קומו, קומו. האי רודוס, מצטערים לנפץ לכם את האשליה, הוא לא אחד היפים מבין איי יוון. ובכל זאת, כדאי לכם מאוד לראות את מה שיש לו להציע, ולא להישאר רק במשולש הבריכה-בר-מיטה של המלון. נסיעות קצרצרות יזמנו אתכם אל מפרצים תכולים, מצודות מרשימות וחופים פראיים – הנה כמה המלצות.
העיר רודוס (Rhodes City)
בירת רודוס נקראת גם היא רודוס, והיא נמצאת בשפיץ הצפוני של האי הקטן. זוהי עיר ימי-ביינימית מרשימה, שמשכה אליה כובשים רבים במהלך ההיסטוריה – והיא מציעה למבקר בה אוצרות ארכיאולוגיים מתקופות שונות. לצד העיר העתיקה של רודוס, שהוכרזה כאתר מורשת עולמי של אונסקו, שוכנת גם העיר החדשה – שבה תמצאו המון בתי קפה, מסעדות, פאבים, מלונות בינלאומיים ואת רשתות האוכל והביגוד המערביות. החוף של רודוס העיר הוא החוף הכי עמוס באי – אבל ממש לא אחד מהמוצלחים שבו.
העיר העתיקה מוקפת חומת אבן, והכניסה אליה משער הנקרא שער החופש. לא רחוק ממנו תוכלו לבקר במוזיאון האבירים, שיכניס אתכם מתחת לשיריון הקשקשים המיתולוגי של אבירי הצלב, באופן מילולי. בסוקרטוס (Sokratous), השדרה המרכזית, תמצאו חנויות מותגים לצד חנויות מזכרות – אלה וגם אלה בבניינים היסטוריים משוחזרים.
החוף המזרחי ברודוס
הצד המזרחי של האי רודוס מוגן מהרוחות, ולכן החופים המזרחיים נעימים ומתאימים יותר לרחצה ולספורט ימי מאלה שבמערב. גם בשיאה של עונת התיירות תוכלו למצוא נקודות ריקות מאדם על החוף המזרחי – אבל ייתכן שכדי להגיע אליהן תצטרכו לצעוד כעשר דקות מהכביש המקיף את האי.
קליתאה ומרחצאות קליתאה (The Kalithea Springs)
קלית'אה היא עיירת קיט עמוסת מלונות היושבים על אחד החופים היפים באי, המצטיינת בחיי הלילה שלה. פינת חמד בקלית'אה הם מעיינות קלית'אה: פעם היה זה ספא יוקרתי שהתבסס על נביעה, שלמים שלה ייחסו סגולות רפואיות. אלא שהנביעה יבשה, ובמקום נשאר חוף מטופח במיוחד עם בית קפה ממש על המים. שווה.
פארק המים (Water Park)
פארק המים גדול באירופה נמצא בסמוך לעיירה פליראקי (Faliraki), ומציע לילדים ולמבוגרים שפע של בריכות, מגלשות, מסלולי ראפטינג ואבובים כמו גם אזורי ישיבה, מנוחה ופיקניק.
מפרץ אנתוני קווין
המפרץ, שנמצא בחוף לאדיקו שבמזרח האי, הוא אחד המפרצים היפים ביותר ביוון. המים כה צלולים עד שהם נראים יותר כמי אגם מאשר מי ים, והאזור כולו, שמלא בעצים ירוקים, נראה כמו תפאורה לסרט רומנטי במיוחד.
עמק שבעת המעיינות (Epta Piges)
באופן מתמיה, מפנים כל הגורמים תיירים למקום הזה, שלא ממש נותן תמורה לאגרה. כביכול, מדובר באגם שאליו זורמים שבעה מעיינות; בפועל זורם לו שם נחל עגמומי, ששמענו כבר שהיו שכינו אותו "שלולית". אין כאן המלצה שלילית - המקום נעים לביקור; פשוט נסו להגיע ללא ציפיות מיוחדות.
חוף צמביקה (tsamkika)
נחשב לאחד משלושת החופים הטובים ביותר על האי רודוס. צמביקה הוא רצועת חול שאורכה יותר מקילומטר, ללא מלונות או בתי נופש – רק חול וחול.
לינדוס (Lindos)
במרחק של שעתיים הפלגה או שעת נסיעה ברכב מהעיר רודוס, העיירה לינדוס היא אחת הנקודות המתוירות ביותר באי, ולא בכדי. זוהי עיר-חוף עתיקה מוקפת חומה, שבליבה ממוקמת מצודת אקרופוליס – ובה שרידי המקדש של האלה אתנה לינדיה מהמאה השלישית לפני הספירה.
הביקור במקדש שווה, גם אם הוא כרוך בטיפוס אינטנסיבי במדרגות (לרשות העצלים עומדים חמורים שיטפסו במקומם, אבל הם מסכנים, עזבו אותם בבקשה) – הנוף הנשקף ממנו כולל ים כחול, איים קטנים, רצועת חוף ואת לינדוס העתיקה עצמה, שיפה גם מלמעלה. השיטוט בסמטאות של לינדוס יזמן אתכם בין הרבה חנויות תיירים וטברנות עליזות. חופיה של לינדוס נחשבים ליפים ביותר ברודוס, ותוכלו למצוא כאן מלונות בוטיק ויוקרה לא מעטים.
פפקי (pefki)
מעט דרומית מלינדוס נמצאת פפקי, עיירת נופש נעימה ושקטה יחסית. יש בה ברים, מסעדות טובות, מלונות בוטיק קטנים ובנייה בכחול ולבן (בסגנון האיים הקיקלאדים של יוון). הרגשה של אי יווני ופחות של רודוס התיירותית.
החוף המערבי ברודוס
אם אתם מחפשים את רודוס האחרת, פנו מערבה ביציאה מהבירה. החופים המערביים של האי סחופי רוחות וסוערים, ולכן פחות מתאימים לרחצה ולבילוי – אבל הנופים באזורים אלה דרמטיים, הטבע פראי, התיירים מעטים והחוויה מיוחדת.
קאמירוס (Kamiros)
עיר עתיקה וגבוהה, ממנה אפשר להשקיף גם אל חופי המערב וגם אל נוף פנים האי.
טירת מונוליתוס (Monolithos)
על צוק מעל הים מתנשאת לה מצודה מרשימה מהתקופה הביזנטית, שאליה ניתן לעלות במדרגות כדי ליהנות מנוף החוף המערבי.
קאסטלוס (Kastelos)
מצודה נוספת בחוף המערבי. גם כאן הנוף מרהיב, אבל המבצר עצמו פחות מרשים מאלה שבעיר העתיקה של רודוס - כאן הלוקיישן הוא עיקר החוויה.
אמבונה (Embona village)
הכפר הקטן נחשב לבירת ייצור היין של רודוס, אך למרות הכותרת האקזוטית הוא נהנה עדיין מתדמית בתולית יחסית וממיעוט במבקרים. בכפר מספר ייקבים בייתים קטנים, ובעליהם ישמחו (ביוונית שוטפת) לתת לכם לטעום ולהציע לכם את מרכולתם למכירה.
הכפר עצמו, השוכן במעלה ההרים, קטן, יפה וטובל בנוף. הבתים מסוידים לבן, האווירה מנומנמת והתושבים מתרגשים עדיין מנוכחות של תיירים. באמבונה תוכלו לבקר במוזיאון קטן המתאר את אורח החיים המסורתי של התושבים (אין לו שם ואין לו כתובת; פשוט תשאלו עליו ברחוב) וגם לאכול ארוחה טובה באחת מהמסעדות המקומיות.
מרכז רודוס
אם תרצו להרגיש קצת יותר יוון, להיכנס לקצב האיטי של הכפריים ולשמוע פחות אנגלית, סעו עם רכב אל פנים היבשה. מרכז האי הוא גבעי יותר, הכפרים בו קטנים – ולכולם ניתן להגיע ברכב סטנדרטי. נסיעה יפה במיוחד מומלצת בכביש המפותל שבין אמיטה (Amitha) למסנגרוס (Mesanagros). הנה עוד המלצות על כפרים לא תיירותיים ברודוס.
עמק הפרפרים
מסלול נעים ורגוע הוא טיול בעמק הפרפרים (Valley of Butterflies) – אזור שבו השרף של עצי הלבנה מושך אליו פרפרים רבים ויפים. זוהי אחת מהאטרקציות המוכרות של רודוס והיא מתאימה, כמובן, גם לילדים. שימו לב לבדוק לפני שאתם מגיעים אם זו העונה הנכונה – ישנן תקופות בהן הפרפרים מעטים, וחבל שתתאכזבו.
דרום רודוס
חמישה אחוז בלבד מהתיירים הפוקדים את האי מגיעים לכאן, וזו – לטעמנו – סיבה מצוינת לשנס מתניים ולרדת דרומה. חופים בתוליים, כפרים קטנים ואווירה עממית יקבלו את פניהם של המבקרים, שלא ימצאו, אמנם, תשתית תיירותית מפותחת – אבל יקבלו חוויה יוונית אותנטית ומיוחדת.
ככל שמדרימים בנסיעה על החוף המזרחי פוגשים פחות תיירים ויותר מלונות בוטיק יוקרתיים, המיועדים לאלה שיכולים לקנות את השקט שלהם בכסף. דרומית לכפר גנאדי תתחילו לגלות את רודוס השלווה והשוממת. הנקודה הדרומית ביותר נקראת פראסוניסי - ביום יפה עם ראות טובה אפשר לראות מכאן את האי קרפטוס באופק, ומדובר במחזה יפה.