כשריק רוזן החל את דרכו כסוכן, הוא חלם להשפיע על עולם הטלוויזיה האמריקאי והא עשה זאת בהצלחה. התעוזה של יוצר ישראלי אחד שינתה את מסלול חייו, המקצועיים והאישיים, והכניסה את הטלוויזיה הישראלית לשוק האמריקאי. מה שהתחיל בסדרה "בטיפול" הפך היום לתעשייה שכל תסריטאי בארץ לוטש אליה עיניים.
רוזן התארח אצל מני אבירם בפודקאסט הדרמה של קשת 12, "הקלט כסדרה", וסיפר על הדרך שסלל ובאמצעותה הגיע לפסגה, הדברים שהשתנו מאז החל את הקריירה והקשר המיוחד ליצירה הישראלית.
את ראשית דרכו עשה בתעשיית הבידור, אם כי בתפקידים אחרים: "לפני שנהייתי סוכן עסקתי בפיתוח ועוד לפני זה למדתי עריכת דין לעסקים, אבל תמיד רציתי לעבוד עם אמנים ואהבתי טלוויזיה וקולנוע. הרגשתי שאני לא מספיק טוב בשביל להיות כותב בתחום, אז היה עדיף לי לעבוד איתם, מה שמאוד אהבתי כשעבדתי בפיתוח. ראיתי מה שעשו הסוכנים והתחברתי לזה יותר ממה שאני עשיתי. למזלי התקבלתי לעבודה כסוכן בחברה גדולה שנקראה 'ICM' ואחרי כשלוש שנים, עם מעט טיפשות והרבה חוצפה, ארי עמנואל ואני הקמנו את 'Endeavor', שהפכה ל-'WME'".
איך הגעת לפסגה שבה אתה נמצא היום?
"הקמנו את החברה ב-1995, זה היה מסע ארוך, אבל תמיד הייתי האדם שמפקח על עסקי הטלוויזיה שלנו, זו הייתה המומחיות שלי וזה מה שאהבתי לעשות. מה שמניע אותי זה לעבוד עם לקוחות שאני אוהב ושהסדרה שלהם תצליח ותקבל הכרה. גם סדרות פחות מוכרות שאני חושב שהן מבריקות מספקות לי הרבה נחת".
איך נראה יום ממוצע בחייך?
"כשהתחלתי היו לי הרבה לקוחות שהם תסריטאים, גם כמה מפיקים, והתחלתי איתם כל יום בשיחה על מה שהם כותבים, רוצים לכתוב או איך אפשר למכור סדרה. אז הייתי מדבר עם לקוחות, רוכשים, אולפנים, ואלה מערכות היחסים שהמשיכו איתי 30 שנה. אנשים שהתחילו איתי אז היו נורא צעירים והיום הם מנהלים אולפנים, רשתות, שירותי סטרימינג. פעם צחקתי שהמשרד שלי הוא כמו מאפייה - אנשים עומדים בתור, לוקחים מספר, נכנסים ושואלים אותי שאלות, אחד אחרי השני. זה כבר לא קורה כל כך היום, אבל זה מה שעשיתי, אני אוהב ללמד, לעזור ולהדריך".
עבודה של סוכן קשה או קלה יותר היום?
"היא הרבה יותר קשה היום. העסק השתנה כל כך, אנחנו בנקודת מעבר מאוד קשה בין ירידת הטלוויזיה הלינארית ולא רק עלייתם, אלא התפוצצותם של שירותי הסטרימינג. ההשלכות הכלכליות בשל כך הן משמעותיות, כי כנראה יש יותר מדי שירותים כאלה. בנוסף, הרגולציה על מה שסוכנים יכולים ולא יכולים לעשות השתנתה בחמש השנים האחרונות לרעת התעשייה והכותבים, אומר בכנות. כל החברות עוברות סוג של צמצום, משקיעות פחות כסף, מזמינות פחות סדרות. עדיין מייצרים תוכן נהדר ואפשר למכור סדרות מעולות, אבל זה קשה יותר ממה שזה היה לפני חמש או עשר שנים".
למרות השינויים, רוזן נותר אופטימי: "אנחנו עוברים דרך לא פשוטה עכשיו, אבל אנחנו חייבים לעבור אותה כדי לעלות על הכביש המהיר החדש. כרגע יש עליו פחות מקום, מזמינים פחות סדרות, כמות הכסף שמושקעת נמוכה יותר מאשר לפני כמה שנים, אבל אז קנו והזמינו יותר מדי, מה שנודע בהוליווד אז כתקופת השיא של הטלוויזיה. זה לא היה אפשרי כלכלית, אי אפשר היה לקיים את המודל הכלכלי הזה שבו כולם מפסידים כסף. נטפליקס שרדה, הצליחה והפכה למאוד רווחית, זה לקח כמה שנים לשירותי הסטרימינג האחרים להגיע לשם, אבל במחיר קנייה של פחות סדרות והשקעה של פחות כסף בסדרות שהם קונים. ככה זה גם בישראל, בבריטניה, זו המציאות הכלכלית שאנחנו חיים בה".
איך זה לעבוד בכל הכאוס הזה?
"קשה יותר, אבל זו עדיין עבודה שסובבת סביב תשוקה, כשאתה קורא משהו שאתה אוהב אתה מתרגש ועושה מה שאתה יכול כדי למכור אותו. בגלל זה קשה יותר בשוק הזה למצוא סוכן מאשר לפני חמש שנים, אתה חייב להיות זהיר. אני מקבל תסריטים מלקוחות או לקוחות פוטנציאליים, לפעמים החברים שלי ב'קשת' שולחים משהו שכתב תסריטאי ישראלי וזה מרגש אותי אם זה טוב ולפעמים זה לא. עם לקוחות מסוימים אני לא יכול לחכות לקבל מהם תסריט, אני מפנה עבורם את אחר הצהריים".
אתה עדיין מתרגש אחרי כל השנים?
"כשאני אפסיק להתרגש אני אסיים, זה יהיה הזמן שלי ללכת. אני אומר את זה ברצינות, אם אתה לא אוהב את החומר אתה צריך לעזוב. אם אתה נמצא בעסק הזה, בין אם אתה סוכן, בכיר באולפן, רשת טלוויזיה או שירות סטרימינג, אתה חייב לאהוב את זה. אם לא, לך תעשה משהו אחר, כי זה עסק קשה".
סוכנים חזקים היום כמו שהיו בעבר?
"זה כמו נדנדה בגן ילדים, זה עולה ויורד לאורך השנים. כשהיינו בתקופת השיא של הטלוויזיה הסוכנים היו למעלה, היום זה השתנה וזה קשה יותר, אבל אנחנו נעבור את תקופת המעבר הזו, זה יתאזן. מייצרים דברים מדהימים, רשתות עדיין נלחמות על סדרות כי אנשים עדיין רוצים את זה, כשיש כמה קונים זה חלומו של כל סוכן".
באיזה פרויקט אתה הכי גאה?
"היו רגעים בקריירה שלי שקרו בהם דברים גדולים. הסדרה הגדולה הראשונה שחיברתי, לפני שהייתי מעורב בתוכן ישראלי, הייתה קומדיה בשם "מלקולם באמצע", זה היה רגע מרגש עבורי. עשיתי את זה גם עם "בנות גילמור", זה היה רגע ענק. אני עובד פה עם דיק וולף, המפיק הכי מצליח של דרמות, אולי של טלוויזיה בכלל בהיסטוריה".
מתי התחלת להתעניין בטלוויזיה הישראלית?
"זה אחד הסיפורים האהובים עליי. לפני כ-19 שנים ישבתי במשרד כשהעוזרת שלי אמרה שיש מישהו בטלפון מישראל שרוצה לדבר איתי. לא הכרתי אף אחד בישראל, הייתי שם פעם אחת, אולי חמש שנים לפני כן, בבר מצווה של הבן שלי, הבן אדם היחיד שהכרתי היה המדריך. הרמתי את הטלפון ובצד השני היה חגי לוי, הוא אמר לי שהוא יצר סדרת טלוויזיה בישראל ואמרו לו שהיא יכולה לעבוד בארה"ב. אני מכרתי סדרות מאנגליה, סקנדינביה, אבל ישראל? מי מכר סדרה מישראל? אף אחד, אף פעם לא שמעתי על זה".
רוזן התרשם מסדרתו של לוי "בטיפול", אך הדרך עוד הייתה ארוכה: "זה נשמע לי מעניין וביקשתי שישלח לי, הוא אמר שזה ייקח לו כמה שבועות כי צריך להוסיף כתוביות. לא שאלתי אותו מאיפה הוא השיג את השם שלי, פשוט ניתקתי את הטלפון, כל השיחה ארכה בין שתיים לשלוש דקות, האמת ששכחתי ממנה. שבועיים או שלושה לאחר מכן הגיעה למשרד קופסה עם קלטות עם כיתוב בעברית ונזכרתי בו. זה ישב אצלי על השולחן יום או יומיים וסוכנת שעבדה עבורי נכנסה למשרד ושאלה עליהן, סיפרתי לה והיא ביקשה לצפות בהן. למחרת היא נכנסה אליי למשרד ואמרה שאני חייב לצפות בסדרה, אפשר למכור אותה. לקחתי את הקלטות הביתה, זה היה יום שישי בערב, סיפרתי לאשתי ואמרנו שנפעיל קלטת אחת, אם זה לא יהיה טוב לא נראה את השאר. צפינו בכל חמש הקלטות בלי הפסקה".
משם זה התפתח למקומות גדולים: "הגעתי ביום שני למשרד והתקשרתי לחגי, אמרתי לו שאני לא יודע מי הוא אבל הוא חייב להגיע ללוס אנג'לס, אנחנו הולכים למכור את הסדרה הזאת. חגי הגיע, עברנו בכל הרשתות, ידעתי שהיא מושלמת ל-'HBO', מכרנו אותה להם והשאר היסטוריה. יותר משהסדרה הצליחה ברייטינג זו הייתה הצלחה תרבותית, כל האנשים החשובים בניו יורק ובלוס אנג'לס במסיבות קוקטייל דיברו על 'בטיפול'. חגי ואני, באותה נקודה, הפכנו ליותר מסוכן ולקוח, הפכנו לחברים קרובים, זו הייתה הסדרה הישראלית הראשונה שנמכרה לארה"ב".
הקשר של רוזן ולוי יצר חיבור ישראלי נוסף עבור הסוכן האמריקאי: "אחרי שנתיים הוא התקשר אליי ושאל אם אני יכול להגיע לניו יורק שבועיים מאותו יום. אני נוסע לשם הרבה אבל שאלתי למה, הוא ענה שחבר שלו, המנכ"ל של חברת התקשורת הגדולה בישראל, יהיה בניו יורק ורוצה לפגוש אותי. שאלתי איך קוראים לו והוא ענה אבי ניר. טסתי לניו יורק, פגשתי את אבי וזה הפך לדבר ענק, מכרנו הרבה סדרות".
אחת מהסדרות האלה הייתה "הומלנד", המבוססת על הסדרה הישראלית "חטופים": "אבי ביקש ממני להגיע ולתת הרצאה ב'קשת' על טלוויזיה אמריקאית לכל הבכירים בחברה. כשהגעתי הוא ביקש ממני להזכיר לו לספר לי על סדרה שמישהו הציע לו וחשב שאני אוהב. אכלנו צהריים יחד והוא שאל אותי אם שמעתי על גלעד שליט. אמרתי שכן, אז הוא אמר לי לדמיין שיש שלושה כמוהו שמוחזקים בשבי. אמרתי שזה רעיון מצוין והוא אמר שהתסריטאי, גדעון רף, הציע את הרעיון והוא סובב סביב המשפחות ומצב החטופים. אמרתי שאני יכול למכור את הסדרה הזאת, אלה יכולים להיות אמריקאים בעירק או אפגניסטן וידעתי מי יכול לכתוב את זה, הווארד גורדון, לקוח שלי שכתב את '24'. הסדרה הזאת הפכה ל'הומלנד', להיט זוכה 'אמי' ו'גלובוס הזהב'".
ההצעה של לוי שינתה את חייו של רוזן, בכמה מובנים: "אם לא הייתי מרים את הטלפון מחגי, היו לזה השלכות גם בחיי האישיים. באופן עקיף, הכרתי את מי שהיא היום אשתי דרך אבי, נפגשנו בכנס 'INTV', היא אמריקאית-ישראלית שביקרה את אמא שלה בירושלים. אם לא הייתי פוגש את אבי לא הייתי מגיע לכנס ולא הייתי פוגש את אשתי. חיי היו משתנים אם לא הייתי עונה לטלפון מחגי, הוא מבחינתי אח שלי".
סיוע לטלוויזיה הישראלית הפך לאידיאולוגי מבחינתך.
"זו התמצית שלי. בתחילת השיחה שאלת אותי על רגעים גדולים בקריירה שלי, זה אחד הדברים שאני הכי גאה בהם. כל זה התחיל עם 'בטיפול', אחרי זה הפך לסדרות שלא היה לי בכלל קשר אליהן, כמו 'פאודה'. סוכנים אחרים, כמו אדם ברקוביץ', הצליחו בזכות עבודה עם סדרות ישראליות, כל זה התחיל משיחת הטלפון ההיא".
דברים השתנו מאז תור הזהב של הטלוויזיה הישראלית בהוליווד. מאז שבעה באוקטובר זה אפילו קשה יותר. מה דעתך על הסיטואציה?
"למזלי, הלקוחות הגדולים שלי, חגי לוי ו'קשת', לא הושפעו מזה. לחגי יש עסקה עם 'HBO', 'קשת' הפכו למותג בשוק האמריקאי, יש להם מוניטין, אנשים מכבדים את אבי, איתם לא הרגשתי אף בעיה. כן שמעתי מאנשים שנהיה יותר קשה, בעיקר באירופה, להכניס סרטים ישראליים, סרטים תיעודיים, לפסטיבלים, אני חושב שזו מראה למה שקורה כאן. ישראל הפכה למקום מאוד מפולג וזה דומה לכאן, בין אם זה הפגנות פרו-פלסטיניות או האנטישמיות שעולה. היא הייתה מתחת לפני השטח ובחצי השנה האחרונה היא מגיעה למקום מסוכן".
רוזן טען שמה שיקבע היום אם סדרה תוכל להימכר באקלים הנוכחי זה קודם כל התוכן: "סיטקום על משפחה לא יושפע בכלל לדעתי, תוכן פוליטי יכול להיות בעייתי. לפני כמה שנים עם 'קשת' מכרנו ל'HBO' סדרה המבוססת על ספרו של רונן ברגמן 'השכם להורגו', על חיסולים של המוסד. אתה לא תמכור את הסדרה הזאת היום, לא יקרה. התמונות שיוצאות מישראל ומעזה מקבלות הרבה פרסום וזה מדאיג. החלק שהכי מעציב אותי הוא שהטרגדיה הזאת שכולנו סבלנו ממנה בשבעה באוקטובר הפכה לפוליטית".
לסדרות ישראליות עוד יש סיכוי לעשות מה שאחרות עשו בעבר?
"כן, כתיבה טובה היא כתיבה טובה, הקונים צריכים להיטים והם לא בעמדה להסתכל על סדרה טובה ולהגיד שהם לא רוצים אותה. התוכן של הסדרה הוא מה שחשוב ומשפיע על השיח, סדרות טובות יימכרו".
אתה עובד גם עם שחקנים ישראליים או רק יוצרים ותסריטאים?
"אנחנו מייצגים כמה שחקנים ישראליים, גל גדות היא לקוחה של הסוכנות שלנו. היא מוכשרת מאוד ויכולה לשחק מגוון תפקידים, מ'וונדר וומן' עד 'שלגיה'. היכולת לדבר אנגלית שוטפת בלי מבטא חשובה, אבל שוב, עבור סוכן זה הכל סביב תשוקה. שחקן לא שונה מתסריטאי, אתה מסתכל על עבודה של שחקנית ויכול להגיד שהיא פנטסטית ואתה רוצה לייצג אותה, אין הבדל".
יש לך עצה לכותבים?
"שואלים אותי הרבה איך משיגים סוכן. זה קשה, כי אתה צריך חומר שאנשים ירצו לקרוא, אז אם אתה כותב ישראלי, שכותב באנגלית שוטפת, זה מעולה. אם אתה לא מרגיש נוח לכתוב באנגלית, תוודא שיש לך מתרגם טוב, כי תצטרך מישהו שיקרא את החומר שלך. מה שיכול להיות מסוכן זה להגיע עם החומרים לסוכן, לשלוח אליו מייל עם תסריט לא יעבוד ב-99 אחוז מהמקרים, יש פה סיכון משפטי. שולחים לך תסריט, אתה חושב שהוא לא מספיק טוב ואז אחרי 10 שנים מישהו כותב סדרה עם קווים דומים ותובעים אותך. זה קורה כל הזמן, אולפנים וסוכנויות נתבעו, זה קורה כמעט בכל סדרה מצליחה. החלק הקשה הוא להביא את החומרים למנהל או סוכן דרך מישהו אמין, חבר שהצליח או עורך דין".
יש הרבה סדרות ישראליות שהן טובות מהאמריקאיות.
"אני מסכים. לפני כמה שנים התראיינתי בפאנל שהנחתה אילנה דיין ואמרתי שיהודים הם מספרי סיפורים טובים. מה שהישראלים הוכיחו עם הסדרות שלהם, מה שאולי היה לרעתם לפני כמה שנים אבל עכשיו הוא יתרון, הוא שהם יכולים לספר סיפור ב'קטן'. המפתח לכל סדרת טלוויזיה טובה הוא הדמויות ומערכות היחסים ביניהן, לא הפיצוצים או המרדפים. הרבה סדרות טובות הן כאלה, כמו 'בטיפול', שני אנשים יושבים בחדר ומדברים, כל כך לא יקר וזה היה מעולה".
אולפנים מחפשים נושאים מסוימים?
"אני לא מאמין בזה, אני לא יכול להגיד לך כמה פעמים רשת פנתה אליי וביקשה סדרה על נושא מסוים, לקוח שלי כתב תסריט מעולה על אותו נושא ואחרי חצי שנה הם אמרו שהם לא רוצים את זה. העצה שלי היא לכתוב מה שבא מהלב, משהו שיש לך תשוקה אליו, לא למטרה מסוימת".