נטפליקס נתנה לנו לחכות הרבה זמן לעונה החדשה של "ברידג'רטון" ("Bridgerton"): יותר משנתיים חלפו מאז העונה הקודמת, וזה הרגיש כמו נצח. נכון שבין לבין ענקית הסטרימינג פינקה אותנו בצ'ופר בדמות הספין-אוף "סיפורה של המלכה שרלוט", ונכון שהוא התקבל באהבה - ועדיין, זה לא אותו הדבר. עכשיו ההמתנה הגיעה לסיומה, כשארבעת הפרקים הראשונים של העונה השלישית - שמתמקדת בסיפור של פנלופי וקולין - הגיעו למסך (הארבעה האחרונים יגיעו עוד חודש, בבאץ' השני). ומה אפשר לומר? "ברידג'רטון" יודעת בדיוק איזו סחורה הצופים שלה רוצים, והיא מספקת אותה. אפשר לומר שהעונה השלישית היא גרסה קצת אחרת, ולא רעה בכלל, של המנה שכולנו מכירים ואוהבים.
העונה נפתחת עם חזרתו של קולין (לוק ניוטון) ממסעותיו ברחבי אירופה. הוא מגיע עם לוק בוגר ומסוקס יותר (הפקת "ברידג'רטון" מומחית בכינון חתיכים), סיפורים בשפע שאותם הוא מספר לכל מי שמוכן (או לא מוכן) לשמוע, ובגדול - אישיות חדשה לגמרי, שגורמת לכל בנות החברה הגבוהה להזיל ריר. פנלופי (ניקולה קוכלן), בינתיים, עדיין מאוהבת בו. לא יהיה פה סיכום העונות הקודמות, אבל בקצרה: היא הייתה מאוהבת בו מאז ומתמיד, ולאורך כל הזמן הזה הוא ראה אותה רק כחברה טובה. בסיום העונה הקודמת הוא אפילו הכריז שלעולם לא יחזר אחריה, הכרזה שהיא שמעה במקרה ונעלבה עד עמקי נשמתה.
שיבתו של קולין היא לא הדרמה היחידה בחייה של פנלופי. קודם כל, היא עדיין בודדה אחרי הריב ההוא עם חברתה הטובה אלואיז, והמצב מחמיר עכשיו - כשהיא מגלה שזו התחברה עם לא אחרת מאשר קרסידה קאופר. וגם בבית שלה המצב לא קל. בנות משפחת פת'רינגטון ממהרות להעמיד יורש (כדי שיוכלו לשמור את ההון שגנבה פורשה מבן הדוד ג'ק, הנבל של העונה השנייה), והאווירה באחוזה בלתי נסבלת עבור פנלופי - שמחליטה שהגיע זמן למצוא לעצמה בעל ולהתחיל חיים משלה. הבעיה? היא לא ממש מחוזרת, וגם לא יודעת לפלרטט. אז קולין, בתור החבר הנאמן שהוא, מציע לעזור לה. הוא מלמד אותה את כל שיטות ההקסמה שלמד בטיוליו, בתקווה שהיא תמצא את האחד שלה. אבל כשזה סוף סוף עובד, ופנלופי מוצאת חן בעיני חובב טבע עשיר ונאה בשם לורד דבלינג, קולין מתחיל להבין שאולי הוא כן רוצה להוציא אותה מהפרינדזון. מה שנקרא she fell first, he fell harder.
העונה השלישית של "ברידג'רטון" היא למעשה הפעם הראשונה בתולדות הסדרה שבה סיפור האהבה המרכזי הוא כזה שנמתח על פני כמה עונות: הסיפור של דפני וסיימון לא יכול היה להיות כזה, כמובן, כי הם כיכבו בעונה הראשונה; את קייט שארמה פגש אנתוני רק בתחילת העונה השנייה (בראשונה, כזכור, הייתה לו אהובה אחרת). ההיסטוריה המשותפת הארוכה של קולין ופנלופי - שצפינו בה מתגוללת בעצמנו - הופכת את העונה הזו, במידת מה, לעמוקה ורבודה יותר מקודמותיה. הטרופ המוכר של "מחברים לאוהבים", שעליו נשענת העלילה, הוא אפקטיבי יותר ככל שההמתנה לשלב ה"אוהבים" יותר ממושכת ומייסרת.
ויש דבר נוסף שמקנה לעונה הזו יתרון מסוים, או, עוד שכבה: העובדה שהגיבורה שלה היא בעצם גם ה-Narrator - כלומר, ג'ולי אנדרוז היא כמובן הקול של ליידי וויסלדאון, אבל פנלופי היא המוח שמאחורי המילים. זה מאפשר הצצה נוספת לנפש של הדמות הראשית, ומעניין לראות איך החוויות של פנלופי, שהפעם גם מופנים אליהן כל הזרקורים, מיתרגמות לטורים של הרכילאית המקומית שאותה היא מגלמת בסתר.
מה גם שכל כך כיף לראות, סוף סוף, את האישה המלאה בתור הדמות הנחשקת - ולא עוד פעם בתור זו שאף אחד לא מסתכל לכיוונה. אפשר לסכם ולומר שפנלופי תמיד הייתה אחת הדמויות הכי מעניינות ומורכבות ב"ברידג'רטון"; הדמות של קולין בעונה הזו, במיוחד בהשוואה לעוצמות שלה, לוקה בחסר. בשלב מסוים הוא אומנם מתנער מהגינונים המרשימים-אך-ריקים שאימץ במסעות שלו, וחוזר לחושיו - אבל אולי זה קורה קצת מאוחר מדי, ואולי פשוט שכחנו כבר מי הוא קולין האמיתי (כאמור, עבר זמן מאז העונה הקודמת), ככה שיותר קשה להזדהות איתו באופן מיידי. ובכל זאת, כל זה מתחיל להשתנות איפשהו בפרקים השלישי והרביעי, ואפשר לקוות שקולין יהיה יותר הוא-עצמו בחצי השני של העונה.
בכל מה שנוגע לעלילות הצדדיות, חלקן מוצלחות יותר וחלקן פחות. נתחיל מאלה שפחות: קייט ואנתוני בקושי מופיעים בעונה הזו, וגם כשכן, הם לא עושים משהו מעניין (וחבל, כי הם אנשים סוערים, ואפשר היה להציב בפניהם עוד מכשולים בשביל עוד אקשן); בנדיקט עוד פעם קיבל פיק-מי גירל מעצבנת בתור מושא תשוקה (נראה שהיוצרים נותנים לו סיפורים לא-אגדיים כדי לשמור את הסיפור האגדי לעונה עתידית שבה הוא יהיה במרכז); וישנן גם עלילות שהן לגמרי סרח עודף, כמו זו של הזוג מונדריץ'.
ולעלילות המוצלחות: הניסיון להעמיק את דמותה של קרסידה, ולגרום לה להיות מעוררת הזדהות, הוא גם חכם וגם לא צפוי - ולכן עובד מעולה. ויולט, שעד עכשיו התאבלה על מותו של אהבת חייה ואב ילדיה, נתקלת בהזדמנות מסקרנת במיוחד לאהבה חדשה. וגם, אחות נוספת לבית משפחת ברידג'רטון מקבלת נפח עלילתי וסיפור משלה - פרנצ'סקה הביישנית והמוכשרת, שמגולמת החל מהעונה הזו על ידי האנה דוד, שמתקשה להתמודד עם הלחץ של היציאה לחברה והמחזרים.
בסך הכל מדובר בעונה מרגשת ומסעירה, שמשלבת נהדר בין האלמנטים שלהם אנחנו כבר יודעים לצפות מ"ברידג'רטון" לבין אלמנטים חדשים: יש כאן את העיבודים התקופתיים לשירי פופ עדכניים, את הגלואו-אפ המתבקש של הכוכבים הראשיים (חכו שתראו את המלתחה החדשה של פנלופי) ואת הדילוג, המזוהה עם הסדרה, בין רצינות לבין קאמפ - אבל גם סיפור אהבה שהוא קצת שונה מאלה שקדמו לו: סיפור שמתאר אהבה שמתווספת לה תשוקה, ולא ההפך כפי שקרה בעונות הקודמות. האם גם הפעם יהיו סצנות סקס מהבילות, שכבר הפכו לסימן ההיכר של הסדרה? נגלה בחצי השני.