בדומה לאמירות של שרי הממשלה הנוכחית מלפני שנה, כך גם רבות מהפקות הטלוויזיה המקומיות לא מתיישנות מי יודע מה. עם דרמה כמו "המזח" על מלחמת יום הכיפורים, או ריאליטי שאפתני בעל השם הרגיש "הבוגדים", המדף שעליו ממתינים התכנים האלה כבר מצריך הרחבה משמעותית. וזה נוגע לא רק לתכנים שנוצרו לפני המלחמה - אלא גם לכאלה שצולמו ממש לכבודה. כי כמעט חודשיים אחרי, התאריך הוא עדיין 7 באוקטובר. ובכל פעם שבה נדמה שהמלחמה לפחות סיימה את השלב הראשון שלה, מתגלה עוד אדווה לשבת ההיא שהופכת אותה לאירוע מתגלגל.
למרות שטלוויזיית המיינסטרים כבר התרגלה למציאות שבה החדשות של היום הן לא החדשות של מחר, בימים האחרונים - עם רכבת ההרים הרגשית של שחרור החטופים - החדשות של 20:00 הן לא החדשות של 21:00. "זהו זה" או תוכנית האירוח של שלום אסייג מפסידות מהמצב, בעוד ש"ארץ נהדרת" או "ערב עם שי שטרן" נאלצות להתאים את עצמן לפורמט של שידור חי או סמוך אליו. אבל הפרק המיוחד של "סליחה על השאלה" ששודר אמש בכאן 11, ובו בני משפחות החטופים, ממש לא התיישן רע. הוא אכן הציג דברים שכבר אינם רלוונטיים, רק שבמקרה שלהם התפנית דווקא נפלאה.
מול המצלמות של "סליחה על השאלה", שבמציאות מקבילה הייתה אמורה לשדר כעת עונה רביעית וחדשה, התייצבו נציגים של שמונה משפחות חטופים עם ייצוג לכל הספקטרום של האירוע הנורא: בנות משפחה של צעירים מהמסיבה, בת להורים שנלקחו מביתם, אמא של תצפיתנית, אישה שמחכה לבעלה, סבא מלא געגועים וגם עמר אביגדורי בן ה-16 - שאמו ואחותו נחטפו מבארי יחד עם עוד בני משפחה. דקות בודדות לפני שידור הפרק, בין היתר בכתבה קורעת לב וקורעת מצחוק של יגאל מוסקו עם האב חן, הצופים זכו לראות את משפחת אביגדורי מתאחדת. סרטון הדמעות שלה הוא אחד מתוך רבים שמתפרסמים כעת, אבל נדמה שהוא ייצרב בזיכרון הישראלי עם המשמעותיים ביותר. בקרוב, סביר להניח, יתפרסם גם המפגש של הסבא משה לוטם עם בתו ונכדותיו ממשפחת ברודץ'.
כששניים מתוך שמונה, בתקווה שהמספר הזה יעלה במהרה, הם כבר לא חלק ממשפחות החטופים בעת שידור הפרק - ניתן לטעון שמדובר בכישלון לוגיסטי של "סליחה על השאלה". אבל כפי שכל מרואיין אפשרי מזכיר בימים האלה, זה ממש לא המצב: גם האנשים שהשלימו את הפאזל האישי שלהם מבטיחים להמשיך במאבק עד שיראו בבית את כולם. וכשאפילו הצופים הם למעשה חלק ממשפחת חטופים אחת גדולה, ההפקה אמורה לראות את ההתיישנות הזאת ורק לדרבן את עצמה להמשיך בעשייה. כי יש עוד הרבה מאוד דברים לשאול את משפחות החטופים, אולי אפילו את החטופים עצמם, וזה עוד לפני רבים וטובים שהושפעו מהמלחמה בדרכם. וכיאה לתוכנית שנפתחת במילה "סליחה", היא לא צריכה לדאוג משום התיישנות שהיא. אנחנו נסלח לה.