ברוכים הבאים. ערב חג השבועות 2020, ננסה לדבר על שלוש עוצמות שאפשר לקבל מחג מתן תורה המתקרב:
- שבועות – אחדות חיובית.
התורה מתארת את המסעות של בני ישראל בלשון רבים, אבל כשהם מגיעים להר סיני – יש פתאום אחדות:
וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר.
רש"י: ויחן שם ישראל – כאיש אחד בלב אחד.
זו אחדות מהפכנית. בדרך כלל האחדות שלנו שלילית, בגלל אויב משותף. יש מחלה כמו קורונה – אז מתאחדים, יש סולידריות, כדי להישמר. יש חלילה אנטישמיות, טרור, פיגועים, מלחמות – אנחנו מתאחדים, כולנו כאחד. זה חשוב, אבל הר סיני מבשר על מהפכה. יש אחדות חיובית. לא כי בורחים ממישהו, אלא כי אוהבים ורוצים. לא בגלל ה"לא", בגלל ה"כן". אנחנו מתייצבים שם כאיש אחד בלב אחד כדי לקבל זהות, לקבל סיפור, לקבל משמעות. זה סוג חדש של אחדות. בחודשים האחרונים התאמנו על אחדות בגלל פחד, זוהי הזדמנות לאחדות שמחה.
- הר סיני – מול הסחות הדעת.
השבוע קיבלתי טלפון חדש. היה מפחיד לגלות כמה הודעות, תמונות והקלטות היו על המכשיר הישן. על הנקודה הזו, על הריכוז בתוך כל הסחות הדעת, למדנו כבר בהר סיני. כך כתב הרב יעקב אדלשטיין, רבה של רמת השרון:
"למה היו צריכים את כל הרעש בקבלת התורה? זהו חלק מהלימוד לדורות, שתורה צריכים ללמוד אפילו כשיש קשיים ורעשים וצעקות והפרעות שמסיחים את דעתנו. גם היום, אף על פי שיש דברים אחרים שמושכים את תשומת הלב, אנחנו צריכים להיות שקועים ומרוכזים בעיקר, וכך היה כבר בקבלת התורה". (הרב יעקב אדלשטיין)
התורה לא ניתנה בתנאי מעבדה, בניתוק מהמציאות. להיפך, היא ניתנה בתוך החיים עצמם. היו שם הסחות דעת – צמחים ופרחים ועצים על הר סיני, חיות רבות, המון אנשים, שופר, קולות, ברקים, רעמים, אש. ובכל זאת, הצלחנו להתמקד בעשרת הדברות, בתורה עצמה. זה היה אתגר וזה עדיין אתגר.
החיד"א – רבי חיים יוסף דוד אזולאי – מאיר את הנקודה הזו ואומר שזו הזדמנות שנתית לזכור את השבועה שלנו. חג שבועות הוא לא רק על שם השבועות שאנחנו סופרים, שבוע ועוד שבוע, אלא גם מלשון שבועה, יש פה שתי שבועות:
"טעם שנקרא שבועות – כי נשבע הקב"ה שלא ימיר אותנו, ואנחנו נשבענו לו שאין אנו ממירים אותו, חס וחלילה" (רבי חיים יוסף דוד אזולאי)
החיד"א בעצמו היה יכול להתרכז פחות בתורה, היו לו המון הסחות דעת. הוא נדד מישראל אל טורקיה, מצרים, תוניס, איטליה, צרפת, הולנד ועוד. הוא היה שליח של היישוב היהודי בארץ. ובכל זאת למרות כל המסעות והקהילות והאנשים שפגש, היה תלמיד חכם וכתב והעמיק בתורה. לא שכח את השבועה.
- הדרך לתורה – נעימות
איך רות מגיעה אל התורה? מה משנה את חייה? יש שלוש דמויות ששינו את חייהן: אברהם אבינו חקר את העולם, הסתכל על הבריאה כולה – וכך הגיע אל האמונה. מה שהוביל אותו היה ניתוח מדעי, חקירה, לוגיקה, שימוש בשכל.
יתרו, החותן של משה, הצטרף אל העם היהודי בדרך שונה. הוא הסתכל על ההיסטוריה, על הניסים, על מעורבותו של אלוקים בעולם. הוא ראה את יציאת מצרים, את קריעת ים סוף – והצטרף לעם ישראל.
בשבועות קוראים את מגילת רות, והסיפור של רות הוא אחר לגמרי. רות הצטרפה אלינו אחרי שפגשה אדם נעים וטוב. נעמי, כשמה כן היא, הייתה נעימה. רות פגשה אישה ישרה, מלאה בחסד ובחמלה, וחיי היומיום הנעימים האלה מצאו חן בעיניה. היא פשוט רצתה להישאר. באותה תקופה נעמי הפכה לאלמנה והייתה ענייה ובודדה, ובכל זאת – העובדה שהיא הייתה אדם נפלא עם ערכים הספיקה כדי לשנות את רות. הנעימות הזו משכה את רות, וממנה נולד דוד המלך.
הנועם הזה גורם לרות להכריז את אחת ההכרזות המפורסמות, וכך היא אומרת: כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי. בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר כֹּה יַעֲשֶׂה ה' לִי וְכֹה יֹסִיף כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ.
לסיכום:
שנזכה לאחדות חיובית, לא רק בגלל אויבים אלא בגלל סיפור משותף,
שנצליח להתרכז בעיקר למרות הסחות הדעת,
ושנזכה גם אנחנו להיות נעימים וטובים, והנועם הזה ישפיע טוב על אחרים.
חג מתן תורה שמח!