האמריקאים מוכנים לעשות הרבה בשביל לא להצטרך לצפות בסרט או סדרה עם כתוביות. למשל: להפיק לעצמם גרסה משלהם באנגלית. "אקו 3" ("Echo 3"), סדרת המתח החדשה של אפל TV פלוס שעלתה שם השבוע, היא מקרה קלאסי של ווין-ווין - הקהל האמריקאי (והעולמי) מקבל מותחן מצוין המוגש לו לפה בכפית, והישראלים יכולים להתגאות בעוד עיבוד מושקע ללהיט מקומי, כשהפעם מדובר בדרמה המצליחה של עמרי גבעון, "בשבילה גיבורים עפים".
יותר מעשור אחרי "הומלנד", קצת פחות משנה אחרי העיבוד של אותה אפל ל"כפולים", ושבועיים אחרי שגם "תיק נעדר" זכתה לגרסה אמריקאית בשירות הסטרימינג פיקוק, עוד דרמה מבית קשת 12 מקבלת גרסה אמריקאית - בעיקר לטובת אלה שעוד לא הספיקו להשלים את "בשבילה גיבורים עפים" בנטפליקס. "אקו 3" מבוססת באופן מובהק על אחת מהדרמות הכי מוצלחות ששודרו בישראל בעשור האחרון, שבעצמה שאבה השראה מספרו של אמיר גוטפרוינד, ומי שמוביל אותה הוא התסריטאי מארק בול, זוכה שני פרסי אוסקר על הסרט "מטען הכאב". השילוב בין החזון של קשת סטודיוס, כיסי הענק של אפל והנופים הקולומביאניים מניב כמה תמונות עוצרות נשימה, וניכר שכל פרק ממוצע כאן נהנה מתקציב של מדינה קטנה.
אבל השואו - ויש הרבה ממנו, בפרט בקרב הירי המושלג בפרק הבכורה - הוא רק מרכיב אחד, כזה שמתקשה לתפוס אם לא מצוותת אליו עלילה חזקה. ולמרות קווי דמיון ברורים בין חלק מהדמויות המרכזיות, "אקו 3" מתנתקת די מוקדם מחללית האם של "בשבילה". זוכרים את צעקות ה"יעלי" של תומר קאפון? אז תחליפו אותן ב"אמבר", בת הזוג של גיבור אחד ואחותו של גיבור אחר, שניהם אחים לנשק. רק שבניגוד לתפקיד שגולם על ידי נינט בזמנו, כאן נסיבות ההיעלמות של אמבר מסתוריות פחות: היא מגיעה לגבול קולומביה-ונצואלה למטרות מחקר, ובכלל לא נחשבת מתה בשום שלב לאחר חטיפתה. אין כאן תעלומה מורטת שיער, אין כאן קפיצת זמן גדולה, אך יש כאן ניסיון מעניין להנדס אחרת את הקשרים והמטענים שהרכיבו את הדרמה שהישראלים עפו עליה.
בכלל, בניגוד לרביעייה הגברית שהרכיבה את "בשבילה", "אקו 3" מתמקדת בעיקר בשני גיבורים - בן הזוג פרינס והאח במבי, שמגולמים על ידי מיכיל האוסמן ("משחקי הכס") ולוק אוונס ("היפה והחיה") בהתאמה. פרינס יותר שמוק מאביב של תומר קאפון, ולמרות צלקות קרב ניכר שמדובר בדמות שלא מנוהלת על ידי פוסט טראומה - רובד שהפך את "בשבילה" לא רק למעניינת, אלא גם לחשובה. מנגד, ומאחר שמהרגע הראשון ברור לכולם שהיא בחיים, ה"יעלי" של "אקו 3" זוכה לזמן מסך נכבד. היא מגולמת על ידי ג'סיקה אן קולינס ("כוננות עם שחר"), סוג של ג'ואן קיוזאק צעירה, שמביאה הופעה די אנמית יחסית למשמעות האדירה שלה. אם נינט עשתה הרבה עם מעט, קולינס עושה מעט מדי עם הרבה מאוד משקל.
כל עוד השאלה העיקרית שהניעה את "בשבילה" - האם יעלי/אמבר באמת בחיים - כלל לא נמצאת על השולחן, מעניין לבחון את רמת האטרקטיביות של "אקו 3", ובפרט את היכולת שלה לשמור על מתח בין פרק לפרק. למרבה המזל היא עומדת באתגרים האלה בהצלחה, הרבה בזכות בנייה עמוקה יותר של שלוש הדמויות הראשיות שלה ונבירה בסוגיות אחרות מאלה שבלטו בגרסה הישראלית. האם צופים שעוד זוכרים היטב את המקור עדיין ייסחפו אחריה? זו שאלה טובה. אבל האם היא עשויה מהחומרים שיכולים למשוך אחריהם קהלים רחבים מכל העולם, בפרט כאלה שאוהבים את הטלוויזיה שלהם עם תקציב גבוה ושלל סצינות אקשן מרהיבות? זו שאלה נוספת, שהתשובה עליה היא כן מובהק.