השופט יאיר דלוגין דחה את תביעת לשון הרע שהגיש בני קצובר נגד קשת שהוגשה בעקבות המערכון "הנערים ממעלה טפיוקה" של ערוץ הכיבוד בארץ נהדרת. במערכון, ששודר ב-2017, הוצגה תמונתו של קצובר לשניות בודדות עם הכיתוב "סבא פוגרום – מזג"ן היישוב". בית המשפט דחה לחלוטין את התביעה, שהוגשה על סך 300 אלף ש״ח ודרשה גם את הסרת המערכון וקבלת התנצלות, ואף חייב את קצובר לשלם לקשת 20,000 ש"ח הוצאות משפט. 
החלטת בית המשפט התקבלה, בין היתר, בנימוק כי המערכון סאטירי וככזה אינו מהווה לשון הרע על קצובר, וכי השימוש במונח "פוגרום" נעשה בהקשר של פעילות נוער הגבעות ותג מחיר שהוצגו במערכון, ולא היתה לו המשמעות המילונית של המילה "פוגרום". עוד צוין בפסק הדין כי כדמות ציבורית, קצובר חשוף לביקורת סאטירית וקשה יותר להוכיח לשון הרע במסגרת סאטירה על איש ציבור. בנוסף, במהלך המשפט קשת הצליחה להוכיח קשר בין קצובר לבין נוער הגבעות ותג מחיר ואף אם לא נטל באופן אישי חלק בפעילות הבלתי חוקית, הרי שהוא תמך בה, בין אם במפורש ובין אם במרומז, בין היתר על ידי ועד מתיישבי השומרון.
לסיכום קבע בית המשפט: ״על רקע התבטאויות התובע [קצובר] ביחס לאופי ההתנגדות והפעילות הלגיטימית בעיניו מצדם של המתיישבים היהודים ביו"ש...(הכולל לכל הפחות גם יידוי אבנים על כפרים ערביים עם רמיזה ליותר מכך), אין לראות בהצגת התובע במסגרת מערכון סטירי, כ"אב רוחני" כביכול של צעירים או מתיישבים המבצעים גם מעשים מסוג זה (סטירות לחי), משום לשון הרע כלפיו."
עו"ד מוטי ארד ממשרד "גולדפרב זליגמן" שייצג את קשת התייחס לפסק הדין ואמר כי "שוב ראינו כי אנשי ציבור צריכים להיזהר כאשר הם ממהרים להגיש תביעות בטענה ללשון הרע כלפיהם, וסופו של התהליך בקביעה שיפוטית שיש רגליים לדברים שיוחסו להם. זהירות זו צריכה להיות במיוחד כאשר מדובר בסאטירה, שפסק הדין הופך אותה לקביעה בעלת תוקף ממשי, מעבר להומור שבו נאמרו הדברים מלכתחילה."
מדובר בפעם השנייה בה נדחית תביעת לשון הרע נגד תוכנית הסאטירה. ב-2011 בית משפט השלום בירושלים דחה את תביעתו של נעם פדרמן, מראשי המתנחלים בחברון, בעקבות שידור מערכון על דרכי התנהגותם והתבטאותם של קבוצת קיצונים, מקרב תושבי היישוב היהודי בעיר. פדרמן טען כי המערכון מהווה פרסום לשון הרע, אך תביעתו נדחתה על הסף על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים.