"זהבי" ניצבה מול צומת: מצד אחד, מתי כבר יהיה מועד מתאים יותר לשידור סדרת דוקו על ערן זהבי - שסימני השאלה על המשך דרכו בכדורגל הפכו אותו לאחד הישראלים הכי מדוברים בשבועות האחרונים. מצד שני, אותם סימני שאלה הם בהכרח מה שיהפוך אותה לדוקו חסר וחלקי. ארבעה פרקים יש לסדרה החדשה של yes דוקו, וברגעים אלה ממש זהבי כותב את החמישי. אבל אחרי שנתיים שבהן ליוו צמוד-צמוד את מלך השערים, ליוצרים לא הייתה ברירה אלא להוציא את הסדרה לאור כשזהבי עדיין בשיאו היחסי. ככה זה כשמתלבשים על טאלנט פעיל, ועוד אחד עם תזזיתיות קניה ווסטית.
ארבעת הפרקים של "זהבי", שיצרו טליה ענבר ("יס מן") ושי אינס ("הבוזגלוס"), מחולקים לארבעת הפרקים העיקריים בקריירה שלו: הצמיחה בהפועל והעריקה למכבי; ימי הזוהר בקבוצה והיחסים עם המאמנים המתחלפים שלה; המעברים לסין והולנד, כולל זריקת סרט הקפטן והשוד האלים בבית המשפחה; והעונות האחרונות, כולל ההתלבטויות שעדיין קיימות על הצעד הבא. מפאת סמיכות אקטואלית מבקרי הטלוויזיה קיבלו לצפייה רק את הפרק הראשון של "זהבי" - אבל מספיק לצפות בו כדי להבין שעל אף המאמץ הראוי להרים דוקו-ספורט ישראלי עשיר ועמוק, זהבי איננו מייקל ג'ורדן ו"זהבי" איננה "הריקוד האחרון".
הליקוי העיקרי ב"זהבי" הוא, כאמור, היעדר המרחק. לא רק מבחינת הערפל בנוגע לפרק הבא בקריירה של הכדורגלן, אלא גם בגלל שהאירועים האחרונים קרובים מדי בשביל להצדיק טיפול דוקומנטרי יסודי - ואלה שהתרחשו לפניהם רחוקים מלהיות היסטוריים. ולמרות שהפעם קלישאות ילד הפלא שבנה את עצמו בעשר אצבעות מוצדקות, כי הן לחלוטין אמיתיות, קושי נוסף ב"זהבי" הוא זהבי עצמו: השעון מסנוור, החולצה של דיור, את הבריכה הביתית שברקע אי אפשר לפספס. ככה נראה אגו טריפ, לא מבט אינטימי על אדם שבא נטול פוזות. "אני לא הייתי טלית שכולה תכלת", מודה זהבי בצניעות חריגה על הדרבי האלים ההוא, אבל זה מחזיק לשנייה אחת בלבד. "אני חושב שהייתי טוב מדי במכבי, זה שרף להם", הוא מוסיף כדי להזכיר במי מדובר.
וגם אם "זהבי" לא נוצרה מטעמו של השחקן - היא כן נעשית בשיתוף מלא איתו, והשיתוף הזה ניכר. לא היה צריך לעשות לו יהודה משי זהב, אבל כל דוקו שאוהב כל כך את המושא שלו בהכרח ירגיש קצת מוטה ומיותר. את הצד החיובי בשיתוף הפעולה הזה אפשר לראות בזכות המרואיינים בסדרה, מלבד זהבי עצמו: מסבתא מסודי שמבחינתה אין ולו הייתה לו ברירה אחרת חוץ מהפועל, ועד לאשתו שי שמתגלה כדמות מרתקת ומפוארת. ברגעים הספורים בהשתתפותה שי זהבי היא הגיבורה של "זהבי" לא פחות מבעלה, פשוט באופן שיותר הולם דוקו-ריאליטי מאשר דוקו מובהק. לכן החוזק של הסדרה הוא דווקא כשהפוקוס על המשפחה, זו שאיתו וזו שאיננה, ולא על המקצוע. כשחוזרים לכדורגל, האגו של זהבי שוב מרתיע.
