לח"כ שמחה רוטמן, יושב ראש ועדת חוק וחוקה בכנסת, יש עמדות ברורות בנושא המלחמה והתנהלותה. למרות כאב הלב שנגרם למשפחות, הוא מחזיק בעמדה כי מי שעומד בממשלה צריך להיות קר רוח וטוען כי זה גם האינטרס של החטופים ומשפחותיהם, שכן זה מה שיחזיר אותם הביתה. בריאיון לחיים אתגר ומעיין אדם הוא לא מפחד להודות כי היה מהמתנגדים לעסקת החטופים שהצליחה דאז וטוען כי אם היו מחכים עוד קצת יותר היו חוזרים הביתה.
האם הממשלה תתפרק בעקבות העסקה?
"ראשית קיבלתי על עצמי ככלל לא להתעסק בפרטי עסקאות, אני גם חושב שכל העיסוק הציבורי, הפוליטי, התקשורתי, וכל מיני גורמים מקורבים זו טעות. אין דבר יותר מסוכן לחטופים מכל הפינג-פונג הזה סביב העסקה, אם יש עסקה יודעים להגיע אליה בשקט. מי שמדבר על העסקה בקול ככל הנראה לא רוצה אותה. אנחנו זוכרים שבעבר חמאס עשה את התרגילים האלו, אמרו שהם מקבלים את ההצעה הישראלית ואז התברר שהיא לא הייתה ישראלית בכלל. לא צריכים להיות שותפים במלחמה הפסיכולוגית הזאת של חמאס. אנחנו כן אומרים את האמירות העקרוניות: אסור להפסיק את המלחמה בשום פנים ואופן עד השמדת החמאס והשבת החטופים. כל דבר שיגרום להפסקת המלחמה לפני שמטרותיה הושגו מעמיד בסכנה גדולה את החטופים. אף אחד לא מדבר על סיטואציה שכל החטופים משתחררים בשלב ראשון, זה מסכן את החטופים שנשארים".
משפחות החטופים טוענות לא פעם שהדרך לקבל מידע על הקרובים שלהם היא רק דרך התקשורת.
"יש מחלוקת, ואחת הבעיות בה היא שכמעט בלתי אפשרי לנהל אותה בקור רוח, אף אחד לא קר רוח כשיש לנו חטופים בשבי. בוודאי לא המשפחות של החטופים אבל לא רק. לא צריך להיות בן משפחה של חטוף כדי לא להתנהג בקור רוח עם הסיטואציה הזאת".
אבל אתה כן קר רוח
"אני חושב שהדיכוטומיה הזאת של הניסיון להציג כאילו יש בצד אחד את טובת החטופים ובצד שני את טובת המלחמה או טובת מדינת ישראל זו טעות מוחלטת, זו אמירה שפוגעת בחטופים ולא נכונה. לדעתי הדרך היחידה להשיב את החטופים היא לחץ צבאי בלתי פוסק על חמאס עד שכל החטופים חוזרים, לא להפסיק את המלחמה עד שכולם חוזרים. זה לא ויכוח פוליטי, זה ויכוח עקרוני שחלקו נובע גם מתפיסת מציאות שונה. אני הייתי נגד העסקה, שבועיים לפניה הציעו עסקה פחות טובה, חודש לפניה הציעו עסקה עוד פחות טובה, בהמשך הלחץ הצבאי הפך את העסקה שתשחרר עוד חטופים ויותר מהר. אני חשבתי ועודני חושב שאם מדינת ישראל הייתה מציעה כקו מוסרי, עקרוני ופרקטי שאנחנו לא עושים עסקאות חלקיות, חמאס תביא את כולם. אני חושב ששבועיים מאוחר יותר מאותה עסקה שבוצעה, היינו יכולים לקבל עוד חטופים שעדיין נמקים בשבי".
אולי זה לא הממשלה מול משפחות החטופים, אבל אנשים שבידם האחריות והיכולת מול אנשים חסרי אונים.
"אם אני או אחד מקרובי משפחתי היינו במצב קשה, אני הייתי רוצה שמי שאמון מטעם מדינת ישראל לטפל בסוגיה ולקבל בה הכרעות יהיה הכי קר רוח ושקול. לא רק אני הייתי רוצה את זה, ועדת 'שמגר' שישבה על סוגיית החטופים כתבה בהמלצותיה שראש הממשלה ומקבלי ההחלטות בנושא החטופים לא יפגשו עם משפחות חטופים, זה דבר נורא לכתוב, אבל זה אינטרס של החטופים ומשפחותיהם שאנשים שמקבלים את ההחלטות האלה יהיו הכי קרי רוח שפועלים למטרה".
לקראת סוף הריאיון התייחס אתגר לדברי הח"כ הקשים שאמר על היועמ"שית, על שב"כ ועל בג"צ. "אני רוצה לשאול אותך על המהפכה ששוב חוזרת, המסגרת שלה עכשיו היא מתקפה חזיתית על אותם גורמים שומרי הסף של החברה שלוקחים חלק משמעותי בהגנה על החברה והביטחון הישראלי" פנה אל רוטמן.
הרפורמה קרעה את המדינה ובמובנים מסוימים הביאה אותנו למקום הקשה שבו אנחנו נמצאים, איך אפשר להמשיך עם זה עכשיו?
"עצם העובדה שמערכת המשפט זקוקה לתיקון, אני מחזיק בעמדה הזאת הרבה שנים. עוד לפני שנכנסתי לפוליטיקה, עבדתי ופעלתי בשביל זה עוד לפני עשור ובהקשר הזה אני רק הולך ומשתכנע. אירועים כמו הגשת כתב אישום נגד מישהו ש"רצח" מחבל נוח'בה בשבעה באוקטובר רק מחזקים אצלי שמשהו מאוד רקוב בממלכת דנמרק, במובן העמוק של המילה, צריך תיקון. מעל 80% ממדינת ישראל מסכימים איתי שצריך תיקון במערכת המשפט. בעניין מה קרע אותנו או לא, אני רוצה להזכיר שאני התחלתי בקידום הרפורמה בממשלה הנוכחית אחרי חמש מערכות בחירות בשלוש שנים. זה לא בדיוק מאפיין של חברה מאוחדת ויציבה, היה פה שיח של החרמות ומחאות, מה שנקרא 'זה היה שבור כשבאתי'. לבוא ולהגיד שהכל התחיל במחאה או ברפורמה זה לא נכון, אנחנו נמצאים בחברה שסועה, במקום לדעת לדבר ולפתור בעיות, לכל דבר רצנו לבג"צ, רצנו למערכת משפטית שתציל אותנו מלשבת ולדבר אחד עם השני. מהשבעה באוקטובר אנחנו צריכים להתגייס במאה אחוזים למלחמה, להבסת האויב, ליצירת מרחבים שישמרו על היישובים שלנו ולהשבת החטופים. לצד זה, מדינת ישראל ממשיכה להתנהל, שנת הלימודים נפתחת, מערכת הבריאות עובדת וכך גם מערכת המשפט. להגיד לך שעכשיו תפיסתי לא השתנתה? שאני בא עם רפורמה גדולה וחושב שצריך לתקן וממשיך? לא. מצד שני, עם תחילת המלחמה, באו אליי מהוועדה והממשלה וביקשו חוק פרסונלי, הכי פרסונלי והכי פסול שיש. ביקשו שאאריך את הכהונה של נציב תלונות השופטים בחצי שנה כי השר ונשיא בית המשפט לא מגיעים להסכמה על מועמד. זו הייתה חקיקה בעייתית, אמרתי עדיף גרוע מאשר כלום והסכמתי להאריך את הכהונה. חלפה חצי שנה ועכשיו מגיעים אנשים שאין להם למי להגיש את התלונה. עשינו הצבעה חשאית בין שבעים חברי כנסת. כל הזמן אמרו שאנחנו מנסים לקחת את הכוח לעצמנו, הבאתי חוק ואמרתי שחייבים לפתור את הבעיה, אתה לא רוצה את הפתרון תציע משהו אחר".
אתה חושב שצריך לפטר את היועצת המשפטית?
"51% בסקר האחרון חושבים שהתשובה שלי 'כן' זאת הדרך הנכונה. אי אפשר להמשיך לעבוד כאשר היועצת לאומתית לממשלה. זה לא רק אני, אלה החלטות ממשלה. אם אין אמון בין הממשלה לבין היועמ"שית, הממשלה לא יכולה לעבוד. יש לי אמון חד וחלק בממשלה ואני חושב שגם גלי בהרב מיארה, גם ראש הממשלה וגם השר גלנט, שעל כל אחד מהם אני חלוק בהרבה מאוד תחומים, רוצים בטובת המדינה".
יצאת נגד השב"כ, נגד בג"צ ונגד היועמש"ית. אנחנו כבר שנתיים נמצאים בממשלת ימין על מלא. המצב רע, ובסוף מפנים את האצבע אל כולם חוץ מהממשלה.
"אם תשמע את הדברים שאמרתי, כולל באותו קטע וידיאו שיצא והסתובב ברשתות על השב"כ. באותו קטע דיברתי גם על ראש הממשלה וגם על שר הביטחון, אמרתי ליושב ראש ועדת הכנסת שיביא את כולם לחדר ושלא יצאו עד שהבעיה הזאת נפתרת כי מערבבים פה את כולנו".
מה דעתך על ועדת חקירה ממלכתית?
"בשום פנים ואופן לא. לא בזמן מלחמה, ועדת חקירה ממלכתית על פי חוק ממונה על ידי בית המשפט, שהוא אחד מהגורמים שצריך להיבדק ולכן אני בעד ועדת חקירה לאומית שחבריה יבחרו בקלפי על ידי הציבור. אני חושב שמי שלקח חלק במחדל, בין אם בממשלה, בכנסת או בבתי המשפט - לא יכול להיות זה שממנה את החוקרים".