את העונה הקודמת של "רוקדים עם כוכבים" היא סיימה במקום הראשון לצד דור הררי והניפה את הגביע הנחשק, אבל לג'וליה שחר זה לא מספיק. בזמן שהיא בשיא ההכנות לקראת החתונה המדוברת עם יוגב מלכה, חזרה הרקדנית אל הרחבה הנוצצת שם רקדה לראשונה עם בן זיני ולא התביישה להודות שהיא מכוונת שוב הכי גבוה שאפשר (פרק חדש מחר, שבת, אחרי החדשות, קשת 12).
בריאיון סיפרה שחר על ההתרגשות מהקאמבק בעונה החדשה - ועל ההתעסקות הרבה סביב החתונה עם בן הזוג, אותו הכירה כזכור בחדר החזרות: "יוגב כועס עליי, יש לי ביום רביעי פגישה וביום הזה יש לנו יום צילום. הוא כל הזמן מתבאס, אומר לי: 'מאמי את חייבת להיות מעורבת יותר, ציפיתי שתהיי בריידזילה'. התוכנית שואבת וזה שם בצד את החתונה, היא תהיה אחרי העונה אז יש נחת רוח שיש עוד זמן", אמרה.
בעונות הקודמות שחר לקחה פיקוד על כל ההכנות שמסביב לביצועים, אבל העידה כשזה נוגע בחתונה היא למדה לקחת צעד אחורה: "יש לנו מפיק ואנחנו סומכים עליו, כשיש לי רגע לנשום אני קובעת פגישות לגבי עיצוב האולם או לחשוב על מהלך האירוע. מאוד חשוב לי להיות על הדברים, אבל באותה נשימה אני גם משחררת", אמרה. "החתונה זה לא מופע. עם כמה שאני פדנטית בתחרות, החתונה שלנו היא לא תחרות למי תהיה חתונה מיוחדת יותר. אנחנו שני אנשים מאוד תחרותיים, אבל לחתונה אנחנו מגיעים לחגוג את האהבה שלנו שאנחנו כל כך רוצים לשמור עליה. לא אכפת לי אם היא לא תהיה הכי מפוארת, בא לי להנות ושיהיה לאורחים שלי כיף וכל היתר לא מעניין אותי".
לצד התכנונים ומדידות השמלה, שחר משקיעה זמן רב בחדר החזרות עם בן הזוג החדש לרחבה - בן זיני. "לפני שראיתי מי נכנס בדלת, הייתה לי תחושה קשה. אחרי יוגב חשבתי איך אפשר להתעלות עליו ברמה הריקודית, ואז הגיע דור - ואיך אפשר להתעלות על דור הררי? הפנומן הזה, החברות שנוצרה בינינו", אמרה וסיפרה על זיני: "זה חומר הגלם הכי טוב שיכולתי לבקש. מדובר ביהלום שצריך ללטש ואני טובה ומנוסה בזה. הוא נחוש, ספורטאי, רוצה לנצח לא פחות ממני, מרגיש את המשקל שיש על הכתפיים שלו בכניסה לנעליים של דור, צנוע - הוא כל מה שאנשים לא חושבים שזה הוא. יש לי את הזכות, כשהוא נכנס ירדה לי אבן מהלב. התפללתי שזה יהיה הוא".
איך ההרגשה לחזור לסטודיו בפעם הרביעית?
"התרגשות לא הגיונית. זה כמו לעלות על רכבת הרים או לעשות צניחה חופשית שעשיתי פעמיים ובפעם השנייה זה לא פחות מפחיד. זה אפילו יותר מפחיד מפעם לפעם כי את יודעת לקראת מה את באה".
מה גורם לך לבוא לפה שוב?
"קודם כל זכיתי, הרגשתי את הטעם המתוק של ההצלחה ושל העבודה הקשה שמשתלמת. החלומות יכולים להתגשם כנגד כל הסיכויים, לעשות את זה פעמיים זה יכול להיות היסטוריה. יש מצב שאני לומדת מהארוס שלי, היחיד שעלה את המידוריאמה פעמיים ושבר שיא מטורף. יש כל מיני אנשים שאמרו לי: 'לא תתני הזדמנות למישהי אחרת? את עשית כבר'. השמות הכי גדולים בספורט כמו מייקל ג'ורדן או כריסטיאנו רונאלדו הם לא אנשים שזכו פעם אחת ואמרו שמספיק להם. האגדות האלה הם אנשים שלמרות שהם זכו בפעם הראשונה, הם המשיכו לדחוף חזק ולנסות להביא עוד גביעים ומדליות. לשמור על המקום הראשון זה הרבה יותר קשה מאשר לזכות בפעם הראשונה. דור לימד אותי את הסלוגן של מגלן: 'בהשקט ובבטחה', מקווה שאצליח לעשות את זה שוב ולעשות היסטוריה".
מה למדת מהעונה הקודמת?
"צריך להמציא את עצמך כל פעם מחדש, אי אפשר להראות את אותו דבר ולעשות את מה שעשיתי עם דור. כל הזמן צריך להמציא את עצמך מחדש, להיות זכיר, מיוחד ולרגש. למדתי להנות מהחזרות, לעשות כיף ולהנות מהדרך".
את תופסת מעצמך מורה קשוחה או רכה?
"יש לי בית ספר לריקוד, לתלמידים הצעירים אני מאוד קשוחה ואני כזאת שההורים מתקשרים אליה כי הילדה שלהם בכתה. כדי לסחוט תפוז צריך לסחוט אותו. כדי להביא בן אדם לקצה גבול היכולת שלו, זה דורש דחיפות, קשיחות ואסרטיביות. אנשים לא מאמינים בעצמם ולפעמים המנטור יכול לזהות בך משהו שאת לא יודעת שקיים בך. בהתחלה בן אמר לי שהוא לא יכול לעשות משהו, אמרתי לו: 'תסגור את הפה, תפקיד את המוח שלך בידיים שלי. אתה לא מדבר ולא חושב. תן לי להוביל, אני כמו כלב הנחייה שלך'. אחרי עבודה של חודש וחצי ביחד, הוא אמר שהוא הבין שהוא צריך לשתוק כי היו לו מחסומים לא קשורים ואני ראיתי את האמת".
מה הרגשת בתור מורה בפעם הראשונה שקיבלת טלפון כזה מהורה?
"זה כלי חינוכי, כמו אמא לכל דבר. הדבר הכי קשה זה לגרום לבן אדם להאמין בעצמו. אני לא מרשה אצלי בסטודיו להגיד את המילה 'לא', יש 'אני תכף אצליח' או 'בעוד כמה חזרות אצליח' אבל צמד המילים 'אני לא' - בשום פנים ואופן אסור להגיד אצלי בסטודיו, לא הילדים ולא הכוכבים. הרבה אנשים לא מאמינים בעצמם, יש להם הרבה מחסומים ובתור מנטורית המטרה שלך זה לגרום להם להאמין בעצמם. בן יכול לקרוס בחזרה, לא להצליח איזשהו סיבוב ולהיכנס ללחץ. אני אומרת לו לא לדבר ולעשות עוד פעם עד שזה מצליח".
יש רגע מחדר החזרות שאת לא יכולה לשכוח?
"כשפורסם שיוגב ואני זוג עוד לפני שזה היה לנו ברור, זה היה רגע בלתי נשכח. היינו באמצע חזרה וזה תפס אותנו לא מוכנים. היה עוד רגע כשליוגב היה קשה לקבל מרות, הוא רגיל להיות המאמן של עצמו והיה לו קשה להיות חייל. יש עוד רגע כשדור חזר מתוך עזה לחדר החזרות, מאובק ורצה מים ולהיות במזגן כי כל המציאות שלו השתנתה ואני רציתי להתחיל את החזרות ולהתכונן. אלה רגעים בלתי נשכחים ולא הגיוניים".