יצא לי להתווכח השבוע על מבחן בכדל, שבודק ייצוג של נשים על המסך. "הוא לא באמת בודק כלום. יש סרטים עם מלא דמויות נשים שהם ממש שוביניסטיים", נאמר לי. אני הסכמתי, והודיתי שהמבחן לא יכול לבחון לעומק את דרך הייצוג של נשים. אבל בכל זאת יש לו משמעות, התעקשתי. תראו למשל את המבחן ההפוך, הגברי: בכמה סרטים וסדרות טלוויזיה לא הציגו אפילו לא שני גברים עם שמות, שמדברים ביניהם על משהו שהוא לא אישה? רק ב-5% משוברי הקופות ב-40 השנים האחרונות, בהשוואה ל-50% במבחן הנשי המקורי.
דרמת הפשע "מתחת לגשר" ("Under the Bridge") של הולו, שזמינה מעתה בדיסני+, היא מקרה נדיר שלא עובר את אותו מבחן בכדל ההפוך. היא מבוססת על סיפור אמיתי ועל ספר מאת רבקה גודפריי שנושא את אותו השם, וכמעט יש בה אך ורק דמויות של נשים. כל אחת ואחת מהן עם אופי, שם ותחומי עניין שאינם אך ורק גברים. שהחיינו.
"מתחת לגשר" מתרחשת בוויקטוריה, קנדה, עיירה קטנה ומרוחקת למדי ששוכנת בקצה האי ונקובר. היא עוקבת אחר סיפור הירצחה האמיתי בהחלט של רינה וירק, צעירה קנדית ממוצא הודי שמצאה את מותה אחרי התעללות שחוותה מצעירי המקום. הסדרה, שמתרחשת בנובמבר של שנת 1997, עוקבת במקביל גם אחרי האירועים הדרמטיים של ההתעללות ברינה, היעלמותה וההשלכות על הנוער המקומי שהיה מעורב בתקרית, כמו גם אחר האירועים שהובילו לרצח – מאמציה הבלתי נלאים לנסות ולהתקבל לחבורה של צעירות ארסיות שמגיעות מבתים שבורים, וההתמודדות שלה עם גיל ההתבגרות יחד עם כל ההשלכות שמתלוות לכך.
כפי שניתן לנחש, זוהי לא סדרה קלילה בשום צורה ואופן. אין בה יותר מדי מראות גרפיים, אך הנושאים שלה לא מאוד מחממי לב. ובכל זאת, "מתחת לגשר" היא סדרה קצבית ועשויה בקפידה שקל להתחיל בשעות אחר הצהריים ולגלות באמצע הלילה שגמעתם את כל שמונת פרקיה בערב ארוך אחד. היא מלהטטת במיומנות בין עבר להווה, בין עולם המבוגרים לבין נבכי נפשה של בת נוער בודדה שרק רוצה לקבל אהבה (מהאנשים הלא נכונים), ומזכירה שלהיות בגיל ההתבגרות זה גרוע, לכל הנוגעים בעניין.
אנסמבל השחקניות של "מתחת לגשר" עושה עבודה פשוט נפלאה; בראשו עומדת לילי גלדסטון הנהדרת ("רוצחי פרח הירח") בתפקיד השוטרת קאם, שמובילה את חקירת הרצח. מהצד הצעיר של הקאסט בולטת קלואי גידרי, הלוא היא ג'וזפין בל, שמצליחה להיות בלתי נסבלת, שנואה ופגיעה בעת ובעונה אחת. אין ספק שיש לה עוד עתיד בוהק לפניה על המסך. אה, כן, ואם זיהיתם את השחקנית שמגלמת את סומן וירק, אימה של רינה - זה כנראה בגלל שמדובר בארצ'י פנג'בי, לנצח קלינדה שארמה מ"האישה הטובה", האישה שגרמה לדור שלם של לסביות להכיר בלסביותן. כאן היא מגלמת את אמא של רינה, עדת-יהוה מנג'סת ואומללה כאחד. כהרגלה, גם היא עושה עבודה לא רעה.
מאחר שפרטי המקרה מתגלים די מהר עבור הצופים, קשה להגדיר את "מתחת לגשר" כסדרת תעלומת רצח קלאסית. אפשר לקרוא לה סדרת מסתורין משטרתית, אבל הרבה יותר מכך, מדובר בדרמת נוער סוחפת ועשויה היטב. אין הרבה נחמה בימים הללו, אבל אין ספק שסדרות כמוה הופכות את הייאוש לקצת (אבל ממש קצת) יותר נוח.