לפני חצי שנה, כשכולנו היינו מוכי הלם ושוקיסטים בפוטנציה, ברט גלמן היה מהבודדים שהתייצבו לצידנו במערכה הדיגיטלית נגד טרולים ושאר כחולי שיער תומכי חמאס. הקומיקאי היהודי, שמוכר בעיקר מתפקידיו בסדרות "פליבג" ו"דברים מוזרים", הפציץ את חשבונות האינסטגרם והטיקטוק שלו בסרטוני זוועה מ-7 באוקטובר וצילם את עצמו שר ומצחקק על "חבריו הצבועים בהוליווד", כלשונו. ברגע אחד הוא הפך לחביב הקהל ולמאמי הלאומי התורן, קפץ למספר ביקורים קצרים בישראל וניצל את אחד מהם כדי להשתתף במערכון של "ארץ נהדרת". סביר להניח שאת כל זה כבר ידעתם על גלמן, כי חוץ מהיותו סופרסטאר בכל מה שקשור לתמיכה בישראל ומלחמה אינטרגלקטית באנטישמיות, הקריירה שלו די סבירה, עובדה שבאה לידי ביטוי גם בסדרה החדשה בכיכובו.
ב"הפריבילגים" ("Entitled"), שזמינה כעת בסלקום TV, גלמן ניצב לראשונה בתפקיד הראשי - והוא מגלם בה את גייב, מנתח פלסטי וסוג של סלב שאיבד את אשתו בתאונה ביתית מצערת. הוא נאלץ לנסוע לאנגליה כדי להביא אותה לקבורה באחוזה של בני משפחתה, שממנה ברחה בצעירותה. תוך כדי הביקור המאולץ, הוא מבין למה היא ברחה משם ומגלה שאשתו השפויה והז"ל הייתה חלק ממשפחה קריפית שיכולה להעסיק פסיכיאטר מחוזי פול-טיים.
העלילה של "הפריבילגים" מתפרסת על פני שמונה פרקים בני חצי שעה, וזה עושה איתה חסד גדול. עשר דקות יותר לכל פרק והייתם מאבדים את זה כמו משפחת בואוקרפט שמככבת בסדרה. כי לא ברור איך גלמן הסכים להיות חלק מהדבר הזה - זאת אומרת, זה כן ברור: הוא קיבל תפקיד ראשי. אבל היהודי המזוקן והחביב עם עגיל הניינטיז באוזן לא יושב טוב כל כך במשבצת הזו. כנראה שגורלו נחרץ מלמעלה לשחק דמות משנית ואתנחתא קומית, רק שכאן התפקיד הראשי הוא האתנחתא הקומית. זה לא שגלמן כל כך נורא, אבל הוא גם לא כך כך טוב. זה לא עובד, לא מצחיק וסתם מעיק. לצדו יש קאסט בריטי, אלמוני ברובו לצופה הישראלי. השמות המובילים בו הם של ברנדן פטריקס ("אחוזת דאונטון") ודונאלד סטאמפר ("צ'רנוביל"). משפחת הבריטים החיוורת עומדת בניגוד גמור למעט כריזמה שיש לגלמן, אבל סורי, לא על כימיה כזו מבססים סדרה, ועוד כזו שמתיימרת להיות קומית. הפרק הראשון עוד סימן איזושהי הבטחה לסדרה קלילה ומצחיקה אבל זו הייתה שמחה מוקדמת מדי.
יש כאן ערבוב של קומדיה, פנטזיה ואימה עם מוטיבים גותיים ואלמנטים פגאניים שלא משאירים מקום לדמיון. שעטנז סתמי שמעמיס, מכביד ומכשיל את "הפריבילגים" בכל פרמטר: התסריט והסיפור מתפזרים לכל עבר, הדמויות שטוחות ולא מפתחות לשום כיוון, ומה שחסר פה בעיקר הוא הדבר הצנוע הזה שכולנו מייחלים לו - עניין. כן, "הפריבילגים" לא מעניינת ולא ממש מסקרנת כדי לגרום לכם להמשיך הלאה לפרק הבא. על אחת כמה וכמה אם אתם בינג'רים מדופלמים. רק אם אתם רוצים להיגמל מההרגל הזה, אז צפו בה. היא כאילו מסתורית אבל לא באמת, וסובלת מקליימקסים דביליים ובסוף העונה הדברים נותרים לא פתורים, מה שמרמז על פיתוחה של עונה שנייה. אבא תרחם. אלא אם כן הביקורות הקוטלות גרמו ליוצרים לגנוז כל טקסט שנכתב עד כה, ואז אחלה.
בכל מקרה, ובהנחה שכאן הסתיימו שידורינו, ברט גלמן הוא לא הנורא שבנוראים. אבל בואו, הוא גם לא המובחר שבמובחרים. אם נסתכל על הסדרה הזו כפיילוט לתפקיד ראשי עבורו - אפשר להכתיר את הניסוי ככישלון. זה עצוב לומר, אבל "הפריבילגים" ממש לא שווה את הזמן שלכם. כבר עדיף לצפות בסרטוני הטיקטוק של גלמן, שם לפחות הוא באמת מצחיק וחביב.