ילדים זה שמחה, גם כשלא שמח כאן בכלל: עוד רגע תעלה למסך תוכנית הדוקו-ריאליטי המרגשת "בייבי בום" (רביעי, אחרי החדשות, קשת 12). המצלמות יעקבו אחרי זוגות ונשים יחידניות, שעומדים בפני הרגע המרגש ביותר בחייהם, בו הם הופכים להורים. כשהיא צולמה בזמן מלחמה, ואחרי האסון הקשה ביותר בתולדות מדינת ישראל, התוכנית מקבלת פן אחר גם במשמעות שלה, וגם בסיפורים שאנחנו עומדים לראות על המסך. בשיחה עם אסנת גרתי, פסיכולוגית קלינית לילדים ונוער, חזרנו למונח שעומד מאחורי שם התוכנית, שכל כך רלוונטי בדיוק בתקופה הזאת.
"תופעת ה'בייבי בום' היא תופעה חברתית שמבוססת על דינמיקות פסיכולוגיות ואישיותיות עמוקות שמתעוררת לפעמים תוך כדי או אחרי מלחמות", מסבירה גרתי. המונח הגיח לחיינו אי שם אחרי מלחמת העולם השנייה, ועל שמו נקרא גם דור שלם: "הבומרים", אלו שנולדו בשנים שאחרי המלחמה. משמעותו הוא פשוט גידול משמעותי ופתאומי ביילודה, שמגיע בדרך כלל אחרי מלחמה קשה, או אסון לאומי כבד.
מה לדעתך הגורמים שמובילים אוכלוסייה לתופעה של "בייבי בום" אחרי מלחמה או אסון לאומי?
"אפשר לראות בה תגובה לפחד האנושי ממוות, שמייצר צורך בקשר ומשפחתיות, רצון ליצור חיים חדשים, להרגיש תקווה, ולהעניק משמעות לחיינו. כל אלה עומדים מנגד לתחושות של ייאוש והרס שאנשים חשים בעתות מלחמה. בזמן משבר לאומי, אנשים רוצים להרגיש ביטחון בעולם חסר וודאות ויציבות, ורואים בהרחבת המשפחה אפשרות לעוגן עליו ניתן להישען, ואפשרות לייצר התחלה חדשה ולחוש תקווה. יש בתופעה גם צד חברתי וקהילתי כי אצל חלק מהאנשים מתעוררת משאלה בתקופות כאלה לחזק את המדינה, הקהילה, או הלאום וליצור דור חדש שיבטיח את העתיד".
"התופעה מבטאת גם רצון לבנות את מה שנהרס, להחלים מטראומה וכאב, להתחיל מחדש. חלק מהאנשים מתמודדים עם הכאב והייאוש על ידי רצון להותיר חותם בעולם דרך הילדים, או דרך הפנטזיה לגדל ילדים ולהעניק להם את כל הטוב שבעולם כדי לעמעם את הכאב. קשרי משפחה מהווים עבור אנשים רבים מרחב שנתפס כיציב ובטוח ועוזר להתמודד עם תחושות ייאוש ואובדן".
למה שהאדם הפרטי יחליט במודע דווקא בתקופה כל כך קשה (כלכלית, נפשית, פיזית), להביא חיים חדשים לעולם?
"הרבה פעמים ההחלטה להרחיב את המשפחה לא נובעת ממקום רציונלי, אלא ממקור רגשי ופסיכולוגי. הרי משפחות רבות מצויות בזמנים כאלה במצוקות רגשיות וכלכליות. עיקרו של הרצון הוא לחזק ולתת מקום לערכים כמו תקווה וחיים כדי לנצח את המוות וההרס, וכן ליצור משמעות כדי להתמודד עם אובדן וייאוש. לכן, אין טעם לחפש את ההיגיון בתופעה זאת, כי היא מונעת מרבדים רגשיים ופסיכולוגיים".
דור ה"בייבי בום" שנולד אחרי מלחמה או אסון קשה, יחווה את ההשלכות שלו?
"צריך לזכור שילדים שנולדים אחרי תקופות משבר לאומי או מלחמה עלולים לגדול לתוך מציאות טעונה רגשית ומאתגרת, שבה בחלק מהמקרים הוריהם צריכים להתמודד עם טראומות, אובדנים והחלמה מפצעים פיזיים ורגשיים. בחלק מהמקרים, בעיקר כאשר ההורים פוסט טראומטיים, סובלים מקשיים רגשיים עקב המצב (כמו חרדה או דיכאון) או חוו אובדן ישיר וקרוב, הילדים יחוו את ההשפעות הרגשיות הללו דרך ההורים ואולי יספגו במידה כזאת או אחרת את מה שהיה כאן לפניהם".
גם בישראל, אחרי אסון שבעה באוקטובר והמלחמה שאנחנו בעיצומה כבר מעל לשנה, לא מעט קולות מדברים על תופעת "בייבי בום" שהולכת וצוברת תאוצה. מהצד השני, יש אנשים שמתקשים וחוששים להביא ילדים בתקופה כל כך לא יציבה. "בעתות כאלה יש לעיתים קונפליקט פנימי בין פאסימיות ייאוש וחרדה לתחושות של אופטימיות תקווה ורצון לתקן. מצד אחד אנשים כמהים להתפתחות, ריפוי ושינוי. מצד שני הרבה אנשים עסוקים בשאלות כמו: 'האם נכון להביא לעולם ילדים בזמנים כאלה או מה יהיה העתיד של הילדים שלנו'. לפעמים החרדה תנצח את הרצון בתיקון ולפעמים הרצון לתיקון יכריע. זה משתנה בין אדם לאדם, וגם אצל אותו אדם או משפחה בין תקופה לתקופה", מסבירה גרתי ומסכמת את הקונפליקט.
