בשנת 2002 הוקמו, ללא ידיעת הממסד הרבני, הפורומים הראשונים של החרדים באינטרנט. את הפורומים הובילו תלמידי ישיבות צעירים שהתגנבו לקפה אינטרנט בלילות כדי שלא יצלמו אותם בכניסה. הם הסתתרו מאחורי שמות בדויים כדי להגן על זהותם האמיתית וחשפו מעל דפי הפורומים ידיעות שהתקשורת החרדית לא התירה לפרסם, כמו מינויים לא כשרים, התאבדויות, פרשות שוחד ושחיתות בקרב עסקנים ותפיסת פדופילים.
18 שנים אחרי, הנוכחות של החברה החרדית ברשת האינטרנט גלויה ומשמעותית. אם בשנות האינטרנט הראשונות רק אחוז אחד מהגולשים בישראל היה חרדי, לפי ההערכות, כיום מחצית מהציבור החרדי משתמש באינטרנט בקביעות. מגפת הקורונה והסגר הביתי שנכפה על האזרחים האיצו את המגמה הזאת. לדברי שמואל דרילמן, מנכ"ל חברת "בטר דיגיטל": "יש נתונים של בזק שמצביעים על גידול של עשרות אחוזים בשימוש חרדים באינטרנט".
דרילמן, איש טכנולוגיה מהשורה הראשונה, חרדי ליטאי, הוא אחד המשתתפים בסדרה החדשה שיצרה רונה סגל, "חרדים ברשת". "בטר דיגיטל", החברה אותה הוא ממנכ"ל, מנהלת את פעילות הדיגיטל והקמפיינים השיווקים של חברות גדולות במשק כמו קוקה קולה, תנובה, אוניברסיטאות מובילות, קופות חולים ועמותות שונות. עובדי החברה הם חרדים כולם וכחלק מפעילותם הם מקדמים פרויקטים למען שילוב חרדים באקדמיה ובמועצות עיר.
"סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה עשה פילוח של המגזר החרדי לפי ארבע קטגוריות: שמרן, שמרן קצת, מודרני קצת ומודרני", מגלה דרילמן, "יצא 25% לכל קטגוריה, כלומר 50% מהחרדים מגדירים את עצמם כמודרניים. יש מחקרים שמצביעים שכיום ל-90% מהמגזר החרדי יש אימייל, 50% משתמשים באינטרנט בשימוש קבוע, לדוגמה לקניות ולבנקים, ומעל 70% נגישים לאינטרנט. אלה נתונים מטורפים".
מה מבדיל את החרדים המודרנים מאלה השמרניים יותר?
"הרובד הראשון הוא ההשתלבות בחברה הישראלית: גיוס לצבא, הצבעה בבחירות, הקמת תאים חרדים במפלגות כמו הליכוד, העבודה והבית היהודי. הצבא הוא נושא דומיננטי מאוד, יש הורים רבים שרוצים שילדיהם ילכו לצבא או הורים צעירים שהלכו לצבא בעצמם. את הרובד השני אנחנו מכנים 'עולם המעשה', תחום התעסוקה - לימודים באקדמיה, רכישת השכלה ועבודה משמעותית יותר. הרובד השלישי הוא תפיסות מודרניות מערביות יותר".
בשנת 2005 הרבנים והמנהיגים החרדים הקימו את ועדת הרבנים לענייני תקשורת והציבו יעד שאפתני - לנייד את הציבור החרדי בחזרה למכשירים מיושנים וכשרים במקום המכשירים המתקדמים יותר שהלכו וצברו פופולריות. הוועדה פנתה לליבו של הציבור החרדי באמצעות קמפיין פשקווילים מסיבי ותקפה את הטייקונים שהחזיקו באותה עת בעלות על חברות הסלולר.
שנים מאוחר יותר, עם יציאת הסמארטפון, הממסד החרדי יצא למלחמה חדשה והפעם נגד השימוש במכשירים חכמים. פסקי הלכה קבעו שמי שמחזיק בסמארטפון פסול מכל תפקיד תורני. קמפיין הרחוב העלה הילוך, הרטוריקה החריפה ומחזירים בתשובה קיימו טקסי ניפוץ ושריפה של המכשירים. עם זאת, הקמפיין לא נחל הצלחה מרובה והציבור החרדי פזל החוצה, בין היתר בשל גל של צעירים חרדים שנרשמו לאקדמיה ועובדים שגילו שבלי סמארטפון אי אפשר להסתדר.
הממסד החרדי שינה גישה ובמקום להילחם בסמארטפונים, בנה את הסמארטפון המוגן, מכשיר מאושר לחרדים עובדים אשר חוסם את הגישה לדפדפן ולחנות האפליקציות. במקום, הוא מציע חנות כשרה עם עולם שלם של אפליקציות ייעודיות: סידורי תפילה בכל נוסח, מחשבון טהרה לנשים, טינדר חרדי למציאת חברותא, אפליקציה להשלמת מניין, מצפן שמכוון לכותל ואפילו סביבון דיגיטלי.
עם זאת, לפי הנתונים שמתפרסמים ב"חרדים ברשת", רק 42% מקרב החרדים המודרנים משתמשים בסמארטפון מוגן. היתר - בסמארטפון פרוץ, ללא כל סינון. "מבחינה תפיסתית, ברור שהבן אדם מתעצב במקום שהוא גדל בו. חרדים שגולשים באינטרנט עדיין רואים את עצמם כחרדים", מסביר דרילמן, "בפועל, ברור שהם שונים מהותית מאלה שלא מחוברים לאינטרנט. התפיסה שונה, הידע אחר, ההסתכלות על העולם המערבי, החילוני והישראלי שונה לחלוטין. הם גם שופטים אחרת את פסקי ההלכה ואת ההתנהלות הממסדית החרדית. יש הרבה יותר ביקורת ויותר פתיחות לדבר על תופעות ולערער עליהן".
בעקבות הקורונה יותר ויותר חרדים מכניסים את האינטרנט הביתה, גם כדי להמשיך את שגרת העבודה, לשמור על קשר עם בני משפחה רחוקים וכדי לצרוך חדשות. אתה מעריך שהמגמה הזאת תימשך גם אחרי המגפה או שיוציאו את האינטרנט מהבתים?
"גם אם החרדים שהכניסו את האינטרנט הביתה בגלל הקורונה לא ישאירו אותו בבית, הם עדיין ישאירו אותו בראש. כשבן אדם קנה אוריינטציה טכנולוגית, ידע וכלים, קשה מאוד לסרס אותו מהם. גם אם יהיה אחוז מסויים שיתנתק האינטרנט בסוף הקורונה, עדיין היכולות והכלים הללו יהיו לו בראש וזה ייצר לחץ לייצר לו פתרונות מתאימים. ההשפעה של האינטרנט והשימוש בו יגדלו בצורה משמעותית, השאלה היא בכמה ואת זה הזמן יגיד".
