המקום
נלך על דרך השלילה: "הלוטוס הלבן" צריכה ריזורטים, וריזורטים צריכים ים - אז ירושלים ומצפה רמון מחוץ למשחק. תל אביב עירונית מדי, ים המלח צפוי מדי, עכו עתיקה מדי, ולא לעניין לשלוח עכשיו הפקה אמריקאית של HBO לקו החוף הצנוע של נתניה-הרצליה. זה משאיר בעיקר את אילת, ואסור להתייחס לאפשרות הזאת כאל פשרה. נכון, אילת היא מוקד בעיקר לתיירות פנים, אבל מה יותר "הלוטוס הלבן" מאשר קבוצת עשירים שמגיעה למלון חצי-שבור ומגלה שהתל אביב הזאת שכולם מדברים עליה נמצאת במרחק ארבע שעות נסיעה?
המלון
מבחינה טכנית, הזרמת מזומנים מ-HBO בהחלט תעזור לזרז את השיפוצים במלון הנסיכה. אבל עניין הסט הוא די שולי, יותר חשוב להתעכב על מה הריזורט האילתי הגנרי יכול להציע - ואין ספק שהעיר הזאת מביאה איתה המון כיוונים מרגשים: צמות בטיילת זה מאסט, גם צלילה בריף הדולפינים או המסאז' הזה עם הדגים, וארסנל עובדי המלון לא יהיה מושלם בלי צוות הווי ובידור מקומי. אפשר ממש לשמוע את ה"דו" של ה"אגדו-דו-דו" מתחבר לשריקות ה"דו-דו-דו-דו" בעיבוד הבא לנעימת הפתיחה, זו שהעונה האחרונה משום מה זנחה אבל כולם יסכימו שחובה להחזיר אותה (אפילו אם המלחין עצמו כבר מחוץ לתמונה).
הקאסט
מאחר שהניסוי המחשבתי הזה נוגע לעונה ישראלית של "הלוטוס הלבן" האמריקאית - הנציגות הכחול-לבן בקאסט צריכה להיות סמלית בלבד, ונוגעת לעובדי המלון בעיקר. ניסיון העבר מלמד שמנהל הסניף האילתי יצטרך להיות נוירוטי ברמה כזו או אחרת, בעל חוש הומור ברור ולא יזיק רקורד בינלאומי מסוים. ליעל שרוני יש את כל הנ"ל, ואם כבר נשארים באזורי קאסט "היהודים באים" אז כמובן שאפשר גם את יניב ביטון או עידו מוסרי, שלושתם יעשו את זה מצוין. את הקומיות הזאת כדאי לאזן עם עובד או עובדת צעירים וזוטרים יותר, כאלה שאפשר לכרוך לקו עלילה רציני יחסית, אולי אפילו עם מעט רומנטיקה. שמות אפשריים: נועה כהן (כי "מרים" בנטפליקס), ענבל ביבי (כי העונה הביאו באמריקאית את הזמרת ליסה מבלאקפינק), עידו טאקו (כי הוא מלוהק להכל) או דור הררי (כי צריך מציל לבריכה).
ויש, כאמור, גם את הדבר הכי חשוב במלון אילתי - צוות ההווי והבידור. הדרישות: אווירה קומית, יכולות מוזיקליות וקבוצה עם דינמיקה מספיק מוכחת כדי לגרום לכל זה לקרות ולקרות כמו שצריך. אפשר להרכיב בדיוק את זה עם הקאסט של המחזמר המצליח "החבדניקים", למשל בהרכב של אוראל צברי, עופרי ביטרמן, טלי אורן ושני שאולי, שלגמרי מוזמנת לסדר תפקיד אורח גם לאמא עירית ענבי. ואפרופו תפקידי אורח, ישנה האפשרות התיאורטית להביא להופעה קצרה שחקן ישראלי שהאמריקאים באמת מכירים. הפתעות מסוג סם רוקוול בעונה הנוכחית הן דבר שהצופים תמיד אוהבים. גל גדות זה יומרני מדי, מארק איווניר ואיילת זורר לא מספיק מזוהים מעבר לים, אבל שירה האס? כמטיילת ישראלית שתפציע בפרק הבקבוק בסיני (עוד על כך מיד)? זה אפשרי וחצי.
עלילה ראשונה
לכל עונת "הלוטוס הלבן" יש את הזוג ו/או המשפחה העשירים, המתנשאים, בעלי הסודות האפלים ולפעמים גם המסוממים. את נגיעות גילוי העריות שהיוצר מייק ווייט אוהב אין שום צורך להוסיף, ישראל מדינה מאוד שמרנית ועד שהעונה הזאת תעלה המצב מן הסתם יחמיר. אותה משפחה אמריקאית טיפוסית מגיעה לישראל כי האמא יהודייה, והיא מחליטה לדחוף את הבן הצעיר שלה לבר מצווה מאוחרת. הבת כבר עשתה בעבר, הם רפורמים. אבל אמא לא סיפרה לאבא הקתולי על התוכנית הזאת, ואבא - שכמובן בוגד בה, בבית ובחופשה - היה זה שהזמין את המלון. עכשיו לכו תביאו אותם לכותל המערבי מהחור שהם תקועים בו, ולילד גם ככה לא אכפת מבר המצווה והוא זרם על החופשה הזאת בעיקר מטעמי חרמנות. בבית הרי אין לו סיכוי עם מישהי, כל הבנות בשכבה שלו מסתלבטות עליו שהוא נימול.
עלילה שנייה
זוג סטרייטי צעיר יחסית - איפשהו בין ירח דבש לילד ראשון - מגיע למלון כדי לגלות את היעדר המשיכה ביניהם ואת הכוחנות שהבחור אוגר בתוך עצמו. ריב שטותי בפרק השלישי כבר הוביל למכות על שפת הבריכה עם האבא ממשפחת העשירים, מה שמסביר את ציורי הקיר של כיסאות כתר שהופיעו בפתיח מאז הפרק הראשון. אחד מעובדי המלון מציע להם לצאת לחופשה מהחופשה, והשניים מוצאים את עצמם חוצים את הגבול ועושים את הלילה בחושה בסיני. שם מגיע גם המפגש עם שירה האס וחברותיה, אחת מהן מנסה להזרים את מיודענו מאחורי הגב של אשתו אבל הוא חוטף חרדת ביצוע. הפרק בסיני הוא למעשה פרק בקבוק, כזה שמתמקד רק בקו העלילה האחד הזה, והוא אורך 70 דקות במקום ה-60 הרגילות כדי שיהיה מקום גם לתאונת דרכים במאחורה של הטנדר, גם לעיכוב בגבול בגלל שבני הזוג ניסו להעביר איתם וויד, גם שעתיים המתנה לטוסט בקאמפ וגם ניסיון שוד של בדואי מקומי. החדשות הטובות: בגלל שהם העבירו את הלילה מחוץ למלון, הם לא היו שם בזמן האזעקה מהטיל החות'י.
עלילה שלישית
ל-HBO לא היה קל ללהק כוכבים אמריקאיים לעונה הזאת - שתי שחקניות שונות מהקאסט של "ברידג'רטון" כבר היו על סף סגירה, אבל זה דלף והפרו-פלסטינים בטוויטר עשו להן את המוות - אז לווייט עלה הרעיון של מייקל רפפורט. רפפורט גם ככה חצי גר פה, אפילו לא צריך להטיס אותו, ולעונה הזאת הוא מצטרף בתפקיד עצמו. בכל זאת, בלי גבר סהרורי בגיל העמידה זו לא עונה של "הלוטוס". מהדורת אילת נפתחת כשרפפורט מסיים עוד סיור בבארי ובנובה, אבל חשד לפיגוע בכביש 90 שמוביל לאילת תוקע אותו בדרך לשם. ולא רק זה: שוטרי מג"ב בכלל לא מזהים את רפפורט (בואו, גם לכם אין באמת מושג מי זה, ולא במקרה), חושבים שהוא פעיל שמאל ומפרקים אותו במכות. את הצ'ק אין הוא עושה רק בפרק השני, באיחור.
והאמת היא שלמרות הזעם ברשת מרגע שהעונה הוכרזה, "הלוטוס הלבן: אילת" דווקא מסדרת לרפפורט (האמיתי) את הקריירה שמעולם לא זכה לה. הוא אפילו מועמד לפרס האמי, שאותו הוא מפסיד לאחד מכוכבי העונה השלישית של "ניתוק", וגם מלוהק למיני-סדרה הבאה בנטפליקס עם ניקול קידמן. ולא צריך להתאמץ בשביל להבין למה: כל קו העלילה של רפפורט (הבדיוני) מענג את צופה HBO הפרוגרסיבי הממוצע, כשבמהלך העונה השחקן מקבל שוב ושוב יחס מבזה מעובדי המלון - חוץ מהעובדים הערבים, כמובן. במונולוג זכיר במיוחד מפרק הסיום, זה שנהיה ויראלי ומנוגן אחר כך בכל טקסי הפרסים, הוא מזדעזע מהיחס של מנהלת המלון שמגלמת יעל שרוני לעובדיה הערבים, ומציג אותה כסמל לאכזריות של הכיבוש הישראלי. זה צעד מאוד פוליטי עבור "הלוטוס הלבן", אבל ווייט התבשם מכל הפידבקים החיוביים שקיבל על האזכור של טראמפ בעונה הנוכחית.
הקשר לעונות הקודמות
בין טניה (ג'ניפר קולידג'), גרג (ג'ון גרייס) לבלינדה (נטשה רות'וול), כל עונה של "הלוטוס הלבן" חייבת לפחות חוט מקשר אחד לעונה קודמת של הסדרה. והפעם לא רק שיש חוט כזה - אלא שהוא גם שובר את הקיר הרביעי ומכיר לראשונה בעצם קיומה של הסדרה: כוכב העונה הנוכחית ג'ייסון אייזקס, תומך ישראל מוצהר, מפספס את הטיסה הביתה מעוד מסע הסברה כי המפגינים נגד נתניהו חסמו את הגישה לנתב"ג. בגלל שאוגוסט כל המלונות מפורקים, ובגלל שהוא טס עם אל על אין לו אלטרנטיבה עד מוצאי השבת, אז אייזקס בתפקיד עצמו נשלח כל הדרך למלון ההוא באילת. שם, בתור לבופה של ארוחת הבוקר, הוא נתקל ברפפורט שמציע לעבוד איתו על תסריט לסרט פרו-ציוני ולא מניח לו לרגע.
מי ימות?
מייקל רפפורט, כמובן. "הלוטוס הלבן: אילת" נפתחת עם גילוי של גופה רקובה על החוף של מוש, אבל רק בפרק האחרון מתברר מה בדיוק קרה שם - רפפורט נעקץ באיבר המין על ידי קיפוד ים, פשט את בגד הים שלו מול מתנדבת מד"א תמימה במחשבה שהיא תדע לעזור (להלן הפין של העונה), צלע למסעדת דגים מפוקפקת בטיילת, קיבל הרעלת קיבה במקביל להתייבשות ולא הצליח להביא את עצמו מהחוף לסוויטת הג'וניור שבה הוא ישן. למחרת נמדדו למעלה מ-42 מעלות חום באילת, אז אף אחד לא התקרב לאזור וכולם נשארו במזגן, ויממה נוספת חולפת עד שהגופה שלו שנשרפה בשמש מתגלה.
הסרט של רפפורט על 7 באוקטובר כבר לא יקרה לעולם, למרות שהוא סיפר שהבטיח לעלוקות נייט בוזוליץ' מ"יומני הערפד" ולכוכבת הטיקטוק מונטנה טאקר שיסדר להם תפקידים בהפקה. מאמר שעולה באתר Vulture מסביר איך העונה הזאת עושה טוב להסברה הישראלית יותר מכל סרט הסברתי תיאורטי ומאולץ, אבל 72 שעות לאחר שידור הפרק קורסת הפסקת האש השברירית שהחזיקה במהלך שלושה חודשים. באותו יום, כדי להשכיח ככל האפשר את הקשר הישראלי, מודיעים ב-HBO שהעונה החמישית תהיה עונת הסקי הראשונה. היא תתרחש באלפים הצרפתיים.
צילום תמונה ראשית: Shutterstock, יוסי אלוני/פלאש 90, Fabio Lovino/HBO באדיבות HOT ,yes וסלקום TV