ישראלים שנולדו לפני שנות האלפיים עוד זוכרים את הציפייה מורטת העצבים לכל עונה חדשה של הסדרה האהובה עליהם, שלפעמים הגיעה באיחור של חודשים רבים ואף שנים. מאז כבר התרגלנו לקצב שונה לחלוטין, ולא רק בגלל נטפליקס ופלטפורמות הסטרימינג הנוספות שצצו בעקבותיה. ערוצי התוכן המקומיים הפכו זריזים יותר ויותר, ומביאים לנו את התוכן הכי חם בעולם, לעיתים בצמוד לשידור שלו מעבר לים.
ועדיין, מדי פעם צצה לה סדרה באיחור אופנתי, וזה לאו דווקא רע. "רוחות רפאים" ("Ghosts"), למשל, הקומדיה הבריטית של ה-BBC ששודרה בין 2019 ל-2023, מגיעה רק עכשיו לארץ על חמש עונותיה - אבל בתזמון מושלם לבינג' אסקפיסטי ומרים, שעוזר לכבות את המוח מהחדשות ולבלות כמה שעות עם חבורה של דמויות מתוקות במיוחד. הסיפור שלה מתחיל עם אליסון ומייק, זוג בריטי ממוצע שלא לומר בינוני, שבקושי מצליח לשלם שכר דירה ומחפש דירה חדשה. אחרי סיור בין כמה אופציות מתפוררות, הם מגלים שאליסון היא קרובת משפחה רחוקה של משפחת באטן האצילית, ועם מותה של ליידי באטן, ירשה לעצמה אחוזה. אומנם גם היא מתפוררת, אבל לפחות היא ענקית.
באחוזה הישנה מתגוררות רוחות רפאים של אנשים שמתו לאורך השנים באותו המקום, אבל לא עברו לעולם הבא אלא נתקעו שם, כל אחד מסיבותיו. הם כוללים את רובין, איש המערות שמפתיע בחוכמתו; קיטי, אריסטוקרטית צעירה, נלהבת ואופטימית עד כדי אשליה; תומאס, משורר גרוע ורומנטיקן גרוע אף יותר מתחילת המאה ה-19 שהופך חיש מהר לסטוקר של אליסון; ג'וליאן, פוליטיקאי ימני מושחת שמת מהתקף לב בזמן שבגד באשתו עם המזכירה ומבלה את האפטרלייף ללא מכנסיים; פאני, שהייתה ליידי באטן לפני ליידי באטן המנוחה הטרייה ואוהבת להתעליין על אחרים ולצקצק בלשונה; פאט, מדריך צופים מקסים ומלא חיים שהלך לעולמו בשנות ה-80; הקפטן, קצין מלחמת העולם השנייה והומו בארון קשוח מבחוץ ורך מבפנים; ומארי הביישנית, המשונה והמתוקה, שנחשדה כמכשפה והועלתה על המוקד בתחילת המאה ה-17.
כשאליסון ומייק מקבלים לידיהם את הירושה המסיבית, הם מתכננים להפוך את המקום למלון קטן, והרוחות לא משתגעות על הרעיון שבין החדרים שלהם יעברו כל יום עשרות זרים. בניסיון להבריח את הבעלים החדשים מהמקום, הן מובילות לתאונה שמשאירה את אליסון בתרדמת קצרה, וכשהיא מתעוררת ממנה - היא לפתע יכולה לראות רוחות רפאים. זה מתחיל בפניקה, כמובן, אבל באופן צפוי והדרגתי היא לומדת שהקללה הזאת היא בעצם מתנה, ומפתחת מערכות יחסים מיוחדות עם כל אחת ואחת מהרוחות.
סוד ההצלחה של "רוחות רפאים", שהפכה לאהובה מאוד באנגליה וזכתה גם לעיבוד אמריקאי שמשודר בארץ בסלקום TV (כשגם עיבודים בגרמניה ובצרפת שעומדים על הפרק), היא אנרגיית האנסמבל המשפחתית והכיפית של השחקנים. זה לא נובע רק מהעובדה שמדובר בקאסט ראשי ענק, אלא מכך ששישה מתוך עשרת השחקנים הראשיים הם למעשה יוצרי הסדרה. השישה, שנקראים ביחד קולקטיב "Them There", נפגשו לראשונה על סט של סדרת ילדים בריטית בשם "Horrible Histories", שהנגישה לילדים סיפורים ודמויות היסטוריות וזכתה למעמד קאלט ולתחייה מחודשת בטיקטוק. הם אהבו לעבוד ביחד עד כדי כך שהמשיכו לכתוב ולככב בסדרה נוספת לכל המשפחה ("Yonderland", שבה הופיע גם סטיבן פריי) ולאחר מכן יצרו את "רוחות רפאים", הסדרה הראשונה שלהם שפונה למבוגרים, אבל מכילה את אותה שמחת חיים ואופטימיות של הסדרות שפנו לקהל צעיר יותר.
"רוחות רפאים" אומנם מתמודדת, בדרכה, עם נושא המוות, אבל היא לעולם לא מדכאת. הכימיה בין השחקנים ניכרת, וכל אחת מהדמויות יכולה להפוך בקלות לאהובה עליכם. פה ושם ישנה גם סכריניות מרגשת, אבל כיוון שבכל זאת מדובר בקומדיה בריטית, היא לא מרגישה קלישאתית או קיטשית, ומוגשת במינון מדויק. העובדה שכל דמות מגיעה מזמן אחר ונסיבות שונות בהיסטוריה היא מתכון מוצלח מאוד לכאוס תמידי, ואכן - אין אפילו רגע אחד משעממים באחוזת באטן, שהיא נוגד הדיכאון המוצלח ביותר שדוקטור טלוויזיה היה יכול לרשום לנו בימים טרופים אלה.