אחרי שתי הדחות מפתיעות וכואבות מאוד, אף זוג לא רוצה להיות זה שיימצא את עצמו מחוץ למירוץ. בדרך לנקודת הסיום במינכן אבישי נקרע מגעגועים לאשתו ולבנותיו ופורץ בבכי, חסי וירין נשברות במשימת האופניים ומתעמתות זו עם זו ואודי ומתן מזמינים את לי ואן לדייט ספונטני. אלה רגעי השיא מקטע המירוץ באוסטריה וגרמניה, רגע לפני ההדחה במוצאי שבת הקרובה (אחרי החדשות, ערוץ 12).
אבא מעורב
בדרך למינכן, הגעגועים לאישה ולילדים הציפו את אבישי. "הנוף פה לא נורמלי, ממש בא לי לטייל פה עם קרן והבנות. תכל'ס, אני ממש מתגעגע. זה התחיל לי כבר מזמן", הודה בדמעות. "אני רוצה לדבר איתן, לדעת שהן שמחות, שקרן מסתדרת".
"אני אבא מאוד מעורב, מארגן את הבנות בבוקר, מכין סנדוויצ'ים, אוסף אותן. אני מאוד נמצא שם. שלושה ילדים קטנים זה לא דבר פשוט. הרבה פעמים מצאתי את עצמי שואל אם זה לא מאוד אגואיסטי לבוא לפה, אבל קרן מהר מאוד גרמה לי להבין שהכל בסדר. היא באמת הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים". ענבר חיזקה אותו: "אתה צריך להיות גאה שהשארת מאחוריך כזאת אישה. אם בעלי היה אומר לי: 'שומעת, אני הולך לחודש וחצי, יש לך שלוש בנות קטנות' - מפה אני רואה את הכפכף שהייתי זורקת עליו".
דייט במונית
אודי ומתן ולי ואן היו הראשונים לסיים את משימת הבירות, פחות או יותר באותו הזמן. אודי ומתן הציעו לאחיות להצטרף אליהם למונית בדרך למשימה הבאה. "ראיתי את לי ואן וחשבתי: אוקיי, יש לי פה הזדמנות לחסוך בכסף", הסביר מתן אלא שאודי לא ממש קנה את זה: "לחסוך בכסף... יש לך הזדמנות להכיר אחד את השנייה, לדבר. יש לנו גם זמן, כי המונית זה כיסאות פה וכיסאות פה, זה דייט". בנסיעה, סיפרה אן לאודי: "אתה ממש דומה למישהו שלי יצאה איתו. אתה קופי האקס שלה". לי אישרה: "תחתוך את הגוף, רק הפנים וג'ינג'י".
ירידה תלולה
משימת האופניים באוסטריה התגלתה כמעט כבלתי אפשרית עבור חסי וירין, שהתקשו מאוד לצלוח אותה. אחרי ניסיונות רבים ירין השלימה את המשימה, אלא שאז הגיע תור חסי שאחרי שניסתה שוב ושוב לצלוח אותה התייאשה וביקשה לפרוש: "זהו, לא עושה את זה יותר. עכשיו אני הולכת הביתה. אני לא רוצה יותר. לא יכולה יותר לרדת ולעלות את העלייה הזאת. אין לי אוויר לנשימה. רמת התסכול פה, עם העצבות והעצבים ביחד, אני לא יכולה להסביר את סערת הרגשות הזאת. זה לא מצליח לי".
בשלב הזה ירין פרצה בבכי: "תעשי את זה, די כבר. תכניסי לראש שאת מצליחה. די עם הלוזריות, המסכנות וההתקרבנות. שתי מסכנות בוכות שהן לא מצליחות לרכוב על אופניים. זה מביך". לחסי היה קשה לצפות בבת שלה כך: "ראיתי את הדמעות שלה זולגות וזה שרף אותי. הילדה עצובה, לא סובלת אותי. רואה שהיא לא סובלת אותי, אבל לא יודעת מה עוד לעשות כדי לסיים את המשימה וללכת מכאן". האם השתיים יצליחו להתגבר על הקושי הגדול?