היא התחילה את דרכה על הרחבה הכי מפורסמת במדינה בתור רקדנית מקצועית שמלווה את הכוכבים, מאז היא הפכה לכוכבת בעצמה - ותופסת מקום בשולחן השופטים. יש רגעים שאנה ארונוב מתפתה לחזור לפוזיציה הקודמת שלה, אבל הם חולפים מהר. היום היא נמצאת במקום אחר בחיים ומעדיפה "לא להזיע יותר מדי". תפסנו אותה על סט הצילומים של "רוקדים עם כוכבים" רגע לפני שהתחיל מבצע "עם כלביא", אז סיפרה שהיא הגיעה לעונה הנוכחית אחרי שחשבה ששום דבר לא יכל שוב להפתיע אותה - ושמחה לגלות שהיא טועה. "לא ציפיתי לרמה גבוהה כל כך מוקדם בתחרות", היא שיתפה עם חיוך מלא בגאווה.
איך החוויה שלך בתור אחת שהשתתפה בתוכנית בעבר משפיעה עלייך כשופטת?
"חשבתי לא מזמן על זה שבאותה תקופה זה היה כל כך שונה. השתתפתי כמעט בכל אירועי הגמר - ועדיין אני לא חושבת שהצלחנו לאתגר את הכוכבים ולהביא אותם לרמה שהם רוקדים כמעט כמו רקדנים מקצועיים. אלה היו זמנים אחרים והיה יחס אחר לדברים. אני מאוד מעריכה את העבודה של הרקדנים בסטודיו, הם לא מוותרים ועושים עבודה מטורפת. מעריכה גם את הכוכבים שבאים עם אפס רקע ונותנים את הנשמה שלהם מבלי להתעייף, להתבכיין ולהישבר, למרות שכנראה הם גם נשברים. התוצאה כל כך חשובה להם, אפילו בתור מי שהייתה שם אני לא מצליחה לדמיין כמה קושי והשקעה צריך כדי להגיע לתוצאות האלה. שאפו לכולם, גם לאלה שרוקדים קצת פחות טוב - זאת עבודה לא פחות קשה, לפעמים אפילו יותר".
לפעמים מדגדג לך קצת הרצון לחזור לחדר החזרות ולעבוד עם הכוכבים בסטודיו?
"זה מדגדג ואז עובר ממש מהר. יש ריקודים אני אומרת לעצמי: 'זה ריקוד שגם אני רוצה לרקוד'. אני מתרגשת וחושבת איך אני לא עושה את זה - ואז אני נזכרת שזה דורש שעות על גבי שעות וימים. זה נורא קשה ואני במקום אחר בחיים, מאוד אוהבת את המקום שבו אני יכולה להינות מכל היופי הזה, להעריך אותו ולהיות חלק ממנו - אבל מבלי להזיע יותר מידי".
את מוכרת בתור שופטת שמרימה ומחמיאה - וגם יודעת לתת את ה"אבל". יש פעם שהתחרטת על הביקורת או הציון שנתת?
"באופן כללי אני מעדיפה לא להתחרט על דברים שעשיתי. אין לי שום רצון להעליב בביקורת, אני גם נותנת נקודת אור כי תמיד יש כזאת. בשביל חלק עצם זה שהם עשו צעדים מההתחלה עד הסוף זאת כבר נקודת אור, לאחרים התקדמות טכנית. זה התפקיד שלי, הם צריכים לחזור לסטודיו ולהשתפר לפעם הבאה, אם רק אחמיא להם כל הזמן התהליך יהיה איטי".
בתור יושבת ראש וועד השופטים לפעמים ההחלטה איזה זוג להדיח מתגלגלת לידיים שלך. איך זה מרגיש?
"אני חייבת להודות שזה ממש קשה לי. הרבה פעמים אני מבשרת את הבשורה המרה שאף אחד לא רוצה לשמוע, זה על הכתפיים שלי. אני תמיד מגייסת את המקצועיות שלי ואת הרגש, זה התפקיד שניתן לי ואני מקווה שאני עומדת בו בגבורה, אבל זה מאוד קשה לי כי אני מרגישה שאני אומרת את המילה האחרונה והלב כבד. אני תמיד שלמה עם ההחלטה אבל יש לי רצון לחבק ולהגיד סליחה. אחרי ההדחה תמיד מגיעה התנצלות, אני מבינה שהם לא רקדנים והגיעו לחוויה, הרגע הזה שבו אני מבשרת להם שנגמר התהליך הוא מאוד קשה עבורם וגם עבורי".
בנוסף לתפקיד של אנה בשולחן השופטים, שכולל ימי צילום ארוכים, לוח הזמנים שלה צפוף במיוחד וכולל עוד לא מעט פרויקטים. "משלבים. אני תמיד אומרת לעצמי שזאת רק תקופה ושזה ייגמר, זה היחס שלי לדבר הזה", היא מספר. "יש עכשיו תקופה מאוד אינטנסיבית, היופי הוא שאני תמיד יוצאת עם חיוך מהבית כי אני נהנית להיות כאן, לראות את האומנות ולהיות חלק מהדבר הזה, זה עושה אותי מאושרת יותר. בימים שאני לא בצילומים אני משתדלת לבלות כמה שיותר עם הבן שלי, שאמא לא תחסר לו. כשנגמרת תקופה כזאת אני בדרך כלל נוסעת עם המשפחה כדי להיות רק איתם, נותנת יותר זמן לבן שלי וגם לעצמי, איזשהו חופש לנשום. זאת תקופה מבורכת, אני עובדת מאוד קשה אבל כל יום אני אומרת תודה".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
זה בטח לא פשוט בתור אמא, את יוצאת מהבית בשעה מוקדמת וחוזרת מאוחר בלילה.
"אמת. אני משתדלת כמה שיותר בסופי שבוע, או שאדם יקום קצת קודם כדי שיראה את אמא, שיהיה לו לפחות רגע אחד ממני. אני מבלה איתו לא מעט וחושבת שזה נחמד שהוא יראה את אמא מגשימה חלומות ומתפתחת, שיש לה גם את עצמה. הוא גדל לתוך מציאות שגם אמא מאושרת".
את כבר מזהה בו פוטנציאל לעולם הריקוד?
"תשמעי יש לו פוינט מפחיד, כזה שכל רקדן בלט היה מקנא בו. אני לא יודעת, הוא סופר מוזיקלי וזה עולם כל כך תובעני וקשה. אם הוא יגיד שהוא רוצה לרקוד אני לא אגיד לו לא. נראה לי שאנחנו יותר בתחומי הנינג'ה והתעמלות קרקע, הוא ילד מאוד ספורטיבי - אבל עם פוינט".
איך הדינמיקה בשולחן השופטים?
"מצחיקה מאוד, הכל עובד בהרמוניה ולכל אחד יש את המקום שלו. דוד (דביר) הוא כמו שהוא, יש לנו קשר מאוד מצחיק, לפעמים הוא עושה לי דווקא. אלי (מזרחי) ואני קצת רחוקים, אבל אני חייבת להודות שהעונה אנחנו קצת בחילוקי דעות ולא תמיד רואים את אותם הדברים. זה בסדר כי ריקוד הוא דבר סובייקטיבי, ואנחנו לא תמיד מסכימים. לאה (ינאי) מלאה ברגש, כיף שיש כוח נשי בשולחן שמחבר ומפרגן. אנחנו מאוד מבינות אחת את השנייה בהרבה מצבים".
הזכרת את חילוקי הדעות, רואים את זה גם על המסך. זה ממשיך אתכם גם אחר כך?
"כן, אנחנו ממש מתווכחים גם אחר כך כי זה באמת חשוב לנו. אנחנו לא סתם נותנים ציון ואומרים 'נקסט', אנחנו מתייחסים למה שראינו ומדברים אחד עם השנייה, זה הולך איתנו".
מי מבין המשתתפים הוא הפתעת העונה?
"וואו זאת שאלת השאלות. בן זיני מאוד מפתיע, לא הייתי מהמרת שהוא ירקוד כל כך טוב. מורן סמואל היא הפתעה והשראה מטורפת, מביאה את עצמה כל פעם בצורה אחרת וזה מדהים בעיני".
מה משפיע יותר על הציון מבחינתך, הכריזמה והפרפורמנס או הטכניקה?
"זה מכלול של הרבה דברים, יש אנשים שהכריזמה שלהם כל כך סוחפת שאי אפשר שלא להתרגש ולתת לזה מקום ונקודה בציון. לחילופין יש אנשים שאולי קצת קשה להם להופיע אבל טכנית הם ברמה כל כך גבוהה שאי אפשר לא להעריך את זה. בסוף המנצח יהיה זה שיצליח לשלב את שני הדברים בצורה מושלמת".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
את רוני דלומי את מכירה מהעבודה המשותפת במחזמר "שיקגו", תיארת לעצמך שהיא תהיה אחד השמות החזקים בתוכנית?
"ממש לא, היא גם הפתעה עבורי בגלל שראיתי בחזרות את יכולות הריקוד הבינונית שלה. היא לא נולדה עם נתונים מטורפים של רקדנית, לא הייתי מהמרת שהיא תגיע למה שאני רואה כרגע, זה כל פעם מפתיע אותי מחדש ואני מתרשמת ממנה. כולם יודעים שהיא שחקנית מדהימה וזמרת וואו, אבל פתאום הריקוד השתלב בכל הדבר הזה. היא תלמידה מצטיינת וחרוצה, עובדת קשה ומצליחה לחבר את כל העולמות שלה ולהביא נאמברים, אני מתגאה בה".
"רוני ידעה שעליי שום דבר לא משפיע", אנה מספרת על הרגע בו הבינו כי הן עומדות להיפגש בתוכנית. "היא כל כך מתוקה וטהורה, ממש מפחדת לדבר איתי מאחורי הקלעים על כל דבר שקשור ל'רוקדים', זה עובר לידינו. אנחנו עובדות יחד ויש חברות מבלי לגעת בכלל הזה. כולם יודעים ששום דבר לא אישי, שתינו יודעות להפריד את האישי מהמקצועי, הוכחתי את זה לאורך כל העונות".
מה הכי קשה לכוכב שמגיע לכאן בלי רקע בריקוד?
"זאת אינטנסיביות שאף אחד לא מכיר אותה פיזית. הגוף נכנס לעומס שגם הספורטאים לא עומדים בו, שלא נדבר על אנשים שלא עסקו בספורט קודם. ריקוד זה עולם מורכב, זה פיזי, רגשי, מוזיקלי וגם יוצר קשר עם עוד אדם שנמצא איתך בסטודיו - צריך לשלב הכל יחד וזה פאזל מורכב, ואז בבת אחת לתת את ההכי טוב שלך, זה קושי שאי אפשר לתאר. כולם שמעו סיפורים על הקושי, אבל אף אחד לא היה יכול לתאר לעצמו מה זה הדבר הזה. מצד שני, כל מי שהשתתף בתוכנית אומר שזאת חוויה של פעם בחיים והיא שווה הכל - את הקושי, המשברים, הטירוף הריגשי והטלטלות ביום צילום או מול שופטים. זה קסם והתרגשות שלא קיימים בשום מקום".
מה הטיפ שלך למתמודדים?
"אגיד מתוך החוויה שלי כמשתתפת עבר שצריך לזכור להינות בזמן אמת. לפעמים הטירוף של החזרות, העבודה הקשה והרצון להצליח גורם לשכוח לעצור. רק בדיעבד מבינים מה שעברת, כמה כיף היה ושזאת תקופה מדהימה. בא לי להגיד להם לדעת להעריך את הבועה הקסומה הזאת שנקראת ריקודים סלוניים שהם נכנסים אליה לתקופה מוגבלת בזמן. תדעו להנות מכל רגע ורגע, זה קסם".
הריאיון עם אנה נערך לפני מבצע "עם כלביא", במהלכו בר היין שלה ושל בעלה אייל אלגאוי נפגע במתקפת הטילים על גוש דן. "לפני כמה ימים נשברה לנו דלת זכוכית מההדף", סיפרה אנה ל-mako סלבס. "זה היה באמצע הלילה ולמזלנו אף אחד לא היה בעסק. כמו כולם אנחנו מחכים לימים טובים יותר, בשביל לחזור לשמח אנשים".