רגע אחרי שכיכב על המסך ברמת המתח "הראש", אימרי ביטון בחר לתת מקום למיומנויות נוספות - ולהשתתף לראשונה בתור עצמו ב"רוקדים עם כוכבים" (פרק הבכורה בראשון, 18.5, אחרי החדשות, קשת 12). רגע לפני שהוא ייתן את כל כולו על הרחבה לצד הרקדנית המיומנת שלו יאנה דוברובסקי, הוא סיפר בריאיון באולם "גגהעיר" על האיזון בין החזרות הקשוחות לאבהות הטרייה בחייו: "השלמות במשפחה מאפשרת לי להתקדם, האבהות היא תפקיד חיי".
איך ההרגשה להגיע לרוקדים עם כוכבים?
"וואו. זו קשת ממש רחבה של רגשות. הכל ביחד, זה מפחיד ומרגש ומשמח וגם מתסכל. אם מדברים בדיוק על הרגע הספציפי שנכנסתי לזה והודיעו לי שהולכים עם זה עד הסוף זה היה מלא התרגשות וגם קצת חשש. זה לא דומה לשום דבר שעשיתי. כולם מסביבי מתלהבים מזה מאוד כי עד עכשיו הייתי בסדרות שאו שיריתי באנשים או שיריתי בעצמי. פתאום להוציא ממני דברים אחרים לגמרי, להראות שיש בי פאן.
מה אתה רוצה לנפץ בדמות שלך?
"רוב התפקידים שאני עושה בסוף הם תפקידי אופי. תפקידים שמצריכים המון מחשבה, המון עבודה לפני שיוצאים לצילומים, לחפור עמוק בתוך נבכי הנשמה שלי, ולמצוא לאו דווקא את המקומות היפים, והנוצצים, אלא את המקומות הכי מגעילים שצריך לחפור בפנים. בסוף, בזה משתמשים במשחק, בחדרים קטנים שאנחנו פותחים, ואנחנו יכולים לשלוף משם איזשהו רגע או רגש שהוא לא בהכרח כזה. ב"רקודים עם כוכבים" זה בדיוק ההפך, מתעסקים המון בנצנצים, בחיוכים, ובלספר סיפור דרך הגוף שלך, דרך תנועות, זה משהו שלא יצא לי עד עכשיו, וזה באמת הנאה צרופה, זה פשוט כיף בא לי שאנשים יראו אותי במקום הזה. יראו אותי גם נוצץ ומחוייך". 
אתה תפתיע את הצופים שמכירים אותך בעיקר מדרמה?
"אני לגמרי חושב שזה יפתיע, ואני גם נהנה מזה. קודם כל הפתעות זה תמיד כיף, אז אני חושב שאנשים יהנו, ויצחקו, ואולי אפילו יתרגשו לראות אותי דווקא בספוט הזה. זה כיף לי, כי אני יודע מה אנשים מצפים ממני, אז עכשיו להביא וייב אחר לגמרי, לתקוף את זה מכיוון אחר לגמרי, זה יהיה כיף".
ככל שהעונות מתקדמות הרמה עולה - זה מלחיץ אותך?
"אנשים יודעים לאן הם נכנסים, מבינים את הערכות שהם צריכים לעשות לקראת העונה. זה כן קצת מלחיץ אותי. להבדיל אלפי הבדלות מ-20 המתמודדים שיש פה, אף אחד פה הוא לא הורה לילד בן שנה. אני אבא במשרה מלאה. אני מסור, זה התפקיד של החיים שלי. החלום הכי גדול שלי היה להפוך להיות אבא, אז לא משנה מה יבוא בדרך, ההורות לא תלך הצידה. אם הייתי בא לתוכנית לפני שלוש שנים, הרמה שהייתי יכול להגיע אליה הייתה מקסימלית, אני רוצה להיות הכי טוב שלי וגם אם אודח אני אצא מפה בתחושה שלמה".
החזרות סופר אינטנסיביות, איך זה להיות רחוק מהבן שלך?
"זה קשוח מאוד, אבל אני דואג מאוד להיות איתו כל זמן שאני יכול. אני מבקש כל שעה שבת הזוג שלי תשלח תמונה שלו, שאדע בדיוק מה זה. כשאני חוזר הביתה, אני לא מתעסק בשום דבר אחר, אני עט עליו, כדי לבלות איתו כמה שיותר. מבחינתי, השלמות הזאת שאני חווה מהמשפחה שלי, זה מה שנותן לי את הכוח להיות פה הכי טוב. אני גיליתי שככל שאני מבלה יותר עם הילד שלי, עם בת הזוג שלי והמשפחה שלי, ואני מוריד מהשעות חזרות, אני עדיין מרגיש סופר שלי מה שאני עושה, אז אני במקום טוב". 
למי תקדיש את הריקוד הראשון?
"אני אקדיש לאבי שנפטר לפני 15 שנה בדיוק ביום ההולדת שלי. אני חושב שהאישיו שלי בחיים היה מול אבא שלי, הוא נפטר בסגירת מעגל מטורפת. הפעם הראשונה שאי פעם רקדתי היה בדבר שנקרא 'יצירה אישית' עבור אבא שלי אחרי שנפטר. זו סגירת מעגל על סגירת מעגל כי אני אקדיש את הריקוד למי שבפעם הראשונה רקדתי. אני אזמין את אמא שלי ואחים שלי שזו בעצם כל המשפחה שלי. אני מקווה שהלחץ וההתרגשות שלי לא יפגע בביצוע. אני יודע שהמשפחה שלי הולכת להתרגש יותר ממני וזה עוד יותר מרגש.
יש מפורסמים שהתחברת אליהם יותר מרק יריבים?
"את רוני דלומי אני מכיר כבר לפני, מ'כוכב נולד' כשהיא נכנסה לתודעה לפני המון שנים, אבל אף פעם לא יצא לנו להיפגש. והיא התחילה לשחק עם הזמן. שנינו היינו כאן בחזרות והייתה אזעקה, כולנו יצאנו מהסטודיו ורצנו למקלט. התחברנו ואחרי זה ישבנו והתחלנו לדבר. ראיתי את הניצוץ קורה לשנינו".