"הכוכב הבא" מתמודדת עם דילמה שאסור לזלזל בה

בקרוב אצלה
נו, אז במי היא תבחר? זו השאלה שהובילה את "קוגל" (יס), סדרת הבת של "שטיסל", בדרכה אל הישורת האחרונה ששודרה השבוע - כולל פרומו שניגן בדיוק על אותה מנגינת משולש אהבה קלאסית - וזאת למרות שהסוף שלה כבר היה ידוע מראש לכולם. כי ליבי שטיסל (הדס ירון) יכולה לבחור בבן העשירים המתוק יואליש (רועי ניק), בבחור הישיבה המחוספס בוראך (אורי אלבי), או אפילו בעצמה: כך או כך או כך לא תהיה לזה שום השפעה. היא הרי תגיע בקרוב ל"שטיסל" המקורית, שמתרחשת לאחר אירועי "קוגל", כשהיא רווקה.

"קוגל" עשתה לעצמה חיים קלים יחסית עם הבחירה במנוע הדרמטי הקלאסי של משולש אהבה - כזה שככל שהוא מתקדם עושה רושם שליבי עצמה קצת נהנית לתמרן אותו, כאילו אנחנו במגרשי הטניס של "מתחרים" והיא עצמה איזו זנדאיה. מוחות קונספירטיביים במיוחד יכולים אפילו לחוש בכמה רמיזות הומו-ארוטיות כמעט במפגשים בין שני בחורי הישיבה שלא סגורים על עצמם. אבל כאמור, הגורל של ליבי ידוע וכל המשולש הזה לא אמור לעורר עניין. אז איך זה ש"קוגל" בכל זאת הצליחה לממש חיבור רגשי לדילמה הרומנטית הזאת, וכך גם לשאלות נוספות שצפו במהלכה? כי ככה זה כשיש בידיים סדרה פשוט טובה. למרות שהשדרוג החזותי שעברה "קוגל" הפך אותה לסדרה הרבה יותר תל אביבית והרבה פחות ירושלמית, מי שביקר באנטוורפן הקסומה יודע שהחרדים בה אכן מדברים במבטא ישראלי מוחלט עם נגיעות יידיש קלות, ולא כמו במאה שערים. אז נכון, "קוגל" לא הייתה סדרה "גדולה" כמו "שטיסל" וכנראה שאין פה בוננזה בינלאומית חדשה. אבל לפעמים, וספציפית עכשיו, יש קסם לא מבוטל דווקא לסדרה קטנה.

מה לראות?
את העונה החדשה של "ניתוק" (אפל TV פלוס), הסדרה הכי טובה בטלוויזיה. לכל אלה שמזדעזעים מהסופרלטיב הזה, האם צפיתם בעונה הראשונה? ולכל אלה שדווקא כן צפו, וחוששים מאוד ממבחן העונה השנייה, אפשר להירגע. לביקורת המלאה.
חלומות של אתמול, תוכניות של שלשום
עבר לא מעט זמן מאז הצימודים הלגמרי לא סבירים של ג'ודי ואלירז, או שרון ורני (ריאיון עם שרה נתניהו, ואז עם בנימין), או נעמה וליהיא (ירידת מים בשידור וביטול אחרי שתי תוכניות) או דנה רון ואורן חזן (פיילוט גנוז ומודלף כולל צעקות "ליבת!" לקונטרול) - ומאז נראה שמעבדת הניסויים של רצועות שישי אחר הצהריים, קרי המאמצים להילחם ב"אופירה ו-", די נרגעה. הייתה קורונה, הייתה מלחמה, אנשים המשיכו הלאה, אבל עכשיו יש את "שישי ישראלי" (רשת 13) שכל מבקר טלוויזיה רק חיכה לעלוב בה. כי שמתם את עדי שילון וסיגל שחמון באולפן משותף ובשעה אסטרטגית, מה חשבתם שייצא משם, קולה?

החלטורה של "שישי ישראלי" היא אירוע ב-360 מעלות. אלה לא רק הנתונים המאכזבים והתגובות הקוטלות עד בלתי קיימות - אלא גם עודף שיתופי הפעולה המסחריים, הפינות העבשות של רומי גיאור ואור בן דוד, הטאץ' הרבני, קטעי המעבר והיעדר העניין של האורחים (כולנו ראינו אותך מתפתלת בכיסא, דנה מודן, וב"כולנו" הכוונה לשלושה אנשים). השיא, איך לא, הוא המחשבה ששנת 2025 היא שנה לגיטימית לזמרת בית, ושזמרת הבית הלגיטימית הזאת היא אן בי. הפלייבק, החיוכים המוגזמים של הנגנים, הבחירה ב"חלומות של אתמול" לשיר הנושא: באמת, הכל מדהים. אבל אסור להתבונן על התבוסה המפוארת של "שישי ישראלי" ולחשוב שהיא משלמת את מחיר הסטייה מהאקטואליה. יש בעולם גם גלית וגם אילנית, ובכלל, הדבר האחרון שישראל זקוקה לו זה עוד פאנל עם ביטחוניסטים לשעבר. אדרבא, המחשבה לאוורר את הליינאפ עם קצת ענייני חול דווקא הייתה מבורכת, וחבל שלא השקיעו את אותה מחשבה בבניית התוכנית עצמה. בשלב זה החלטורה אפילו לא שווה לשילון את הכרטיס לברלין וחזרה.
פריים אחד למזכרת
עד כמה התהפכו ב"הפטריוטים" (ערוץ 14) מרגע שהעסקה הפכה לעובדה מוגמרת ואינטרס של נתניהו? ליקי אדמקר כבר אין משקפיים.
הולכים אל התת-מודע
כל הדרכים מובילות לבלדה: בהנחה שהאירועים החיצוניים יאפשרו לו להתקיים במועדו, ובתקווה שאם לא אז זה יהיה לשם שינוי דווקא בגלל בשורות טובות, בשבוע הבא אמור להיערך גמר "הכוכב הבא לאירוויזיון" (קשת 12). האירועים עד כה סידרו סבירות לא מבוטלת לכך שיהיו שם שלושה שמות שבלטו לאורך העונה, עם סיכוי גבוה לזכייה של מי מהנ"ל: שורדת הנובה יובל רפאל, הזמרת המבוססת והערבייה ואלרי חמאתי או דניאל וייס שאיבד את הוריו ב-7 באוקטובר. לא משנה מי מהם יזכה, כשהוא יגיע לאירוויזיון הוא ינוע על המנעד הדי מצומצם שבין בלדה שוברת לב להמנון אופטימי על דו-קיום. גם השנה האבטיפוס יהיה "הוריקן" ולא "יוניקורן", אבל בחירת הסגנון המוזיקלי היא לא באמת אישיו. מאחר שהתוצאות יהיו דומות עד זהות, היא אפילו מאבדת רלוונטיות.

אסור להמעיט בערכה של דילמת "הכוכב הבא", ובשביל להבין אותה טוב יותר רצוי להסתכל על העונה בשלמותה. כי זו הייתה, בגדול, עונת ה"עוד יותר 7 באוקטובר": בסיבוב הקודם, שעלה שבועות ספורים אחרי השבת השחורה, היה אלמנט מיידיות שהוביל לשינויים משמעותיים בקאסט - והקשר הכי משמעותי למלחמה, במן צירוף מקרים אכזרי שכזה, היה שאולי גרינגליק שהגיע לאודישן ונפל אחר כך. הפעם ניכר היה שגם אחורי הקלעים וגם הקלעים עצמם מגובשים מבחינת הטון, והטון הזה היה המפגש הבלתי נמנע בין תהומות המציאות לפסגות האופוריה. על כל דניאל וייס יש דולב מנדלבאום, נער צעיר שכל החיים עוד לפניו. על כל ואלרי חמאתי יש רד בנד ומורן אהרוני, קרקס מהסוג שרואים בעיקר בטלוויזיה הקוריאנית. ועם שחרור החטופים והעינויים הפסיכולוגיים שבדרך, אלה בדיוק המחוזות שניטלטל ביניהם בחיים עצמם במהלך התקופה הקרובה.

למרות שנציגי המלחמה המגוונים של "הכוכב הבא" מגיעים אל סף הגמר בזכות הכישרון, ברור לכולם שהפעם בוחרים סיפור. מה שעוד לא לגמרי ברור הוא אם יהיה מישהו שיקשיב לסיפור הזה חוץ מעצמנו. כי לא יזיק שנתפכח בנוגע למידת הסימפטיה, או סתם העניין הבסיסי, כלפי ישראל בעולם כרגע: הומאז' לנובה או איזה חיבור של הדקה ה-90 בין היתום היהודי לזמרת הערבייה ירגש בעיקר את הישראלים, לא את המצביעים ממדינות שכמעט החזרנו את השגרירים בהן הביתה. לכן דילמת "הכוכב" חשובה מההיבט המקומי בלבד. זה יכול להתבטא, למשל, בבחירה בחמאתי מול הקהל העוין היחיד שיש לה - טוקבקיסטים ישראלים - אבל לא רק. גם אם בכל מקרה תהיה בלדה, יש בלדה ויש בלדה. סגנונו השקט והיחף של וייס מזכיר לנו את המחדל ואת הטראומה שטרם טופלה במישור הלאומי, בעוד שרפאל היא סמל לצמיחה פופית מתוך האפר. הפעם הבחירה בנציג הכמעט-רשמי לאירופה לא חשובה בגלל השליחות, אלא בגלל הבחירה עצמה. הרי האירוויזיון תמיד העסיק את הישראלים בהגזמה לא ברורה, בעידן פוסט-נטע זה בכלל יצא מפרופורציה ובעידן הטרי של פוסט-מלחמה זה כבר נהיה אירוע מעולמות בריאות הנפש. ובמדינה שבה מתקדמים מהר, לפעמים מהר מדי, הצבעה בגמר ריאליטי יכולה לגלות על התת-מודע שלנו יותר ממה שהיינו יכולים לשער.
בשבוע הבא
כאמור, השבועות הקרובים יעמדו בסימן לוחות שידורים בעירבון מוגבל. ובכל זאת: שוב ינסו להשיק את העונה החדשה של "אהבה חדשה" (רשת 13, 20.1); סדרת הדרמה הנתנייתית "שלומי 6" תפגיש בין עולמות הכדורגל והפשע, ממש כמו בחיים עצמם (הוט, 21.1); גמר "הכוכב הבא לאירוויזיון" יכריע באותה דילמה מדוברת (קשת 12, 22.1); ואחרי עשרות שנים שבהן לא הייתה זמינה לצפייה, דרמת המשטרה פורצת הדרך "רצח מאדום לשחור" מגיעה ל-VOD והפעם גם באיכות משופרת (יס, 23.1).
צילום הדס ירון: מתוך "קוגל", יס / צילום עדי שילון וסיגל שחמון: מתוך "שישי ישראלי", רשת 13 / צילום יקי אדמקר: מתוך "הפטריוטים", ערוץ 14