אולי זה דל"פ, אבל לא על כל דבר יש טעם להילחם, ולא בכל המקרים שווה להמשיך לנסות. ויתור לא בהכרח מעיד על תבוסתנות או על הימנעות. לפעמים צריך לוותר כי זה פשוט לא זה. וזה המצב במקרה של אופיר ואולה. אולי הגיע הזמן שלהם לשים לזה סוף, כי בינתיים כל אחד מהם רק מוציא החוצה את הגרסה הכי גרועה של השני: הקשיחות שלה רק גורמת לו להתכופף עוד יותר, ולהפך - הרכרוכיות שלו גורמת לה להיות קשה אליו. נראה שהגיע הזמן להיפרד.
מההתחלה הנטייה של אופיר להתנחמדות הוציאה את אולה מדעתה. עכשיו זה הגיע למצב שהיא ממש מנטרת את הפעילות שלו: זה כמו משחק שהיא משחקת עם עצמה - משולהבת בשאיפתה להוכיח את אופיר, לאתר אצלו עוד אקט של ריצוי, עוד משפט שעשוי להישמע כאילו הוא נגמר בסימן שאלה. בפרק של אתמול (שלישי) היא התחילה לבחון את היכולת שלו לקבל החלטות. נמאס לה להחליט בעצמה, והיא רוצה שהוא ייקח פיקוד: יבחר את השעה של הפגישה או את המיקום של הדייט, מה שזה לא יהיה. אבל המבחנים האלה לא מביאים את התוצאות הרצויות. אופיר מתפתל, ואי אפשר להאשים אותו - קשה להפיק תשובה נחרצת תחת לחץ (במיוחד כשהתשובה נוגעת למקומות בילוי בתל אביב, עיר שבה האיש הזה לא מתגורר, כזכור). מעבר לזה, נראה שהטירונות שאולה מנסה לעשות לאופיר היא פשוט חסרת תוחלת. כי היא לא רוצה שהוא יחזר אחריה, היא לא רוצה שהוא יהיה החלטי - היא פשוט רוצה לעצמה גבר אחר. שזה, בפני עצמו, בסדר גמור; גם אני הייתי מאבדת את הסבלנות. אבל בגלל שהיא כבר יודעת שהיא לא בעניין שלו, אין סיבה להמשיך לבקש ממנו בקשות שהוא לא יוכל לקיים ולהשלות אותו שיש אופק לקשר הזה.
במקרה של איזבל ונועם, לצורך העניין, שני הצדדים מספיק מחוברים למציאות בשביל לקבל החלטה שקולה שהגיע הזמן ללכת (במידה והם ירצו בכך); לא כך במקרה של אופיר ואולה. היות ולא נראה שהוא זה שיעשה את הצעד, נדמה לי שאולה היא זו שתצטרך לעשות את הקאט - שזה קצת עצוב בהתחשב בזה שנקיטת יוזמה היא בדיוק הדפוס שממנו היא רוצה להיגמל. אבל יכול להיות שההיעלמות שלה בסיום הפרק היא הדרך שלה (מודעת או שלא) לדחוף את אופיר לקבל את ההחלטה הזו בעצמו. ככה או ככה, קיבלנו צילומים של אופיר מסתובב בלילה בגשם ברחובות תל אביב, כאילו הוא מינימום בקליפ של Cry Me a River, ועל זה צריך להגיד תודה רבה. מה שכן, נותרנו עם כמה שאלות: מה קרה בבר 51? והאם אולה באמת נעלה את עצמה בחדר, או שהיא פשוט לא נמצאת בדירה?
נעבור לחן וברק, שלפי הפרומו הם הזוג הכי מאוהב בתולדות חתונמי - אבל אני אמשיך לטעון שזו בסך הכל משיכה. בכל מקרה, לא על הנשיקות שלהם אני רוצה לדבר, וגם לא על ביצי ההפתעה המתחבאות בכל פינה בדירה (למרות שזה הדבר הכי חמוד שברק עשה עד עכשיו, או, אולי, הדבר החמוד היחיד שהוא עשה עד עכשיו); אני רוצה לדבר על המיני-התנגחויות שלהם בכל מה שקשור לתחזוקת הבית. ובאופן ספציפי, על מה שקרה כשברק שכח לכבות את התנור. חן העירה לו על זה - מתבקש, בסך הכל - ועל פניו זה לא אמור היה להיות ביג דיל. אבל ברק הפך את העניין הפעוט הזה לשיחת היום. קודם כל, הוא אמר לחן שבפעם הבאה הוא לא יוציא מהתנור. זה כאילו נאמר בהומור, אבל זה נאמר פעם אחת יותר מדי. וזה נראה כמו ניסיון להעניש אותה על זה שהיא העזה למתוח עליו ביקורת.
זה נובע, כמובן, מחוסר ביטחון. ברק נכנס למצב תוכחה כי הוא הבין שחן קלטה אותו: כלומר, היא קלטה שהוא לא מתורגל בתפעול של תנורים - משמע, שהוא לא מתורגל בתפעול של מטבח - ולכן הוא התחיל להתגונן. הוא לא הפסיק לדבר על התנור, עם חן ובהמשך גם בטלפון עם אמא שלו (שזה, בפני עצמו, קצת הזוי). והכל נעשה במעטפת של צחוקים, אבל אני לא קונה את זה (וזה גם לא כל כך מצחיק). הוא בעצמו חשף את נקודת התורפה שלו כשהוא אמר שהוא מפחד ש"יחשבו שהוא שייח". אבל מה לעשות, נראה שהמציאות מדברת בעד עצמה.
בפגישה עם יעל, ברק מגלה צד שלו שהוא יותר מעורר אמפתיה. דבר דומה קרה גם בפעם הקודמת, כשבטיפול הזוגי הוא היה ברק הקשוח, ובטיפול האישי הוא הודה שהוא לא רק מפחד לפגוע, אלא גם להיפגע. הפעם, הוא דיבר על הצורך שלו להיראות, לקבל הכרה. זה נשמע קצת מגוחך כשמקשרים את זה לאובן-גייט (לאף אחד לא מגיעה תודה על זה שהוא הוציא לחם מהתנור, זו פעולה מאוד בסיסית) - אבל כשברק צלל לענייני הדינמיקה המשפחתית שלו, הוא הביא קשיים נוגעים ללב ומעוררי הזדהות. כולי תקווה שהוא ירשה לעצמו להיות כזה גם כשהוא עם חן, אבל נראה לי שהרגישות שלה תמשיך להוציא ממנו את התגובה המשלימה, ולא המחקה: במילים אחרות, שאיתה הוא ימשיך להיות המאצ'ו.
ונסיים עם שחר ואיילה. בפעם האחרונה שפגשנו אותם, שחר פתח את סוגיית אי-המשיכה - ועכשיו, כשהם מצוידים בתובנות של גלעד, הם מנסים לתת הזדמנות אמיתית לקשר רומנטי. ואפשר לומר שזו סוג של התחלה חדשה. איילה מגיעה עם גישה לוחמנית פחות ונגישה יותר, כשהיא מסבירה לשחר שהיא צריכה שהוא יכיר בכאב שלה, בלי שזה יגרע מהכאב שלו עצמו. שחר, מצידו, בא לקראתה כשהוא מודיע לה שהוא יוותר על ברי (!) בשביל האירוע של בין הקולות (אגב, מישהו הבין מה בדיוק קורה באירועים של בין הקולות? תעדכנו אותי בתגובות). כל אחד מהם עושה מאמץ לפגוש את השני כמו בפעם הראשונה, לבוא נקי, וזה די מקסים לראות. רק חבל שהגיטרה עדיין שם.
אבל רגע ברצינות, אפשרות לרומנטיקה בקשר של שחר ואיילה היא לא חסרת סיכוי כמו אצל כמה מהזוגות האחרים העונה. כידוע, אני לא בטוחה שזה יצליח בסוף, אבל במקרה שלהם, אני חושבת שכן יש מספיק סיבות להישאר ולנסות. והם אכן מנסים. הם יוצאים לדייט שממוסגר כ"דייט ראשון", ויש בו את כל מה שיש בדייט ראשון מוצלח - כולל המוב המוכר של התמקדות בטבעת מיוחדת כתירוץ לגעת בכף היד. אני מאוד סקרנית לגלות אם המגע שלהם יצליח, במילותיו של גלעד, להפוך ממגע של רוך למגע של תשוקה.