- בערב שלפני המלחמה
תחת כל הטל"חים שבעולם, ייתכן שבעוד שבועות ספורים הטלוויזיה הישראלית תסיים לרוקן את הכיסים שלה. בימים האחרונים החלו לרוץ על המסך פרומואים לשתי הפקות מדוברת - "הבוגדים" (קשת 12) ו"המזח" (כאן 11) - שתיהן תוכניות שהיו אמורות לעלות ימים ספורים לתוך אוקטובר 2023. אבל אז הייתה השבת ההיא, והנסיבות היו כאלה שלא אפשרו לשדר אותן גם כשהחדשות נרגעות: האחת היא ריאליטי בינלאומי שבו מגלים בכל בוקר מי הישראלי שנרצח הפעם, השנייה היא דרמה היסטורית על מלחמת יום הכיפורים עם הרבה מאוד חיילים מתים וקונספציה. בכל פעם שבה ניתן היה להרים את הראש לשנייה, "הבוגדים" ו"המזח" גילו שזה עדיין מוקדם מדי. עכשיו, אחרי אינספור דחיות, ייתכן שנמצא הרגע.
ההחלטה לשדר את שתי הפקות הענק האלה, האחרונות שמחכות על המדף מאז הימים שלפני 7 באוקטובר, היא ממש לא תולדה של חוסר רגישות לרחשי הציבור - לראיה כמות הדחיות ש"הבוגדים" ו"המזח" ספגו. עובדה שגם "הראש" (קשת 12) חיכתה וחיכתה מאז אותם ימים עד שעלתה בחודש שעבר, והרגע הנכון שנבחר לבכורה שלה התגלה כנכון במיוחד: בכל שבוע מחדש, הדרמה הבדיונית מנהלת דו-קרב בלתי נתפס במופרכותו מול המציאות על מה יקרה הפעם לראש השב"כ. כל זה לא אומר שקברניטי הטלוויזיה יודעים משהו שהציבור לא, אלא שהם פשוט יודעים לקרוא את אותו ציבור בדיוק דרך השטח. ובשטח, כך מתברר, הוויכוחים על קריאות לסיום המלחמה קורים בשעה שהמלחמה עצמה במובנים רבים כבר איננה. עדיין יש חיילים מעבר לגבול, עדיין יש חטופים, אבל הקרקע הקולקטיבית הבשילה. אם אפשר להיפרד מראש השב"כ ולחזור לשיח הישן, אולי אפשר לצאת לבחירות ולהשיב את הפרומואים שכיכבו ב-6 באוקטובר על המסך.
מה לראות?
את "החברים והשכנים שלך" (אפל TV פלוס), אופרת הסבון בגבוה בכיכובו של ג'ון האם. הופעות משחק משובחות, עשירים שאפשר לגלות אליהם אמפתיה, שודים חובבניים אך מנקרי עיניים - חול המועד נוצר במיוחד בשביל סדרות מהנות וממכרות כל כך. ויש לה גם אחלה שיר פתיחה. לביקורת המלאה. - משפחה לא מספיק מודרנית
אחד הדברים הכי מדהימים ב"הסטודיו" - כלומר, חוץ מהכל - הוא היכולת של הסאטירה ההוליוודית מאת סת' רוגן להגיב לתופעות תרבותית כמו "ברבי" או קריירת הבימוי של אוליביה וויילד, קרי אירועים מלפני שנתיים בלבד. וזה בולט, לטובת המקרה שלה ולרעת המקרים האחרים, מול "איש משפחה" (יס ודיסני+) ודומותיה: סדרת האנימציה של סת' מקפרלן, כיום בעונתה ה-23, תמיד הצטיינה בפרודיות תרבותיות, אבל את העונה הזאת השיקה עם אחת על "אהבה בשחקים: מאווריק" שמי זוכר בכלל. בהמשך, לפי אחד מהמפיקים, צפויות פרודיות נוספות על "הדוב", "רק רוצחים בבניין" ו"עלייתה ונפילתה של אליזבת' הולמס". כולן תופעות שעברו את השיא שלהן, ומזמן.
הסיבה לכך הייתה ונותרה טכנית: "איש משפחה", שחודשה לאחרונה עד לעונתה ה-27, זקוקה למשהו כמו 12 חודשי הפקה עבור פרק נתון שלה. זה אומר שעד שאירוע תרבותי קורה, ומתנחל במיינסטרים ברמה שמצדיקה התייחסות בסדרת המיינסטרים, זה לוקח הרבה מאוד זמן - זמן שסדרות כמו "הסטודיו" לא זקוקות לכולו, ולכן הן תמיד יהיו הרבה יותר מעודכנות ממנה. פעם זה לא בלט, כי מי בדיוק התחרה ב"איש משפחה". עכשיו זה זועק לשמיים, כי (עוד) עונה לא רעה בכלל מחווירה בזמן שעוד ועוד סאטירות עכשוויות על הוליווד שוטפות את המסך. הנחמה של מקפרלן היא שבעשור השלישי לחיי הסדרה, אף אחד לא בא אליה בדרישות או מצפה שהיא תסתיים אי פעם. אבל ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, וכך גם הציפייה של הקהל, לא יזיק אם אחת הפינות הכי ותיקות על לוח השידורים תתחיל לשאוף למצוינות פה ושם.
פריים אחד למזכרת
היה שלום, הדגל השחור של ערוץ 14 במחאה נגד ראש השב"כ. לנצח נזכור איך גייסת כלי תקשורת שלם - עיתונאים, מפרסמים, אורחים שאולי בטעות חשבו שיש עוד דברים חשובים בעולם - למאבק אינטרסנטי שמשרת רק אג'נדה אחת. ואל תיעלב מזה שהסירו אותך תוך 24 שעות, ככה זה תמיד עם הגימיקים הילדותיים שלהם. בטח מישהו שם הבין שעדיף להתקפל תחת תירוץ כלשהו, כי היה ברור שממש עוד רגע זה ייראה מוזר. - מכת חושך
בדיוק כמו בשנה שעברה, גם ספיישל פסח הנוכחי של "בואו לאכול איתי" (כאן 11) סידר שבוע של ריאליטי נפלא. אבל בעוד שבפעם הקודמת אותו ספיישל הורכב מבוגרי הפורמט, הפעם הקונספט שנבחר מעלה שאלות קשות על התוכנית כולה: אם "בואו לאכול איתי" צריכה שבוע ספיישל בשביל לארח חמישה "אנשי קולינריה" כהגדרתה, אז מי בעצם האנשים שבאים לאכול איתה בשגרה? התשובה די ידועה - מעונה לעונה האוכל נהיה מרכיב משמעותי עוד פחות בתוכנית, שם מתעדפים על חשבונו ליהוקים ססגוניים ומעייפים של אנשים שזה עבורם מחנה אימונים לקראת הריאליטי הבא. ומרגע ש"בואו לאכול איתי" עצמה מודה בזה, ולמעשה זקוקה לספיישל שובר שגרה בשביל שוב להתעסק בבישול ואירוח, ההחלטה הזו היא הודאה בתבוסה.
למרות העלייה הניכרת ברמת הפיתוי הקולינרי, גם שבוע הבשלנים האמיתיים של "בואו לאכול איתי" לוהק לפי נוסחת הטייפקאסטים הקבועה: הסנוב (ניסן שור), הלהט"בית (נועה לוי), המקועקע (שחף שבתאי), הפרובוקטור (גל זהבי) ואילן פלד (סמדי בומבה). היו שם רגעים מצוינים - למשל המונולוג של נועה האינטליגנטית והנהדרת על הרצון במשפחה, או הדיון בין ניסן לשחף האובסס על למי יש את הזכות לעבוד כמבקר - אבל בעיקר לא היה שם ולו ויכוח אחד שהרגיש מאולץ. מה שכן היה, הפעם רק בקצוות, הוא השד העדתי הרגיל והמוכר. וכאן טמונה עוד שאלה שבשלה העת לשאול את "בואו לאכול איתי", כי ניכר שהיא לא מתכוונת לשאול אותה בעצמה.
הקריינות של שי אביבי ב"בואו לאכול איתי" היא מלכתחילה טעם נרכש, רק שהשבוע החולף - ובעיקר הפרק של סמדי בומבה - הוכיח עד כמה היא תקועה בעבר שאסור לחזור אליו. כבר אין הבדל אמיתי בין ניסן שור וההגיה האולטרה-אשכנזית שלו את המילה "מרוקני", לקריינות של אביבי ואלף ואחת הערות הביניים שלו על האוכל והדיבור המזרחי של הגברת בומבה. זה לא שאין הרבה מאוד הומור בתחום הזה, ו"בואו לאכול איתי" הרי תמיד ידעה לחגוג הגיות משונות של מאכלים, אבל איכשהו גם הפעם נתפסו לזה רק אצל המשתתפת הלא-משתכנזת היחידה. אצל האחרים, שסיפקו אף הם מושגים ואמירות ייחודיים מכל מיני סיבות, לא עשו מזה עניין. וההיתפסות הכל כך מכעיסה הזאת לא קשורה בכלל לאביבי עצמו או לבדיחות שהוא מקריין, אלא לזה שהתוכנית תמיד הייתה ותמיד תהיה כזו שמתבוננת על הפריפריה דרך משקפיים של אזור חיוג 03 בלבד. כמו עם האודישנים הגרועים ב"כוכב נולד", האובססיה לביקיני אדום ב"הישרדות" או תפקידו של עידו רוזנבלום כמנחה "חתונמי", לאורך השנים צצו מספיק דוגמאות לכך שכל הפורמטים משתנים, מתעדכנים, מתקדמים וניזונים מפידבקים. כל הפורמטים, למעט "בואו לאכול איתי": תכף עונה תשיעית, והפתיח המיושן והנצחי שלה הוא הסמל לכך שהכל בה יציב. יציב במובן הכי גרוע שיש עבור תוכנית ריאליטי.
בשבוע הבא
פרק סיום העונה של "שבאבניקים" (הוט, 21.4); עונה חדשה למשחקי המוח של ניית'ן פילדר ב"חזרה גנרלית" (יס, הוט וסלקום, כנ"ל); אניה בוקשטיין והשחקן הגרמני אוליבר מסוצ'י מובילים את דרמת הריגול והפוסט-שואה "הגרמני" (יס, 22.4); עונה שניה ואחרונה ל"אנדור" המהוללת מבית "מלחמת הכוכבים" (דיסני+, 23.4); עונה חמישית, אחרונה גם כן, ל"את" (נטפליקס, 24.4); ארז טל חוזר לערב שישי עם תוכנית הראיונות "מה באמת קרה שם?" (קשת 12, 25.4); ופרק הבכורה של "הבוגדים" (קשת 12, 26.4).
צילום אסי עזר ורותם סלע: מתוך "הבוגדים", קשת 12 / צילום פיטר גריפין: מתוך "איש משפחה", יס ודיסני+ / צילום דגל שחור: ערוץ 14

גם הפעם נתפסו רק אליה. סמדי בומבה ב"בואו לאכול איתי"
|
צילום: כאן 11; עיצוב: סטודיו Keshet Digital
"בואו לאכול איתי" צריכה לשאול את עצמה כמה שאלות קשות
האם הגיע הזמן שגם הטלוויזיה תחזור ל-6 באוקטובר? מתי "איש משפחה" תתחיל לשאוף למצוינות? ולמה הבדיחות על סמדי בומבה תקועות בעבר שאסור לשוב אליו? רועי אבן רואה את כל מה שיש בטלוויזיה כדי שאתם לא תצטרכו, ועושה לכם סדר בדברים הכי חשובים
