כשחן גולן התמיינה ל"חתונה ממבט ראשון", היא לא חשבה על הפרסום והטוקבקים. האדרנלין שבמיונים שאב אותה, ובלי להרגיש היא מצאה את עצמה צועדת אל עבר חופה ומכירה את מי שעתיד להיות הפרטנר שלה לתהליך בן ה-42 יום, ובתקווה גם לכל החיים. הצופים התאהבו בה ובחתן ברק מור תוך רגע, מיהרו להדביק להם את הטייטל "סיפור אהבה מהאגדות" - אבל גם התהפכו עליהם ברגע שהחלו להופיע צרות בגן עדן.
"אני קצת תמימה שלא חשבתי על תגובות ופרסום. הייתי בהלם שכל המדינה אוהבת אותי אחרי פרק אחד. זה היה מביך, במשך שלושה ימים היה לי קשה לצאת מהבית", חן מספרת. "עם המורכבות על המסך התחילו תגובות מאוד לא טובות. זה פגע בי, היו רגעים שזה ממש שבר אותי. כשאדם שחושף משהו שהוא פחות אוהב בעצמו - זה גם הדבר שיקבל את הביקורת. מן הסתם שאצלי זה היה עניין הרגישות. אני מודעת לעצמי, אבל לא ציפיתי לגל של תגובות שממש לא מצליחות לראות הכל".
לצד אותן ביקורות, חן קיבלה גם לא מעט תגובות מנשים שבדיוק כמוהה, מרגישות הכל בעוצמה גבוהה יותר, ושמחו לראות מישהי שלא מסתירה את הדמעות בפריים טיים. "אין לי בעיה לחטוף את האש בשביל שאנשים ילמדו מה היא רגישות. לצערי אנחנו חיים בחברה שמקדשת את ההפך. רגישות היא לא קללה, היום אני מבינה שעם כל האתגרים יש בה גם המון טוב. אני מקבלת הודעות בלי סוף, עוצרים אותי ברחוב, קוראים לי ממרפסות וילדות מבקשות להצטלם איתי".
היה משהו שהפתיע אותך כשצפית בפרקים בבית?
"הפתעתי את עצמי לטובה בצורה שבה אני מדברת, לא חשבתי שאני מדברת יפה. הייתי בטוחה שאני מדברת בחוסר ביטחון ובצורה מאוד מכונסת, ופתאום היה לי נעים לשמוע את עצמי וזה עשה לי טוב. שמעתי הרבה תגובות על זה שאני מתנסחת יפה. יש זמן מצומצם בתוכנית להראות המון חומר מצולם, אז אני מבינה שלא רואים את כל הצדדים שיש בי, הקלילים, המצחיקים והשטותניקים. אני מקווה שמי שצופה מצליח לפחות לראות את המעט".
יש רגע שצפית בו והתחרטת?
"אין לי חרטות, לא הפריע לי לראות את עצמי אפילו מתנשקת על המסך, אבל לא נהניתי לראות את עצמי בריבים או בשתיקות. בסוף חלק מהתוכנית הזאת זה לראות את הצדדים שאני רוצה לשפר בעצמי".
בעקבות הצפייה יש נושאים שאת מנסה לעבור בהם שינוי?
"אני נמצאת במגמת שיפור בנושא הביטחון העצמי שלי. הביטחון שלי במקום העבודה או באוניברסיטה שאני מלמדת בה זה שמיים וארץ לעומת בקשר זוגי. אני לא חושבת שהסטודנטים שלי יגידו שאני חסרת ביטחון, ההפך הגמור. כשהעובדים שלי מכירים אותי הם קצת נרתעים ממני, זה קטע, כי יכול להיות שאני משדרת איזשהו קור שהוא כל כך לא אופייני לי בסיטואציות כאלה. אם תיקחי את ההיא מדימונה שכותבת עליי: 'וואי איזה רגישה, היא לא תסתדר בחיים', וזאת דוגמה אחת ממיליון כן? אני לא חושבת שהיא מסוגלת לדמיין אותי בסיטואציות מהיום יום שלי".
כבר מגיל צעיר חן הבינה שהיא רגישה יותר מהאנשים סביבה. הילדות שלה הייתה לא פשוטה נוכח מצבה הבריאותי של אמה, שלמרות הקשיים עשתה כל מה שביכולתה כדי לדאוג לה ולאחיה. "אני אוהבת את המשפחה שלי וקשורה אליהם. מהרגע שנולדתי החיים שלי היו מאוד מאתגרים לצד הדברים שאמא שלי חוותה. זה התבטא בזה שהייתי קטנה והיא הייתה באשפוזים ארוכים לא בבית, בחוויות ראשונות שהיו ואמא שלי לא הייתה בבית, וגם הכאב שהיא חווה. הרגישות שלי נבנתה בגלל זה, אני רגישה אליה. אמא שלי לביאה, היא חוותה קושי אבל לא וויתרה והתעקשה להמשיך לבשל, לתפור לנו את התחפושות הכי מושקעות בפורים ולאפות עוגות ועוגיות מטורפות שגרמו לי ללכת לעולם הקונדיטוריה. אבא שלי גם מאוד רגיש אליי. יש משהו קצת דומה בינו לבין ברק, גם אבא שלי רגיש אבל לא מראה את זה, אני יודעת שהחלום שלו זה לראות אותי באמת מתחתנת ומביאה לו נכדים. בסוף חוויתי ילדות טובה וקיבלתי המון אהבה".
"לא חוויתי המון מערכות יחסים, היו שתיים טובות ומשמעותיות וכמה קצרות יותר. בין גילאי 20 ל-30 לא הייתי במערכות יחסים כמעט. אני חושבת שאצלי זה יושב קצת על הסיפור עם אמא שלי, אלה השנים שהיו לה הכי קשות ובמקביל לזה גם לי היה הכי קשה. אני לא יודעת להכניס מישהו לחיים שלי כשקשה לי. הרבה פעמים אני צריכה להתמודד לבד, לשדר שהכל בסדר ולהמשיך לתפקד. אמא שלי לא אשמה, אבל בסוף הרגישות שלי הגיעה ממה שחוויתי איתה מגיל אפס. אני מאוד רגישה אליה אז לא יכולתי לחוות סיטואציה קשה איתה ואז להתכתב עם מישהו. הייתי אפתית לכל אדם שטיפה ניסה. התקופה של התואר הייתה גם קשוחה, לא הייתי במקום שרוצה זוגיות. יש כאלה שמתפתחים בגיל יותר מאוחר, רק סביב גיל 30 הבנתי מי אני באמת, אפילו ברמת הנשיות".
בתקופת הצבא חן הכירה את עמרי מיכאלי ז"ל, שהיה בן זוגה במשך כמה חודשים בתקופת מלחמת צוק איתן, שבמהלכה נפצע. מערכת היחסים בין השניים נגמרה, אך חודשה כשהיא עברה לתל אביב, אז היו בקשר במשך שנה וחצי. בשבעה באוקטובר עמרי, שהיה לוחם דובדבן, זינק לחלץ אזרחים בכפר עזה ונהרג מאש מחבלים. "ביום שהוא נהרג היינו פרודים לפחות ארבע שנים והייתה לו בת זוג, אז אני לא רוצה שישתמע משהו לא נכון. לתפוס מקום של כאב היה חלק מהקושי שלי, לא רציתי לפגוע באף אחד ולקחת מהכאב של מישהו".
"מי שהכיר אותי בתקופה שהיינו יחד ידע כמה הוא היה משמעותי בשבילי. זה המוות שהביא לי את הכאפה הכי גדולה בחיים. עמרי היה גיבור ברמה לא אנושית. מסוג האנשים שקפצו ראשונים ונלחמו שייתנו להם למזער את הנזק. יהיה לי חשוב להנציח אותו לא משנה באיזה מצב זוגי אני, חשוב לי לתת לו ולמשפחה שלו את המקום שהם ראויים לו". באותם ימים חן, שלישה במילואים של גדוד חימוש, ישבה שעות על גבי שעות בחמ"ל המבצעים ודאה להלוויות החללים. "במשך כמה חודשים היה לי קשה לבכות, אבל בדיעבד אני מבינה גם שלא הצלחתי לישון. הלכתי הרבה לאחותי, שבעלה היה במילואים עמוק בעזה, ורק רציתי לישון עם אחיינים שלי כדי להסית את המחשבות ממה שקורה".
במהלך המלחמה נשארת מאופקת, אבל כאמור זה לא תמיד ככה. סיפרת ליעל שבמקרים מסוימים בחיים פחדת לצאת רגשנית ומגזימנית, שאמרו את זה עלייך בעבר.
"הרבה פעמים יצאתי עם גברים שהיו מאוד שונים ממני ומנותקים רגשית. היכולת שלהם להבין מה חן מרגישה יצר תגובה של מגזימנית או של רגשנית מידי. זו חלק מהסיבה שבאתי לתוכנית, להבין מה אני רוצה בחיים שלי באמת ואיזה בן זוג יעשה לי טוב. סליחה שאני אומרת את זה קצת בשטחיות, אבל לא רק הגבר אלפא המסוקס שלא מביע רגש, כי זאת הייתה המשיכה שלי כל החיים".
מפגש הזוגות היה מאוד מטלטל בשבילך. מה בדיוק קרה שם?
"מפגש הזוגות הוא קצת סיפור חיי בעניין ההתמודדות שלי עם הרגישות וקישור לסיטואציות חברתיות. אני אדם מאוד חברותי אבל קשה לי בסיטואציות ראשוניות. מצד אחד הבטן שלי התהפכה והלב פעם, ומצד שני הראש שלי אמר: 'חן תמשיכי לתפקד, צריך לתפקד עכשיו'. אני מתחילה לחוות קושי, לא בשליטתי, אבל רוצה להיות בסדר כביכול, להיות חן החברותית והמצחיקה ולא שונה. אנשים לא יכולים להבין שמפגש הזוגות הוא סיטואציה לא נורמלית בקטע קיצוני. את ברק הכרתי שבועיים לפני כן, נכון שהיה לנו קשר טוב אבל צריך לזכור שהוא לא ידע מי אני ומה קורה אצלי, ולא יכולתי להישען עליו באמת. ביום השני הדברים נפלו, היה קשה למאבק להישאר בפנים ולמרות זאת ניסיתי. אני לא אוהבת לראות את הסיטואציות האלה ואת עצמי ככה, זה קשה. מי ירצה לראות את עצמו מתייפח מבכי? פחדתי לראות את מפגש הזוגות, אבל זה משהו שאני גם מאוד מעריכה בעצמי, זה לא אזור הנוחות שלי אבל אני מנסה".
זה משהו שהכרת בעצמך או שהמפגש הזה דחק אותך לפינה?
"הכרתי את זה בעצמי אבל בווליום הרבה יותר נמוך. זו הייתה סיטואציה לא רגילה. היו לי רגעים שבהם הכרתי את ההרגשה הפנימית הזאת, אבל לא ידעתי שזה משהו שבאמת יוצא ממני החוצה. זה לופ כזה שנבהלתי ממנו. בסוף הרגשתי שם קירבה לברק ואני חושבת שרואים את זה כשאנחנו באמבטיית קרח, אחרת היה לי עוד יותר קשה".
מה ציפית מברק באותם רגעים?
"בדיעבד אני לוקחת אחריות ומבינה שלצפות משהו ממישהו אחרי פרק זמן קצר של היכרות זה לא היה נכון. אני כנה ומשתדלת להגיד לבני הזוג שלי מה אני רוצה ופחות לדבר ברמזים, אבל ברגעים שאת במצוקה או בקושי, אי אפשר לתפקד באופן ריאלי. הרמזים הקטנים היו בשביל שיראה שאני לא בטוב, רציתי שהוא יראה שקשה לי, ואת השוני בנינו. זה לא שאני לא רוצה שברק ייהנה, ההפך, אני רוצה בן זוג חברותי. רציתי רק שיחבק אותי ויעזור לי, שיגיד: 'זה בסדר, אני איתך ואם את רוצה נשאר ונדבר על זה', לפעמים זה מה שצריך - לפרוק את הקושי ואז דברים משתחררים".
רצית שהוא ישים במקום הראשון אותך ולא את האינטרקציה החברתית.
"אמרתי את זה בקליניקה, לא אתייפייף כי אני חושבת שבזוגיות אתה רוצה קודם כל שיראו אותך. במקביל זו סיטואציה קשה, יש תחרות חברתית גם אם זה לא במודע, אז קשה לא לרצות לבלוט ולהביע את עצמך גם בנפרד".
סיפרת ליעל שלא הייתה אותנטיות במפגש, שלא הרגשת בטוב עם הבנות.
"כששמעתי את עצמי אומרת את המשפט הזה ממש התביישתי. יש לי משם חברויות של הלב, אני יודעת שזה לא ישפיע על מערכת היחסים שלנו. אבל קצת כאב לי שזה מה שראיתי, שלא הצלחתי לראות שום דבר חוץ מהמופע הזה. אצלי זה מגיע ממקום חסר ביטחון, הרבה פעמים כשאני שומעת נשים שמדברות בביטחון מעורר השראה על המקצוע שלהן או על הזוגיות שלהן, זה לא משנה אם היא טובה או רעה, אז המוח שלי אומר לי כמה אני לא טובה. אני מספרת את זה ממקום כנה, לא ממקום שאוהב את זה. היום אני במקום אחר והספקתי ללמוד מזה. אולי היו רגעים שלא היו אותנטיים אבל זה היה רחוק מלהיות כל המפגש, היום אני גם מבינה ורואה את זה ומעריכה רגעים וכנות שראיתי שם".
חזרת מאוד טעונה ויצא ממך צד שלא ראינו בקליניקה עם יעל, קצת יותר קשוח. מה קרה שם?
"אני אגיד את זה אולי קצת בחוצפה, אבל אני לא פראיירית. אני יכולה להיות מאוד עדינה ושברירית כביכול, אבל אם תדברי איתי על נושאים שרגישים לי - אני לא רואה ממטר, נלחמת ועקשנית גם אם זה נושאים בזוגיות. מבחינתי אם יש נקודה שבאמת חשובה לי אני אעביר אותה גם את זה על חשבון העדינות שלי. אני חושבת שזה חלק מהדיסוננס שלאנשים קשה לאכול אצלי. יש בי את הצד הרגיש, העדין והביישן אבל גם צדדים יותר אסופים ומלאי ביטחון".
שיתפת שהמעברים במערכת יחסים עם ברק בין הפגיעה לבין הרעפת האהבה הם חדים. זה משהו שקרה לך גם בעבר בקשרים?
"יש אנשים שאולי יותר חווים מעברים חדים כאלה, זה לא משהו שאני מרגישה שכל הזמן קורה. ספציפית שם זה היה באמת מוזר, כי זה קרה אחרי מפגש הזוגות שמבחינתי היה נקודה מאוד קשה ומפחידה, וזה דווקא מאוד קירב בנינו פתאום. אני ממש זוכרת את הרגע שפיתחתי רגש ואמרתי לעצמי: 'זה תקין דווקא אחרי ריב כזה לפתח פתאום רגש?'".
צילום: זוהר שטרית | סטיילינג: קורין סוויד | איפור ושיער: נוי חורי | הפקה: טל פוליטי | לוקיישן: Noam2studio