לאחר חודשים של אימונים וציפייה, סיגל שחמון עלתה על רחבת "רוקדים עם כוכבים". לצד הרקדן סרגיי סטפנוב, היא ביצעה ואלס וינאי והרימה את הציפיות לקראת המשך דרכה בתחרות (פרק חדש בשבת, אחרי החדשות, קשת 12). בריאיון מיוחד ל-mako סיפרה על ההתרגשות מההשתתפות בתוכנית - ועל לוח הזמנים העמוס: "אין ממש חיים חוץ מפה. אני מגיעה הביתה ולא באמת מצליחה לראות חברים, משתדלת להיות עם הילדים שלי ושומרת על תזונה טובה", אמרה.
לשחמון יש ניסיון רב בעמידה על במה לאחר שנים שבהן הופיעה והנחתה תוכניות, אבל העידה שהתחרות הוציאה אותה מאזור הנוחות: "זו לגמרי יציאה מהאזור המוכר, אני מאמנת אישית היום. אחד הדברים שאני עושה עם המתאמנים זה להוציא אותם מאזורי נוחות, אני צריכה להיות המאסטרית של זה. מוציאה את עצמי המון מאזור הנוחות, בחיים האישיים ובקריירה", אמרה.
"אני לא חושבת שהקהל באמת מכיר אותי, רק את הדמות שמגישה בטלוויזיה. זו הזדמנות נהדרת שיכירו עוד חתיכה ממני", המשיכה שחמון. "הדבר שאני הכי רוצה זה לגעת בכמה שיותר לבבות, בעיקר לתת תקווה לנשים וגברים בגילי שאפשר לעשות דברים חדשים ושינויים על אף הפחד והבהלה כשעושים דברים חדשים - אפשר לצלוח את זה. בשביל זה אני פה".
איך התחושה להיות ב"רוקדים עם כוכבים"?
"להיות פה בגילי זאת זכות ענקית, מרגישה מבורכת. לוקחת את הדבר הזה וסוחטת אותו כמה שאני יכולה. עשיתי את האודישן לפני שלוש שנים, לא דיברו איתי והייתי בטוחה שזה ירד מהפרק. פתאום השנה יצרו איתי קשר וזה כל כך הפתיע אותי כי הייתי בטוחה שזה לא יהיה אקטואלי יותר לכל החיים. הייתה שמחה מהולה בבעתה ובבהלה מאיך אעשה את זה ומהרמה שיש, ואז אמרתי: 'ברור שאני עושה את זה, בלי לחשוב בכלל'".
איך המשפחה קיבלה את ההשתתפות שלך בתוכנית?
"בשמחה גדולה. לא חששתי, אבל שני בניי הם כבר ילדים גדולים שאומרים לי לסגור את הטיקטוק אז לא ידעתי איך הם יגיבו לזה. הם כל כך פרגנו ושמחו בשבילי, אנחנו יותר מתכתבים מאשר מתראים אבל הם עדיין נורא שמחים".
איך את משלבת את האימהות עם החזרות?
"יש סופי שבוע, באמצע השבוע זה יותר 'היי, ביי'. אם הילדים שלי היו קטנים לא הייתי עושה את זה, לא הייתי עומדת בלא לראות אותם. אבל הם גדולים אז זה יותר מאוורר לי והם דואגים לעצמם, יש להם רכבים וחיים. הקטן מתגייס בדצמבר, עצם זה שיש להם מדים זה קצת מפחיד כאמא. אני תמיד נזכרת שגם אני אחראית על המציאות הזו, אומרת לעצמי כדי להירגע: 'בואי נברא אותה טוב'. יש לי גם קולות של פחד, שיוריד את המדים וייסע על אזרחי. הוא לא עושה את זה, אבל אני מציעה".
את מכירה את עצמך כתחרותית?
"באישיות שלי אני לא תחרותית. באה לתת את הכי טוב שלי, אגיע כמה שיותר גבוה שאפשר. המטרה שלי היא אחרת - לא להתחרות אלא להיות נוכחת ולחוות, להביא אותי, לגעת ולנסות לרגש כמה שיותר אנשים, לומר להם משהו שישנה אצלם משהו בחיים".
כאמור, את השעות הרבות בחדר החזרות מעבירה שחמון עם הרקדן סרגיי סטפנוב. "הוא מורה גאון, לא רק גאון תנועה אלא גם יש לו ראייה נורא מיוחדת לחיים והוא מאוד גבוה רוחנית, זה ישר חיבר בינינו", אמרה על הקשר בין השניים. "הוא מלמד אותי ריקוד גם דרך הגוף וגם אומר לי דברים שמצליחים איכשהו לשחרר את התודעה המתעקשת שלי או את האחיזות המחשבתיות. אני חושבת שאני תלמידה טובה, נותנת את כל כולי ועושה את כל שיעורי הבית".
הייתה תקופה אינטנסיבית, היו רגעי שבירה?
"עוד לא נשברתי לשמחתי. צעד הרומבה תסכל אותי מאוד, אבל קמתי איתו, ישנתי איתו, אכלתי איתו והוא התהווה".
מה ראית מהצד אצל המתמודדים האחרים?
"הם מדהימים, פשוט רקדנים. לא ראיתי ממש חזרות שלמות, אבל ראיתי את התנועה והגישה. אני כל הזמן אומרת לעצמי לעזוב אותם, בכוונה לא הולכת לראות את הריקודים שלהם או להציץ דרך החלון. אומרת לעצמי להיות בתוך עצמי, לעשות הכי טוב שאני יכולה ולהגיע לאן שאפשר".
יש אנשים שלא הכרת ונוצר איתם חיבור?
"יש חיבורים, יש פה אנשים מדהימים. נורא כיף לבוא ולעבוד, יש המון פירגון, אהבה ותמיכה".