בתחילת השבוע נודע כי אחרי כמעט ארבעה עשורים של שידורי מוזיקה ללא הפסקה, הערוץ האייקוני MTV, צפוי להפסיק את שידוריו בבריטניה, פולין, צרפת וברזיל. לפי דיווח של רשת BBC, כל הערוצים של MTV במדינות האלה (ואולי נוספות בדרך) ייסגרו ויפסיקו את פעילותם בתום שנת 2025, כחלק מצעדי קיצוץ שמבצעת חברת פרמאונט בעקבות המיזוג עם סקיידאנס מדיה.המנחה הישראלית המיתולוגית של MTV, הלא היא עדן הראל, שחזרה בשיחה עם mako את הרגעים הגדולים והסיפורים מאחורי הקלעים - והתקשתה להיפרד.איפה זה פוגש אותך עכשיו שהערוץ נסגר? האמת שזה קצת כמו לסגור פרק כזה. הדבר הראשון שאמרתי זה 'אמאל'ה, אני כזאת מבוגרת שכבר ערוצים נסגרים ואני עוד בטלוויזיה', אבל בעיקר זה לסגור פרק. האמת, זה לא שעכשיו צפיתי ב-MTV, אבל יש לי פינה חמה מאוד גדולה לערוץ הזה. בסוף הם נתנו לי קריירה והיו בית חם המון שנים. עשיתי את זה חמש שנים באינטנסיביות, ועוד שנתיים און-אוף, זה כאילו שבע שנים הכל ביחד. לא החזקתי באף מקום עבודה כמו שם.כשקיבלת את הבשורה איך הגבת? היה לך עצוב? כן, עצב. זה היה כזה, 'איזה באסה'. האמת שלא דיברתי, אבל זה מדהים כי מלא הגיבו לי מחול, מאיטליה ומספרד, ו'בטח את לא רואה את ההודעה, אבל רק רצינו להגיד לך ש-MTV נסגרים', 'אנחנו אוהבים אותך', 'את הכי טובה'... שמחתי לראות שעוד יש לי קהל נאמן כל כך הרבה שנים. ככה שמעתי על זה בעצם, אבל כן, זה כמו לסגור תקופה. בצער אני אומרת, כי היה כיף, אבל היה כבר מזמן.ובכל זאת, הרבה השתנה אצלך מאז. לא, מה אתה חושב?! אולי בקטנה, ממש בקטנה בלי כלום (צוחקת).ומה עדן של היום הייתה אומרת לעדן של אז? אל תדאגי, הכל יהיה בסדר. אני חושבת שבתוך כל ההצלחה תמיד היה לי כזה קצת עצוב או קצת ריק. כאילו היה חסר משהו, ותמיד חיפשתי דברים וניסיתי דברים. בא לי להגיד לה 'תיהני, הכל בסדר. תבלי'. זה לא שלא נהניתי, נהניתי מאוד, אבל גם היו רגעים כאלה כבדים בחיים.אמרת שיש רק זיכרונות טובים מ-MTV. איזו חוויה מהעבודה שם בכל זאת הכי נחרטה בזיכרון שלך? אם אתה חושב שאני הולכת להגיד בונו, אז לא (צוחקת). אני חושבת שזה בסוף תוכניות שהייתי הכי מחוברת אליהן. תמיד עשיתי את התוכניות של כל הפסטיבלים, אז ברגע שהייתה מתחילת עונת הפסטיבלים אני פשוט הייתי כל הזמן נוסעת בכל אירופה. הייתי בפסטיבלים הכי מדהימים, כל הפסטיבלים הכי טובים שיש - זה היה 'של עדן'. זה מאוד אהבתי.אחר כך היה חורף, אז הייתי תמיד בכל התחרויות של הסנובורד וכל הזמן הייתי באתרי גלישה. אלו דברים שאהבתי לעשות, ברור שגם לראיין, ופתאום למצוא את עצמי באיסלנד עם דיוויד בואי באיזה מקום מוזר. יש מלא חוויות כאלה, ויום אחד אולי אכתוב עליהם.אחת החוויות שהכי זכורות לה זה מצעד האהבה בברלין, אחרי שהמשאית של MTV הגיעה לבמה המרכזית. הם רצו שאני אעלה על הבמה, גם לצלם וגם לחמם את הקהל לקראת כל ההופעות. ואני זוכרת את הרגע הזה שאני עולה, בסטראשה הראשי של ברלין, הכל מלא אנשים, וכולם מרימים ידיים וצועקים. זה היה נראה כמו גל של ים, ואני לרגע נחנקתי - זו כמות מטורפת של אנשים. ואז, אתה יודע, התעשתתי מהר ואמרתי 'ערב טוב ברלין!', וכולם כזה, 'ווהווו'. זאת חוויה כל כך עוצמתית בווליום שלה ובאנרגיה שלה, שאני זוכרת אותה מאוד חזק. אבל יש עוד מלא.עדן של היום מתחרטת על עדן של פעם? על MTV? מה פתאום, חס ושלום, לא מתחרטת על כלום, שמחה על כל דקה ודקה. כל צעד בדרך היה מדויק, מכוון, לימד אותי משהו, בנה בתוכי משהו, נתן לי כלים, העשיר אותי בחוויות. בסופו של דבר, אנחנו סך כל החוויות שחווינו בחיים, ואני רוצה להיות זקנה ולשבת עם הנכדים שלי ולצחוק, ולהגיד להם 'וואי, איזה חיים היו לי'. לא בא לי חיים משעממים. אז בסך הכל, סך החוויות שלי הוא טוב, הוא ממשיך להיות טוב, שזה מה שחשוב. זה לא חוויות כאלה מטורללות כמו שהיה אז, אבל עדיין אני ממשיכה לאסוף חוויות, זה הכי חשוב.אז ההנחיה, ההגשה זה משהו שעוד בוער בך? בטח, אני אוהבת את זה מאוד. אני הכי אוהבת לראיין אנשים, הכי אוהבת לדבר עם אנשים, להכיר אנשים. להרגיש. אז תמיד בראיונות, אם יש יותר זמן מאשר שלוש דקות, אז אפשר רגע להגיע לעומק ולדבר. והרבה הכרת הטוב ל-MTV, זה התחיל שם וזה נמשך עד היום. תחשוב עכשיו הייתי אז בת 18, היום אני בת 49. חשבון מהיר, זה המון שנים בתוך התעשייה.