מאז שנות ה-90 ביסס בן סטילר את מעמדו כאחד מכוכבי הקולנוע האהובים, בזכות להיטים כמו משתגעים על מרי, זולנדר, סרטי לילה מוטרף במוזיאון ופגוש את ההורים. עם זאת, את פריצתו הגדולה עשה דווקא על המסך הקטן - כאשר בראשית העשור יצר יחד עם הבמאי ג'אד אפטאו את סדרת המערכונים המופע של בן סטילר, אשר זיכתה אותו בפרס האמי היוקרתי על כתיבה.שלושה עשורים חלפו, ובראשון הקרוב ישוב סטילר לצעוד על השטיח האדום בטקס פרסי האמי של האקדמיה לטלוויזיה - הפעם כמפיק ובמאי של הסדרה ניתוק מבית אפל TV פלוס. הסדרה היא המועמדת הבולטת ביותר השנה, עם עשר מועמדויות בקטגוריות הראשיות ו-27 מועמדויות בסך הכל - יותר מכל סדרה אחרת.אם במקרה אתם לא נמנים עם צופי הסדרה (להשלים, ומהר), נסביר כי ניתוק היא דרמת מדע-בדיוני פסיכולוגית המתרחשת בתאגיד קודר, שבו העובדים עוברים הליך של ניתוק מוחי: זיכרונותיהם מפוצלים לשתי זהויות נפרדות - האחת לחיים האישיים, והאחרת לשעות העבודה. הפיצול הזה מוביל במהרה לקונפליקט פנימי חריף סביב מהות תפקידם והמחיר שהם נדרשים לשלם.צוות השחקנים המרשים כולל בין השאר את אדם סקוט, בריט לאוור, ג'ון טורטורו וזוכי האוסקר כריסטופר ווקן ופטרישיה ארקט. הסדרה עלתה לראשונה בשנת 2022, זכתה לשבחים רבים מהמבקרים ואף קיבלה את פרס הפיבודי היוקרתי על תרומתה לטלוויזיה. עונתה השנייה עלתה השנה, באיחור חריג של שלוש שנים, לאחר שההפקה נעצרה באמצע בשל שביתות התסריטאים והשחקנים בהוליווד ב-2023.המפגש המיוחד בלוס אנג'לס עם סטילר מתקיים למעשה באירוע שבו חוגגים באפל את המועמדויות לאמי, לקראת הטקס היוקרתי. כשאנחנו נפגשים והוא רואה שמולו עיתונאי ישראלי, הוא מיד טופח לי על השכם ומבין שזהו מצב שאינו מובן מאליו, בתקופה שבה העולם לא מראה אהדה יתרה לישראלים. שלום!, הוא אומר לי, אני מאוד שמח לראות אותך פה. ישראל מאוד יקרה לי, וקשה לראות מה קורה בשנתיים האחרונות. אני עוקב ולבי יוצא אליכם. אני מקווה שאתה והקרובים שלך בסדר... אני מכיר בעובדה שזאת איננה תקופה טובה באופן כללי, ואני רק מתפלל שכבר נצא מזה בקרוב.המאמר שאחרי הטבחסטילר, שיחגוג את יום הולדתו ה-60 בעוד כחודשיים, הוא מהשחקנים היהודים המובילים בהוליווד. הוא בנם של השחקנים המנוחים ג'רי סטילר - בן למהגרים מפולין ומגליציה, שזכור במיוחד כאביו של ג’ורג’ קוסטנזה בסדרה סיינפלד, ואן מיארה - שגדלה כקתולית והתגיירה למען בעלה. בעבר סיפר סטילר לא אחת על הבית היהודי-חילוני שבו גדל ועל בר המצווה שחגג. על הטבח בשבת השחורה, היום שבו נרצחו הכי הרבה יהודים מאז השואה, לקח לו זמן לדבר - אבל שמונה חודשים אחרי 7 באוקטובר הוא פרסם מאמר במגזין טיים ובו כתב ארוכות על המצב.זה לא קל לגדול להורים מוכרים. חוויתי את זה ואני רואה את זה על הילדים שלי. אתה רוצה להיות הורה טוב, נשבע שלא תנהג כמו הוריך - אבל יש דברים שאי אפשר לשנותכמו יהודים רבים, אני מתאבל על אלו שסבלו במתקפה הברברית של חמאס ב-7 באוקטובר ועל אלו שסבלו כתוצאה מהזוועות הללו, הוא כתב במאמר ההוא. לבי כואב על המשפחות שאיבדו את יקיריהם במעשה הטרור הנורא הזה ועל אלו הממתינים בכיליון עיניים בחודשים הארוכים להחזרת בני הערובה שעדיין בשבי. זה סיוט. הוא התייחס גם להרוגים מהצד השני, כשכתב כי הוא מתאבל על האנשים התמימים בעזה שאיבדו את חייהם בסכסוך ואלו שסובלים מהמציאות הנוראית. אני מתעב מלחמה, אבל מה שחמאס עשה היה חסר מצפון וחייבים לגנות אותו. יש לשחרר את החטופים. כל מי שבעל מצפון על פני כדור הארץ מוכרח לומר את שמם ולהילחם בטרור. אין תירוץ בשום פנים ואופן.סטילר, שבאופן חריג בנוף ההוליוודי אינו נכנע ללחצים של פרו-פלסטינים או סתם אנטי-ציונים, ממשיך להביע תמיכה בישראל ולגלות סולידריות עם העם היהודי בארץ ישראל - אבל גם לא נמנע מביקורת כלפי מקבלי ההחלטות. במאמרו כתב אז כי הוא עומד לצד העם בישראל וזכותו לחיות בשלום ובביטחון. יחד עם זאת, אני לא מסכים עם כל הבחירות של ממשלת ישראל לגבי ניהול המלחמה. אני רוצה שהאלימות תסתיים, ושהעם הפלסטיני שנפגע מהמשבר ההומניטרי יקבל את הסיוע מציל החיים שהוא זקוק לו. ואני יודע שרבים בישראל שותפים לדעה זו.וזה לא הסתכם רק במאמר: בשנה שעברה הוא הביע סולידריות עם משפחות ששת החטופים אשר נרצחו יחד בשבי, כשכתב כי הוא שולח אהבה, הלב שלי יוצא אליכן; הוא גם הנחה מופע נגד שנאה של הליגה נגד השמצה (ועצר לתמונה עם עדן גולן); והיה גם הריאיון לניו יורק טיימס, שבו דיבר על האנטישמיות הגואה בעולם: אני חושב שלהיות יהודי מרגיש אחרת אחרי 7 באוקטובר, הודה סטילר בזמנו. גדלתי בסביבה מוגנת להפליא באפר ווסט סייד. מעולם לא חוויתי אנטישמיות, אז להתחיל להרגיש שעכשיו, במקום שבו אנשים הרגישו את זה כל חייהם, ולראות את העלייה באלימות אנטישמית - זה משהו שמעולם לא חשבתי שאחווה בימי חיי. המציאות של זה מפחידה.הדור הבא של הסטילרזובחזרה לאירוע שבו נפגשנו: אחרי שפתחנו את השיחה בנימה אישית, סטילר שיתף אותי כי בתו הבכורה אלה (23) עושה כעת את צעדיה הראשונים בעולם המשחק. היא התחילה להצטלם עכשיו לעונה החדשה של הסדרה 'הקאמבק' עם ליסה קודרו (ב-HBO – דכ), ותגלם בחורה שמנהלת לה את החשבונות ברשתות החברתיות, הוא מספר. היא סיימה בשנה שעברה לימודי תואר במשחק בבית הספר ג'וליארד בניו יורק, והיה לה תפקיד קטן ב'גילמור המאושר 2' של אדם סנדלר, חברי הטוב - שבו גם אני שיחקתי.היא אפילו הופיעה בפרקים האחרונים של 'פשוט ככה' לצד סינתיה ניקסון בתפקיד הבחורה שנכנסת להיריון במפתיע מהבן של מירנדה. זאת באמת הייתה סגירת מעגל עבורנו היות ואמי שיחקה בזמנו ב'סקס והעיר הגדולה', גם עם סינתיה (בתפקיד חמותה של מירנדה, אמו של סטיב – דכ). מאוד התרגשתי כשהיא לוהקה.הצגת פוסט זה באינסטגרם פוסט משותף על ידי The Broadway Show (@thebroadwayshowtv)אתה אבא דוחף? stage dad? ממש לא, אני פשוט אבא גאה. אלה והבן שלי קווין (20) נולדו כשאשתי ואני גרנו בלוס אנג'לס לטובת הקריירה של כל אחד מאיתנו, ובשלב מסוים עברנו לניו יורק והיא ממש התאהבה בברודוויי וידעה שהיא רוצה להופיע על במה. יש לה קול מדהים. תמיד כשהלכנו לצפות במחזות זמר היא ביקשה שאסדר לנו ללכת בסוף אל מאחורי הקלעים, וזה הזכיר לי את הילדות שלי בניו יורק. הוריי נהגו לקחת אותי לתיאטרון כל הזמן, ובדיעבד זאת הייתה תקופה מאוד מעצבת בחיי. אני זוכר שפעם שוחחתי עם השחקן וויליאם הארט. הייתי נער צעיר שהתלווה לאביו ששיחק באותה הצגה איתו, והוא פשוט דיבר איתי בגובה העיניים, נכנס בעובי הקורה של 'מה זה אומר להיות שחקן'. זה משהו שאני לעולם לא אשכח ואני מאושר שיש לי הזדמנות להגיע לאותה סיטואציה עם בתי.דור שלישי לשחקנים באור הזרקורים של הוליווד. כן, וזה לא קל בכלל לגדול להורים מוכרים. חוויתי את זה ואני רואה את זה על הילדים שלי. אתה רוצה להיות הורה טוב ובמקביל מתחשבן עם עצמך איפה שגית, נשבע שלא תנהג כמו הוריך, אבל בסוף זה חוזר על עצמו ויש דברים שאי אפשר לשנות. אתה לא יכול לשלוט באיך אנשים יגיבו אליך, אתה מנסה לגונן על התא המשפחתי.אני גיליתי כמה ילדים מבינים דברים בעצמם. זה קרה כשניסיתי להסביר להם - עוד כשהיו צעירים - שלפעמים זרים מבקשים מאבא סלפי ברחוב. זה חלק מהחיים, ואני אומר להם שזה עלול להיות פולשני ומאיים - אבל שלרוב אלו אנשים נחמדים שאין מה לחשוש מפניהם. זה חלק מהמשוואה אם אתה רוצה להיות בתעשייה. יש לי אמפתיה לחוויה של 'איך זה לגדל ילד כששני ההורים מפורסמים'. הם (הוריו של סטילר) עבדו יחד כצמד קומי והיו להם נסיעות עבודה משותפות. זה מאבק בלתי פוסק למצוא את האיזון.בתור נער בתיכון נהגתי פה ושם להבריז מהלימודים וללכת למוזיאון בשכונה שבה גדלתי. תמיד הייתי קצת חנון ואאוטסיידר, אף פעם לא האחד מהמקובליםלהתנתקניתוק היא הפרויקט הטלוויזיוני המשמעותי ביותר של סטילר מאז הסדרה הקומית שנשאה את שמו בראשית דרכו. לאורך השנים הוא לא הסתפק בעבודה מול המצלמה בלבד: ב-1994 ביים את מציאות נושכת בכיכובם של וינונה ריידר ואיתן הוק - סרט שהפך לסמל דור ה-X ותרבות הגראנג' של שנות ה-90; אחריו הגיעו כייבל גאי עם ג'ים קארי, קומדיות הקאלט זולנדר ורעם טרופי (בהן גם כיכב בעצמו), והמיני-סדרה הבריחה מדנמורה, שהייתה מועמדת לגלובוס הזהב ול-12 פרסי אמי בשנת 2019.במקביל, חייו האישיים עברו טלטלה: הוא נפרד מאשתו מאז שנת 2000, השחקנית כריסטין טיילור, ששיחקה לצדו בקומדיות כמו דודג'בול וזולנדר - אך תקופת הסגרים של הקורונה החזירה את בני המשפחה תחת קורת גג אחת, והובילה לפיוס מחודש ולהכרזה על שלום בית.העבודה על 'ניתוק' הוכיחה לי כמה מורכב לעבוד היום בהוליווד, הוא מודה, התסריט תפס אותי מיד, אבל כל שירות סטרימינג שבאנו אליו בהצעה, סירב. ואז כשאפל נכנסו לשוק וקיבלנו סוף כל סוף אור ירוק לצאת לדרך, זה היה ממש לפני התפרצות הקורונה, שעיכבה את הפרויקט.במבט לאחור, רק תוך כדי תהליך העבודה על הסדרה גילינו מה עומד להיות האופי שלה. כלומר, הרעיון המקורי פרי מוחו של היוצר דן אריקסון והמילים הגאוניות שלו הכינו את הקרקע למה 'ניתוק' מסוגלת לעשות. ובשלב הליהוק השחקנים עזרו להבין איך כל זה ייתפס כמציאותי בעיני הצופה. אני למשל התעקשתי על אדם סקוט, ואף הכרזתי שאם הוא לא בעסק - אני בחוץ.מה היו האתגרים בעונה השנייה? בוא נתחיל בכך שקיבלנו עונה שנייה. יצרנו סדרה שאנשים אהבו ובנוסף קיבלנו מתנה מעצם כך שחזרנו לעבוד על עונה נוספת. יכולנו להמשיך להרחיב את העלילה ולעלות לשלב הבא ביצירתיות ובשאיפה להתעלות על הקיים. ואז עוד הפעם העולם האמיתי התעכב והצילומים נקטעו בבת אחת באמצע בגלל השביתות. נאלצנו לעצור את ההפקה למשך חצי שנה במצטבר.כיוון שלא יכולתי לעסוק במשחק או בימוי, היה לי זמן לעבוד בחדרי העריכה, וככה העברתי את הזמן עד שיכולנו לחזור ולעבוד על יתרת הפרקים. היה ברור שאנחנו נוציא רק את המיטב החוצה, לא נתפשר על האיכות גם אם זה אומר שהעונה יוצאת מאוחר ממה שקיווינו. כך שברגע שקיבלנו שבחים גם על העונה החולפת, זה בהחלט נתן הרגשה טובה שהיה שווה לחכות ואנשים עדיין אוהבים מה שיש לנו להציע.התמקדת בחצי הכוס המלאה. בדיוק כפי שאני מוצא יתרון במדיום הטלוויזיוני על פני הקולנוע - הודות להזדמנות לספר סיפור על פני זמן רב יותר. מעבר לזה, יש שחקנים ומצלמות, העבודה זהה, אבל יש יותר אורך רוח והצופים מגלים את מה שיצרתי בלי הגבלות של פרק זמן, ומה גם שאין את הלחץ הזה של 'כמה כסף תכניס בקופות בסוף השבוע הראשון'.כשעבדתי על המיני-סדרה, קלטתי כמה סדרה בהמשכים זה ממש לפתח מערכת יחסים עם הצופים. הפרויקט שאתה עובד עליו הופך לחלק מהחיים של הקהל שמחכה לעונה הבאה. כלומר, אנשים אוהבים סרטים שנשארים איתם, אבל כשזאת סדרת טלוויזיה זה משהו שגדל ומתפתח. האתגר הוא לשמור על הרמה, שזה תמיד ירגיש טוב ככל שמתקדמים. אבל זה אתגר כיפי, בטח כשאתה עובד על פרויקט שכבר יש לו קהל.עכשיו כשאנחנו עובדים על עונה שלישית, זה מתוך ידיעה שיש מי שמצפה לה ושיש לנו מעריצים שבוחנים כל פרט ופרט, מהמוזיקה ועד לאלמנטים בפריימים מסוימים. מעולם לא הייתה לי חוויה כה אינטראקטיבית ומודעת עם הקהל - שלא לדבר על כמה שזה מתכתב עם התמה של הסדרה.כשאני שואל אותו אם הוא מתרפק בנוסטלגיה על פרויקטים מהעבר, הוא עונה בוודאי, זה משהו שמגיע עם הגיל, ואז מספר סיפור אחרי סיפור: אני זוכר שעבדתי על הסרט הקומי 'אני, אשתי ואמי החורגת' לצד פטרישיה ארקט, שלימים הבאתי ל'הבריחה מדנמורה' והיא זכתה באמי, ועכשיו היא ב'ניתוק'.צילמנו בתקופה שבדיוק נפרדתי מארוסתי (השחקנית ג'ין טריפלהורן מ'אינסטינקט בסיסי' ו'העידן המוזהב' – דכ) והרגשתי קצת אבוד בים. התחברתי אז על סט הצילומים באריזונה לג'וש ברולין, הוא לקח אותי לצניחה חופשית ולמטווח, לימד אותי לרכוב על אופנועים ופשוט ניסה לרומם לי את מצב הרוח. כשסיימנו לצלם רכבנו על האופנועים חזרה ללוס אנג'לס.אני זוכר שכשעבדתי על 'מציאות נושכת' עם ווינונה ריידר, היא הייתה בשיא שלה, סופרסטארית בינלאומית. לצפות בה משדרגת את הסרט הראשון שלי כבמאי, זה מרגש עד היום. ואפילו בג'וב השני שלי בתור שחקן צעיר בסוף שנות ה-80, היה לי תפקיד קטן במותחן בכיכובו של פטריק סווייזי. רבע שעה מתחילת הסרט כבר הורגים אותי, והוא היה כל כך אדיב כלפיי. יצאנו למועדוני בלוז בשיקגו. ואפילו שלא נשארנו בקשר קרוב, יצא לנו לשוחח זמן לא רב לפני מותו והוא הותיר בי חותם עצום, הוא היה אדם נפלא.איך אתה מתנתק? המקצוע הוא מפלט מהמציאות, אנחנו חיים בעולם קשוח. אני פועל שנים למען זכויות פליטים, ביקרתי בגואטמלה, ירדן ולבנון, פגשתי את זלנסקי באוקראינה, אני מרגיש שזו חובתי כאזרח של מעצמה - להאיר על מקומות שזקוקים ליד מסייעת ואנשים שראויים לחיים טובים. המשברים רק הולכים וגוברים מכל עבר, ולכן להיכנס לבועה של עולם מדומה בתור שחקן כשאתה על סט צילומים, עוזר בדיוק כפי שבתור נער תיכון נהגתי פה ושם להבריז מהלימודים וללכת למוזיאון בשכונה שבה גדלתי. תמיד קצת חנון ואאוטסיידר, אף פעם לא הייתי אחד מהמקובלים.