בשנים האחרונות מתגבשת מגמה מעניינת ברשתות החברתיות: ביקור מחדש בסדרות עבר, ובחינה חוזרת של הדמויות וההתרחשויות בהן דרך עדשה ביקורתית ועדכנית יותר. כך, למשל, טיקטוק מלא בסרטונים שמנפצים את ההילה שסביב ראשן של גיבורות נשיות של סדרות אייקוניות, כמו רורי גילמור מ"בנות גילמור" או קארי בראדשו מ"סקס והעיר הגדולה". שתיהן היו נערצות ונחשבו למושלמות, כולן רצו להיות כמוהן. אבל היום, יוצרות תוכן שונות מדגישות את התכונות הפחות מוצלחות של קארי או של רורי - אנוכיות, בעיקר, שהתבטאה בכל מיני צורות שאולי פספסנו פעם.
ברור שגיבור או גיבורה לא צריכים להיות נטולי פגמים. דמות טובה היא כמעט בהכרח דמות מורכבת, כזו שיש לה צדדים חיוביים ושליליים כאחד. אבל ההסתכלות המחודשת בסדרות "נשיות" ישנות מבליטה דפוס חוזר, ודי צורם, באפיון של הגיבורה הטיפוסית: היא מדברת על עצמה בלי הפסקה, היא male-centered, היא סומכת על הצ'ארם שלה שייחלץ אותה מהשלכות למעשים מפוקפקים - ואכן, ההתנהגות הבעייתית שלה מנורמלת, והיא אפילו מתוגמלת עליה.
אי אפשר לשכתב את סדרות העבר, וגם לא צריך, אבל אפשר לכתוב סדרות חדשות - ונראה שהבנות של דור ה-Z יודעות איך צריכה להיראות הגיבורה שלהן: שתהיה מתוסבכת, שתהיה שנויה במחלוקת וגם בלתי נסבלת לפעמים, אבל שתבין שהיא לא מרכז העולם, ושתהיה a girl's girl (ביטוי ששולט כרגע באינטרנט מעבר לים ושעוד לא נמצא לו תרגום עברי ראוי). היוצרים של סדרת הנעורים החדשה "סופר גיקית" ("Geek Girl"), שעלתה השבוע לנטפליקס, בבירור לא הבינו את המשימה.
"סופר גיקית", שמבוססת על רב המכר באותו השם מאת הולי סמייל, מספרת את סיפורה של הארייט מאנרס (אמילי קארי, "בית הדרקון") - נערה חנונית וחרדתית שאהובה על המורים בבית הספר שלה ואהובה פחות על התלמידים. יש לה חברה טובה אחת, נאט (רושל הרינגטון), ויחד הן מתמודדות עם ההתנהגות הבריונית של החבורה הפופולרית כלפיהן. הסדרה נפתחת כשבית הספר מנצח בתחרות אופנה יוקרתית וחברי כיתתה של הארייט זוכים לבקר בשבוע האופנה של לונדון. את הארייט זה לא ממש מעניין, אבל עבור נאט, מדובר באירוע מרגש במיוחד: היא אובססיבית לעולם האופנה ותמיד חלמה להיות דוגמנית. כשנאט ניגשת בהתרגשות לסוכן הדוגמניות הידוע ווילבר אוונס (עמנואל אימאני), הוא לא מתרשם ממנה במיוחד, אבל הוא כן שם עין על הארייט. מאותו הרגע הוא עושה כל שביכולתו כדי להחתים אותה בסוכנות שלו, "אינפיניטי מודלס".
הסוכנות עובדת בשיתוף פעולה עם בית האופנה יוג'י לי, שמזוהה עם שני דוגמני הבית שלה - אליל הבנות ניק פארק (ליאם וודראם) והמשפיענית המתנשאת פופי הפל קארטרייט (דייזי ג'לי). השניים גם מתחזקים זוגיות מפוברקת שמגבירה את הבאזז סביבם. אבל כשהאישה שמאחורי המותג מחליטה שנמאס לה מפופי, ווילבר והבוסית שלו ג'וד (שרה פריש) צריכים למצוא תחליף במהרה. ווילבר נחוש לקדם את הארייט ולוודא שהיא זו שתתפוס את המשבצת הזו - וזה, כמובן, מסתדר נפלא עם סיפור האהבה שנרקם לאיטו בינה לבין ניק, לאחר שהכירו בשבוע האופנה ונדלקו זה על זו ממבט ראשון. אז הארייט משכנעת את אביה ואמה החורגת שיסכימו לה לצאת להרפתקה הזו, שלא ברור מה גורם לה לרצות אותה מלכתחילה, ומשקרת לנאט שהיא חולה בזמן שהיא חיה את חיי הכוכבות שלה בצילומים בקנדה.
"סופר גיקית" היא סדרת נוער גנרית - יש בה כישלונות וניצחונות, טובים ורעים, התפתחות והתבגרות. היא מאזנת בין הרגעים הדרמטיים לבין אתנחתאות קומיות (כמו אבא של הארייט, אותו מגלם טים דאוני, שכנראה הדבר הכי טוב בסדרה). ולצד השימוש בנוסחאות ותיקות, ברור גם ש"סופר גיקית" מנסה להיות מעודכנת ל-2024 - עם דמויות כמו ווילבר, שהוא גם שחור וגם גיי באופן בלתי מתנצל, או הופעת אורח של מלכת הדראג (המדהימה) בימיני בון בולש. אבל הספר שעליו מבוססת הסדרה יצא ב-2013, ומה אפשר לומר, זה ניכר. נכון שיש פה גיוון אתני מסוים ורפרנסים לא רעים, אבל מתחת לכל אלה, מדובר בסדרה די שמרנית.
הסיפור של הארייט הוא סיפור סינדרלה קלאסי: היא האנדרדוג שהפכה לאיט גירל, היא הפתיעה את כולם. היא אמורה להיות מתוקה ולא מזיקה ומעוררת הזדהות ולגרום לנו, הקהל, לתפוס את הצד שלה - אבל האמת היא שזה פשוט לא קורה. קודם כל, כי הדמות הזו לא ממש משכנעת. אולי זה המשחק הלא מוצלח ואולי זו הכתיבה, כנראה גם וגם - כך או כך, הנערה הממלמלת הזו ששולפת עובדות מדעיות אקראיות ברגעי מבוכה לא ממש עוברת כאמינה. אבל יש דבר מהותי יותר שהופך את הארייט לדמות שקשה לצדד בה: היא בדיוק הגיבורה הנשית האנוכית הזו שעבר זמנה.
הארייט היא כאילו חסרת אונים, היא מקסימה ומגושמת וחסרת ביטחון, אבל אם חושבים על זה לרגע, היא בעצם לא בן אדם כל כך טוב. היא גונבת לחברה הכי טובה שלה את החלום ומשקרת לה לגבי זה, וזה אולי היה נסלח אם היא באמת הייתה רוצה לדגמן, אבל החלום הזה בכלל לא מעניין אותה - היא לא מתלהבת מאופנה ולא נהנית מחשיפה. היא מפלרטטת עם בחור תפוס מול הפרצוף של החברה שלו, ואומנם הזוגיות הזו מזויפת, אבל את העובדה הזו היא מגלה רק מאוחר יותר. היא מפשלת שוב ושוב בעבודתה כדוגמנית, ומעוררת צרות יחצ"ניות בזו אחר זו. לאורך הסדרה היא מתנהגת בצורה לא מוסרית ולא מקצועית - והאישיו האמיתי זה שהיא מתוגמלת על ההתנהגות הזו, ומוצגת בפני הצופים כדוגמה ומופת של התמודדות עם קשיים. "סופר גיקית" היא סדרה המיועדת לבני נוער, וניכר שהיא שואפת להיות ערכית ולהעביר מסר - אבל המסר, בסופו של דבר, הוא "תהיי עצמך (למרות שלא ממש ברור מה זה אומר) ותעשי מה שאת רוצה (גם אם זה אומר לדפוק את כל השאר על הדרך)".