ממלכת תאילנד שבדרום מזרח אסיה הפכה בשנים האחרונות ליעד מוביל למטייל הישראלי על כל גווניו. מצעירים אחרי צבא, דרך טיולי משפחות ועד פנסיונרים - ממלכת סיאם עשירה בנופים, תרבויות ואנשים חמים. שופינג? גלישה? רומנטיקה? טרקים? בטן גב בחוף אקזוטי? תאילנד מחכה לכם ומוכנה להציע את כל אלה בתוספת חיוך לבבי.
מחפשים טיסה זולה לתאילנד? היכנסו ל-smartair
שפה
השפה השולטת היא התאית. זוהי שפה טונאלית, משמע עליות וירידות קטנות בטון משנות לחלוטין את משמעות המילה. תאילנדים רבים מעריכים את מאמצי התיירים ללמוד את שפתם, וישמחו לצחוק עליכם שעה שאתם שוברים שיניים בניסיון נואש להזמין משהו לאכול.
רוב האנשים בבנגקוק ובאתרי התיירות הגדולים יודעים אנגלית, לפחות בסיסית. עם זאת, למרות מחסומי השפה - תאילנדים ישתדלו לעזור לתייר עד שימצא את מה שהוא מחפש.
ברוב בתי המלון והמסעדות וכן בחלק גדול מהחנויות אפשר למצוא תפריטים ושילוט באנגלית, אם כי לפעמים מעט מצחיקה וקלוקלת. שלטי רחוב והכוונה בכבישים גם הם מתורגמים לאנגלית יחד עם כיתוב תאילנדי, כך שדי קל ונוח להתמצא ולהסתדר. בכל מקרה, גם אם התברברתם או הסתבכתם, המקומיים ישמחו לעזור ולכוון ואפילו ללוות אתכם אישית ליעד ברצון וחיוך גדול.
מטבע
המטבע התאילנדי הוא הבאט. שערי החליפין בשנת 2023 נעים סביב 33 באט לדולר ארה"ב. בתרגום לעברית: כל שקל שווה כעשרה באט. בנקים ונקודות החלפה (צ'יינג'ים) נמצאים כמעט בכל פינת רחוב, וההמלצה הגורפת היא להחליף כספים רק שם. אין הבדלי שערים וכל מי שיציעו לו שער גבוה יותר אצל "חלפנים" ברחוב מוטב לו שיישמר - ככל הנראה מדובר בעוקץ. כמו בהרבה מקומות בעולם, פחות מומלץ להחליף כסף בשדות התעופה ובבתי המלון כי השער שתקבלו יהיה נמוך יותר.
שימו לב - הבנקים והצ'יינג'ים מעדיפים לקבל שטרות חדשים של דולרים, לא מקומטים - כאלה שכל ההגנות וסימני השטר נראים עליו בבירור, מחשש לזיופים.
ויזה
אין צורך בהנפקת ויזה לתאילנד לבעלי דרכון ישראלי. מטיילים המגיעים דרך שדה התעופה מקבלים אוטומטית אשרת שהייה ל-30 יום. אם תרצו להאריך את השהייה, ניתן לבקש הארכה במשרדי ההגירה המקומיים שנמצאים בכל עיר גדולה בתאילנד עבור תשלום דמי טיפול. אפשר לצאת ולהיכנס מהמדינה דרך המעברים היבשתיים. יש אפשרות לקבל ויזה מראש ל-90 יום דרך השגרירות התאילנדית בישראל, ברחוב משכית 3, הרצליה.
שגרירות ישראל בבנגקוק
Ocean Tower 2, 25th fl, 75 Sukhumvit soi 19, Bangkok 10110 (זה השירות הקונסולרי, קבלת קהל)
טל'. 204-9226 2 (0) 66+
חשמל
220 וולט (כמו בארץ). עם זאת, רוב השקעים בתאילנד הם שקעים "אמריקאיים" וכדאי להצטייד במתאם אוניברסלי עוד בישראל.
מזג אוויר
כמו בכל מדינה בעלת מזג אוויר טרופי, גם בתאילנד גשם טרופי הוא עניין שבשגרה המגיע ללא כל התראה בכל עונות השנה. המונסון פוקד את המדינה בחודשים יולי עד אוקטובר, אך לעובדה זו אין משמעות או השפעה קריטית על מהלך טיול או ביקור במדינה. בין נובמבר ליוני חלה העונה היבשה, שבה על פי הסטטיסטיקות (שלמען האמת לא ממש משקפות את המציאות כיום, עקב שינויי מזג האוויר הגלובליים) יש פחות ימי גשם חודשיים.
כיום מקובל לומר כי אין הגבלה או המלצה ספציפית על עונה טובה יותר או טובה פחות לטייל בתאילנד. כמובן שכדאי להתייעץ עם מומחים להתאמת מסלול הטיול לעונה המבוקשת שבה תטיילו.
ביגוד: במהלך היום חם עד חם מאוד, ומומלץ ללבוש בגדי כותנה קלים. במהלך הלילה יכול להיות קריר - עד רמה של לבישת סווטשירט.
חיסונים
רשימת ההמלצות לחיסונים של משרד הבריאות למטיילים במזרח ארוכה מאוד ומותירה תחושה שכתבה אותה סבתא פולנייה היפוכונדרית הבטוחה שכל מה שלא אירופי מעביר מחלות. ברשימה מככבים חיסונים לצהבת מסוג A ו-B, קדחת מוח יפנית, טטנוס וטיפוס הבטן. הדעות בנושא חלוקות, ויש שיגידו שאם אתם לא מתכננים לקיים יחסי מין לא מוגנים, לחיות בכפרים, להזריק ו/או לשתות מי ברז, אין סיבה להתחסן. נגד קדחת הדנגה ממילא אין מה לעשות, מלבד להשתדל לא להיעקץ. בכל מקרה, הקפידו להימנע משתיית מי ברז (בהחלט אפשר לצחצח שיניים במי ברז ורצוי ומומלץ גם להתקלח). מי שתייה נמצאים ומוגשים כמעט בכל מקום ולא ממש חייבים לקנות את בקבוקי המים המינרליים היקרים. מי שתייה מטוהרים ומבוקבקים בהחלט מספקים ובטוחים.
זה המקום גם להפיג את החששות והשמועות על האיסור לשתות משקאות עם קרח. בכל מקום שבו יציעו לכם כוס מים, אתם יכולים להיות בטוחים כי אלו מי שתייה מטוהרים וכי גם הקרח שבתוכם נקי, מטוהר ובטוח. גם התאילנדים עצמם אינם שותים את מי הברז.
מומלץ לברר פרטים בלשכות הבריאות ובמוקדי קופות החולים.
סקס וסמים
למרות שלעתים נדמה אחרת, חוקי ממשלת תאילנד בנוגע להחזקת, שימוש וסחר בסמים הם נוקשים במיוחד, והעונשים נעים בין שנה מאסר ועד עונש מוות. בתי הכלא של תאילנד, בלשון המעטה, אינם מן הנעימים בארצות העולם ולכן עשו לעצמכם טובה – אל תסתבכו, ובשום פנים ואופן אל תעבירו שום דבר בשביל מישהו אחר, גם אם הוא ישראלי ו"אח שלכם".
בנוגע לסקס – השלטונות בתאילנד מגלים דו פרצופיות מדהימה בנוגע לתיירות המין הזורמת אליה. כמעט ואין דבר הקשור במין שאי אפשר למצוא ולקנות כאן, למרות שלכאורה הממשלה מתנגדת לתופעה. זה נחמד מאוד לתייר המערבי הנהנתן, פחות לילדות וילדים מקומיים הנמכרים לזנות בגיל צעיר. האווירה החופשית והלגיטימית שממנה נהנים תיירי המין אינה נחלתם של המקומיים, המנהלים לרוב חיים צנועים ורגילים ורואים בתופעה עלבון. בכל מקרה, הקפידו על בריאותכם.
בטיחות
משרד החוץ הוציא אזהרה לישראלים שלא לטייל באזורים הדרומיים של תאילנד, מדרום לקו הרוחב של קראבי, וזאת בשל התנגשויות בין הצבא למיעוט המוסלמי במדינה הנלחם על אוטונומיה כבר שנים רבות. ניתן להתעדכן באזהרות המסע המפורסמות באתר משרד החוץ.
ביטחון הפנים הוא עיקרון חשוב מאוד לממשלת תאילנד, והיא מקפידה עליו. יחד עם זאת, כשזה נוגע לתיירים החוקים משתנים, כמו בכל מקום בעולם. אתם עלולים למצוא את עצמכם נופלים למלכודות תיירים ועסקאות מפוקפקות, ולכן אל תהיו נאיביים, שמרו על חפציכם ואל תשאירו דברי ערך לבד. כמו כן, אל תלכו עם מדריכי תיירים מטעם עצמם האומרים לכם כי מוזיאון זה או אחר סגור ומציעים לכם לבוא איתם לראות אטרקציה סודית מדהימה. אל תזרקו בדלי סיגריות ברחוב ושמרו על הניקיון (למשליכי בדל סיגריה ברחוב קנס בגובה 2,000 בהאט – כ-230 שקלים).
באופן כללי אפשר לומר שמדובר במדינה ידידותית, בטוחה, מסבירת פנים ונעימה מאוד לתייר.
הגעה
רוב התיירים מגיעים לתאילנד דרך שדה התעופה החדש של בנגקוק, SUVARNABHUMI. יש מגוון רחב של טיסות לתאילנד – ישירות או עם תחנות, וכמעט כל חברת תעופה תשמח לקחת אתכם לשם. משדה התעופה נהוג לקחת מונית (קחו רק מוניות מאושרות) שתוביל אתכם בבטחה למלון.
תחבורה
בתוך בנגקוק אפשר להתנייד בדרכים רבות - הרכבת העילית (סקאי טריין), הרכבת התחתית (MTR), אוטובוסים, טוקטוקים, מוניות אופנוע (לבעלי לב חזק) או מוניות מונה. למרות שהנסיעה באוטובוסים היא הזולה ביותר, קשה מאוד להבין את הקווים המקומיים שהם גם לרוב עמוסים לעייפה ולא מצדיקים את החיסכון במחיר. הטוקטוקים אינם זולים יחסית ומתאימים למרחקים קצרים. אם אתם ממש חייבים להתנסות בחוויה, עדיף לכם לנסות אותה בלילה. המוניות הן אופציה נוחה אבל לאו דווקא מהירה (הפקקים), ובמונחים ישראליים גם זולה להגיע ממקום למקום. ההמלצה העיקרית היא להשתמש ברכבות העילית והתחתית שהן הדרך המהירה ביותר בוודאות לנוע בעיר.
נימוסים והליכות
קודם כל ולפני הכל - לא לדבר סרה על משפחת המלוכה, לא ברצינות וגם לא בצחוק. העלבת המלך היא עבירה חמורה על החוק, וגם אזרחים רגילים עלולים להרגיש צורך להעניש אתכם עליה. כמו כן, לא מקובל לגעת לתאילנדי בראשו – שימו לב, גם לא לילדים.
השתדלו שלא לבטא כעס וחוסר סבלנות באופן מוחצן. הדבר מתפרש אצל התאילנדים כגסות רוח, מה שיגרור התעלמות מוחלטת. בכלל, התאילנדים מטבעם מקפידים מאוד על נימוס: לא נהוג להעביר ביקורת ולכעוס (רק לרמוז), יש לכבד נזירים ואת פסלי הבודהה ולהתנהג ולהתלבש בצניעות (עד כמה שהחום מאפשר). מה שכן – ליהנות זה ממש ערך עליון אצלם. הכיף (מושג הנקרא בתאית Sanuk) הוא חשוב, לכן לא להתבייש – לצחוק, לחייך וליהנות.
ילדים
רבים מדברים על תאילנד כעל ארץ אידאלית לטיול עם הילדים. המחירים נוחים, האווירה ידידותית ברובה, יש שפע של אוכל מתאים וסוגי בילוי שאהובים גם על ילדים. גם בבנגקוק הצפופה גן החיות, הפארקים, השיט בסירות והשוק הצף ישמחו את לב רוב הזאטוטים. בצפון יהיו אלה הפילים המרשימים, שפע המפלים וטיולי הראפטינג והטבע שישבו את ליבם, ובאיים – ובכן, חול זהוב, מים צלולים, פעילויות ספורטיביות – ובעצם כל מה שהם יכולים לבקש.
תקשורת
יש קשר טלפוני בינלאומי ישיר מהמלונות, ומערכת הטלפונים יעילה למדי. השיחות מהמלונות יקרות וכדאי יותר להתקשר מהמכשיר הסלולרי בעזרת סים קארד מקומי. שירותי אינטרנט ומייל מקובלים וזמינים בתאילנד יותר מאשר בכל ארצות דרום-מזרח אסיה האחרות.
צילום
מותר לצלם כמעט הכל. בחלק מהמקרים כרוך הצילום בתשלום סמלי, ובכל מקרה יש לבקש רשות בצילום אנשים, ולגלות רגישות לגבי חדירה לפרטיות, גם לפעילויות המתבצעות בפומבי (בלית ברירה) כמו רחצה על גדות נהר וטקסים דתיים. בתוך מקדשים צריך לבקש רשות לצלם. יש רגישות לצילום מקומות בעלי חשיבות צבאית.
הכותב, ניר הרפז, הוא מומחה לתיירות בתאילנד ובעל חברת OTHERWAYS