בפרק הקודם של חתונמי, כולנו שאלנו את עצמנו שאלה אחת: למה איזבל נשארת? השאלה הזו לגמרי במקום, אבל באותה מידה אפשר היה להפנות אותה גם לנועם. ניוז פלאש - הצד הדחוי יכול גם הוא לקום וללכת, זו לא פריווילגיה ששמורה רק לצד הדוחה. נועם יודע שאיזבל לא מעוניינת בו באופן רומנטי, ולמרות זאת הוא בוחר להישאר. זו בחירה שנעשית לא מתוך סערת רגשות, ולא מתוך תלות, ולא בשל היעדר ברירה אחרת, אלא מתוך מחשבה ושיקול דעת - והוא דובק בה גם בפרק ששודר אתמול (ראשון). זו זכותו, כמובן, ואני גם יכולה להבין למה הוא נשאר. אבל בהתחשב בכל זה, זה קצת סטרצ' לומר שהוא קורבן.
אני גם חושבת שהדעה הרווחת של הצופים, לפיה נועם הוא חסר אונים ואיזבל היא מפלצת, מעידה על תפיסה שגויה של מי הוא נועם, וזו תפיסה שלא עושה איתו חסד. כי אומנם בתחילת העונה נועם היה נראה קצת מנותק מהמציאות ואולי טיפה מעורר רחמים, אבל לאורך הזמן התברר שמדובר באיש עם ראש על הכתפיים ורגליים על הקרקע, בעל מודעות עצמית וסביבתית כאחד. בקיצור, הגיע הזמן שתתנו לו קצת קרדיט. וזו הזדמנות לומר דבר נוסף שכנראה יעצבן כמה אנשים - אין התעללות במערכת היחסים של איזבל ונועם. מותר לה לא להימשך אליו, זה לא הופך אותה למרשעת - ואם כבר, זה הוגן יותר לשתף אותו מאשר להשלות אותו. האם ההגשה שלה הייתה פוגענית לעתים? לחלוטין כן. אבל ניכר שאיזבל באמת מחבבת את נועם, כמו גם מכבדת אותו (לפחות מאז החזרה לארץ), ובהתאם ההגשה שלה משתפרת עם הזמן.
אם כבר, האנרגיות הרעות הן כבר לא ממש בין איזבל לנועם, ויותר בין איזבל ליעל. איזבל נפגעה, ובצדק, מזה שיעל שאלה אם היא "נשארת בשביל להיות בטלוויזיה". אומנם גם יעל נפגעה מאיזבל, ככה לפחות היא אומרת - אבל היא המטפלת, לא המטופלת. בכל מקרה, נדמה לי שהביף בין איזבל ליעל חדר גם למערכת היחסים שלה ושל נועם. כלומר, שהאנטי שלה כלפי יעל היתרגם לאנטי כלפי החתן שלה. עכשיו, כשגם איזבל וגם נועם החליטו להמשיך ולנסות - משום מה, הזוגות בעונה הזו פשוט לא מוכנים לפרוש - אולי הם יוכלו לעשות את זה ממקום נקי ופתוח יותר.
נעבור לברק וחן, שכמו תמיד מקפידים לריב רק כשאין סביבם מצלמות. והפעם: שיחה בנושאי זוגיות ומשפחה גרמה לחן להרגיש לבד. אף אחד לא טרח לספר לנו מה בדיוק מה הלך שם, אבל אני אנחש שברק אמר שמדינת ישראל נמצאת אצלו במקום הראשון, לפני אשתו והילדים, או משהו כזה. ככה או ככה, את יום הכיף שלהם בפארק המסילה הם העבירו בשתיקה רועמת. ברק ניסה להקליל את הסיטואציה ולשווא. המתיחות אומנם נרגעה כשהם חזרו לדירה, אבל התחדשה בפגישה עם יעל. ברור שחן נמצאת במצב של חוסר ביטחון שגורם לה להיכנס לעמדה מתגוננת, ולמצוא משהו שלילי בכל דבר שברק אומר. עם זאת, ברוב הדברים שהוא אומר גם אני מוצאת משהו שלילי. כמו למשל: "היא מפחדת להיפגע ואני מפחד לפגוע", המשפט האהוב ביותר על גברים בעייתיים באשר הם.
כשחן נמצאת לבד עם יעל, היא משתפת אותה בפחד שלה מזה שברק הוא טיפוס כל כך בטוח, ואולי הוא לא יוכל להבין אותה אף פעם. היא מפחדת בצדק. יעל מסבירה לה שברק אינו מושלם, וגם הוא פגיע. אבל יעל לא מבינה אותה נכון. חן לא התכוונה לומר שברק מושלם, אלא שלברק יש מבנה אישיות אחר משלה. וכמו שכבר כתבתי פה בעבר, לדעתי הפער בין מבני האישיות שלהם עמוק מדי בשביל להצליח לייצר זוגיות בריאה. כי חן לא תקבל ממנו מענה אמיתי לצרכים הרגשיים שלה - זה תמיד יהיה ניסיון מאולץ לראות אותה, הוא אף פעם לא יראה אותה באופן טבעי. ואם חשבתי לרגע שברק עשה התקדמות בפגישה שלו עם יעל, מיד אחר כך הגיעה ההוכחה לזה שזה לא נכון. אני מדברת, כמובן, על ההתנצלות העקומה שלו: "סליחה שנפגעת ממני". סליחה, אבל לחן מגיע הרבה יותר מזה (לא משנה מה הייתה האמירה שעוררה את הריב מלכתחילה).
עוד התנצלות שבאה לי ברע - זו של חיה בפני מור בתחילת הפרק. לא שההתנהלות של חיה הייתה מושלמת, אבל נראה לי שהיא חייבת התנצלות לא למור אלא לעצמה. הצפייה בזוג הזה מעוררת בי אי נוחות עזה כבר מתחילת העונה, וזה לא רק בגלל הניכור של מור (לשעבר, אבל תכף נדבר על זה), אלא גם בגלל הדלולו של חיה: בהתחלה אפשר היה לקרוא את המחוות שלה כניסיונות לגיטימיים לעורר את הקשר, אבל בשלב מסוים זה כבר לא "נלחמת" אלא שמא "נואשת". ועוד דבר: איכשהו, היא מצליחה להתנהג כמו אמא של מור וכמו ילדה קטנה באותו הזמן. בשתי הדמויות האלה שהיא מגלמת היא מקטינה את עצמה, ואני תוהה אם היא ככה עם מור בפרט או בקשרים רומנטיים בכלל.
אבל היי, מתברר שלהקטין את עצמך זו דרך מצוינת להציל את מערכת היחסים. ההתנצלות של חיה משנה משהו אצל מור, או שאולי הוא פשוט מבין שלא נשאר לו עוד כל כך הרבה זמן לתוכנית, ומחליט למשוך עד הסוף. מה שזה לא יהיה, מור מתרכך כלפי חיה: הוא מחבק אותה חיבוקים ארוכים, לוקח אותה למקום העבודה שלו, וגם מסכים לעשות איתה את השבת (!!!). ולא רק זה, הוא אפילו לא שובר את הכלים כשהוא מבין שהוא לא יוכל לצפות בטלוויזיה בסלון בכל רגע נתון. חיה מאושרת עד הגג, אבל מישהו צריך לספר לה שזה המינימום. ועכשיו ברצינות, אני שמחה לראות שמור נרגע קצת, ושהוא סוף סוף מבין שעניין השבת לא יושב על עניין הדת, אלא על השתתפות פעילה בחיים של הפרטנרית. יחד עם זאת, אני עדיין לא קונה את זה שהוא רוצה את חיה, לא משנה כמה חיבוקים ארוכים עוד אאלץ לראות.
נסיים עם בר ואור, שנמצאים, לשמחתם ולצערי, במקום די טוב בזוגיות שלהם. אבל תכף יקרה (וכבר קצת קורה) משהו שיטלטל את הספינה: אור מתכונן לטוס לחופשה בצרפת עם חבר (ורק נשאלת השאלה האם הוא טס לסקי או לפסטיבל טומורולנד, כי אני די בטוחה ששמעתי בפרק את שניהם). בר דווקא רצתה לפרגן לו על הטיסה, אבל ברור שזה לא מוצא חן בעיניה. זה לא מצא חן בעיניה עוד לפני התגובות המופתעות של הסביבה, אבל רק לאחריהן היא הרגישה בנוח לבטא את הכעס. אני אישית, אגב, לא חושבת שיש משהו פסול בטיסה הזו. כל עוד הכרטיס הוזמן מראש, אני חושבת שזה לא פייר לצפות ממנו לבטל. ומעבר לזה, כמו אור, אני מאמינה שהמרחק יעשה להם טוב. זה חשוב להתגעגע. מה גם, כשאור לא לידה, בר תוכל להבין אם היא באמת מחבבת אותו או שהיא פשוט התרגלה אליו - ואולי אותו הדבר נכון גם הפוך.