לא יודעת מה אתכם, אני מיציתי את אירועי סופ"ש הזוגות כבר לפני שני פרקים - אבל השאריות עדיין איתנו, ועד שלא נסיים לאכול אותן, חתונמי לא תגיש לנו תוכן טרי. בפרק ששודר אתמול (שלישי), מינדי ואסף מדסקסים שוב את מה שקרה במלון בגלבוע (או בחדר הבריחה, תלוי את מי שואלים), ואיכשהו אסף הפך להיות הקורבן של הסיטואציה. בשיחה שהתנהלה בהיעדר מצלמות הוא אמר למינדי שהוא הרגיש מרומה, כי היא לכאורה אמרה שהיא איתו ובסוף הוא נשאר לבד. מינדי נפגעה מהמילה "מרומה", אבל אני רוצה להתעכב על משהו אחר: איך זה שאסף קיבל את התחושה שמינדי מגבה אותו, כשהיא אמרה לו בפירוש (כן, בזמן אמת) שהיא לא רוצה להישאר תקועה בחדר?
נראה שאסף צריך שמינדי תהיה ברורה עוד יותר, אז ועכשיו. אני אישית חושבת שאסף כן צריך ללמוד להגדיל ראש - לא מצופה מאף אחד לנחש ניחושים כשאין רמזים, אבל כן רצוי לנסות לשים לב למה שקורה אצל הפרטנרית, ולא לשבת ולחכות להצהרה מסודרת. אז כן, מן הסתם, אסף לא יכול היה לדעת שההתנהגות שלו בסופ"ש הזוגות עוררה אצל מינדי זיכרונות מהעבר, כילדה שגדלה בחברה אחרת; ובכל זאת - אולי הוא היה צריך לפקוח את העיניים קצת יותר.

אז כן, אני עדיין לא מרוצה ממה שקרה ביניהם בסופ"ש; אני חושבת שהוא יכל להתנהל אחרת, אבל אפשר לומר לזכותו של אסף שעכשיו הוא לפחות מבהיר בצורה קצת יותר קוהרנטית מה בדיוק צריך לקרות כדי שהוא יהיה קשוב למינדי. הדרך לשם, כביכול, היא להכין עבורו ספר הוראות בסגנון "עשה ואל תעשה". תראו, אם שיטת התקשורת החדשה הזו תעבוד בשבילם, מי אני שלא אפרגן - אבל קודם כל נצטרך לראות שאסף באמת מסוגל ליישם בפועל את התוכניות שלו (כלומר, לעשות התאמות בשביל מינדי). אני בספק. הרי עד עכשיו הוא לא ממש הצטיין בהתגמשות.
בינתיים אצל בר ואור, תורנות בת כ-30 שעות פלוס חוזה שכירות שעתיד להסתיים מזרזים משבר יחסים בסדר גודל בינוני. הכל התחיל כשאור נסע לשיבא כדי להפתיע את בר עם סלט מפנק (אני אישית לא הייתי בוחרת בסלט, אבל ניחא), ובר נראתה קצת פחות שמחה משהיא אמורה להיראות (אולי זה בגלל שהוא בחר בסלט). בכל מקרה, בר אמרה לאור "תודה רבה" בנימוס מעושה, וחיבקה אותו עם יד אחת כאילו היא מקווה שיבין את הרמז ויילך משם. חשוב לומר, אני לא באה לבר בתלונות על זה שהראש שלה נמצא בעבודה. מן הסתם היא בלחץ (או, כמו שאומרים, בסיטואציה סטרסוגנית). אבל היא הייתה יכולה לשקף את זה לאור בצורה קצת פחות פסיבית אגרסיבית (למשל במשפט כמו "מאמי, אני אאוט, אבל באמת ממש תודה שחשבת עליי").

אני לא חושבת שהסצנה הזו הייתה מאוד משמעותית בפני עצמה, אבל בהתחשב בשאר אירועי הפרק, כן אפשר ללמוד ממנה משהו על היחסים של בר ואור: אור, כמו שכבר למדנו, סגור על זה שבר היא האחת בשבילו - בזמן שבר עדיין זהירה; היא שמחה מאוד על ההזדמנות לבלות עם אור בסופ"ש במלון, אבל היא עוד לא מוכנה לשלב אותו בחיים עצמם. ואכן, כשאור הציע לבר לאחד כתובות אחרי התוכנית, היא הזדעזעה מהרעיון (וכמה חבל שזה לא צולם). מן הסתם, לגמרי אפשר להבין אותה, וההחלטה הנכונה היא כמובן לקחת קצת ספייס בסיום הצילומים. אבל אפשר גם להבין למה אור נפגע. כי הוא לא התרעם על זה שבר לא רוצה לגור איתו - אלא על זה שהיא אמרה שהיא "לא עפה עליו".
ב"פגישת החירום", ליעל היה טייק די משונה לדעתי על כל הסיפור הזה. לדבריה, אור רוצה סיפור אהבה של וולט דיסני והוא צריך לשחרר את הפנטזיה. אני חושבת שאין שום קשר בין ההבחנה הזו לבין אור; הציפיות שלו הן לגיטימיות לחלוטין. הוא לא רוצה האפילי אבר אפטר, הוא בסך הכל רוצה בת זוג שתתרגש ממנו כמו שהוא מתרגש ממנה. נכון שהוא מיהר עם ההצעה למגורים משותפים, ונכון שזה היה טיימינג די בעייתי (אחרי התורנות, כזכור), אבל זה לא אומר שיש משהו פגום בפרספקטיבה שלו על זוגיות. ובר? אותו הדבר נכון גם לגביה. אצל יעל, היא דיברה בצורה רהוטה ומכבדת על המקום שתופסת העבודה בחיים שלה, ועל החששות בנוגע להתקדמות של מערכת היחסים. במילים אחרות, היא ניסתה לומר שזה לא אישי, זה פשוט עניין של קצב. אז כן, ברור שיש ביניהם פער כרגע, אבל אני חושבת שהם מספיק מתאימים בשביל להדביק אותו בהמשך.

נסיים עם אולה ואופיר, שאיכשהו עדיין איתנו: אולה, בשלב הזה, היא באמת תעלומה בעיני, ואני חייבת לומר שאהבתי יותר את אולה הקשוחה. זאת של עכשיו היא לא פה ולא שם. היא עושה שימוש תכוף במילה "כיף" בטסטות (ואפילו במילה "זוג"), אבל היא מדברת עם אופיר כמו שמדברים עם מכר רחוק. היא לא משדרת רתיעה איומה כמו בדרך כלל, אבל בהחלט לא משדרת משיכה. היא פשוט נמצאת שם, מצחקקת בטכניות די מלחיצה, ולא נותנת לאף אחד גישה לרגשות שלה: לא לאופיר, לא למצלמות, לא לחברים שלה, ונראה לי שגם לא לעצמה.
ובזמן שאולה מנותקת מעצמה, אופיר מנותק מהמציאות. עכשיו היא כבר לא ממשטרת כל תנועה שלו ועונה לו כשהוא פונה אליה, ומזה הוא מסיק שיש התקרבות ואפילו חלון יציאה מהפרינדזון. והאמת, גם השימוש במילה "פרינדזון" כדי לתאר את היחסים שלהם זה סטרצ', כי בשביל שיהיה פרינדזון צריך שתהיה חברות. בכל מקרה, כשהם יושבים לראות את השקיעה בים, אופיר מנסה לעשות צעדים קטנים לכיוונה של אולה; פה ושם מבט ממושך מהרגיל או יד על הכתף. אני מופתעת שהיא לא הזיזה לו את היד, אבל באותה נשימה, התגובה שלה למגע שלו - או, היעדר התגובה - לחלוטין לא משדרת רצון (אם למישהו היה רגע של ספק). אבל אין שום סיבה להמשיך לקוות לפרידה. אולה ואופיר ימשיכו לסחוב עד השנייה האחרונה של התוכנית.