תמצאו יותר, אך המונסונים עדיין מכים באי ולכן הפארק הלאומי סגור בין 15.5-15.11.
מה עושים: באי תמצאו רצועת חוף ארוכה, שמולה גבעות מיוערות שבהן מספר מסלולי טיול בין שבילים ומפלים. אם אתם רוצים לבקר בשרידי המבנים של בית הסוהר, שווה לשכור אופני הרים במרכז המבקרים באי ולדווש ל-Talo Wao Gulf. מלבד זאת, תוכלו לשנרקל במים ולצפות בדגים טרופיים רבים. במסעדה של הפארק הלאומי מוצע אוכל תאילנדי במחירים סבירים, אבל מי שמעדיף לבשל בעצמו יידרש להצטייד מראש במינימרקט המקומי.
איך מגיעים: הגישה לאי מתבצעת באמצעות אוטובוס שיוצא פעמיים ביום מפוקט / אוטובוסים מבנגקוק / סירה מפאק בארה וקו ליפה. בכל הנוגע ללינה, האפשרויות באי מצומצמות ומתחילות מ-600 באט ללילה לזוג. לחילופין, ניתן לשכור אוהל במשרדי הפארק (150 באט ללילה) ולאחסן את החפצים שלכם במשרדים.
