את הסדרות של דני מקברייד קשה מאוד לתאר למי שמעולם לא צפה בהן, אבל אם צפיתם באחת - הבנתם את הטון של כולן, והן שייכות לז'אנר של "לאהוב או לשנוא". אם אתם אוהבים את ההומור המאוד ספציפי שלו, תלכו איתו עד סוף העולם. ואם לא, סביר שהוא לעולם לא יוכל לשכנע אתכם.
ברור מאוד מה הסנטימנט של רשת HBO כלפי מקברייד. "משפחת ג'מסטון" ("The Righteous Gemstones") היא הסדרה השלישית שיצר וכיכב בה עבורם, והם לא ביטלו אף אחת מהן - מקברייד הוא זה שהחליט מתי הן יגיעו לסיומן. בעוד ש"על הפנים", הסדרה הראשונה שלו, צברה קהל נישתי לאט לאט, "משפחת ג'מסטון" הגיחה לאוויר בשנת 2019 עם כמה שמות גדולים שהפכו אותה למדוברת יותר. מלבד מקברייד הקאסט הראשי כלל את האיש והאגדה ג'ון גודמן, וגם אדם דווין ("פיץ' פרפקט") נחשב למפורסם באופן יחסי לשחקנים שמקברייד מלהק בדרך כלל. בנוסף, למרות שהמספרים מעולם לא פורסמו באופן רשמי, ההנחה היא שמקברייד קיבל תקציב משמעותית גדול יותר עבור "משפחת ג'מסטון", מה שהעלה את רף הציפיות מארבע העונות שלה שהסתיימו השבוע.
למרות הטון השונה באופן דרמטי, "משפחת ג'מסטון" (שמשודרת בישראל ב-HOT ,yes וסלקום TV) הושוותה לא פעם ל"יורשים". שתי הסדרות מבוססות על משפחה עשירה, שההון שלה מגיע מעסק משפחתי, ולא סתם עסק. שתי המשפחות שולטות, כל אחת במובן אחר, במסרים שעוברים פילטרים שונים כדי להגיע לקהל הרחב. משפחת רוי עיוותה את החדשות, בעוד שמשפחת ג'מסטון עושה קרקס מהתנ"ך. איליי, אב המשפחה, עומד בראש מגה-כנסייה, מעין אימפריית נצרות שכוללת תחתיה מוצרי בידור לרוב. ג'סי (מקברייד), קלווין (דווין) וג'ודי (אידי פטרסון הנהדרת, שגם משמשת כתסריטאית) הם ילדיו המפונקים של איליי, שדורכים על כל מי שצריך - ולפעמים אחד על השני - כדי לרשת את מקומו ולשמור על ההון המשפחתי.
למרות הנושא שלה, יוצרי הסדרה לא תופסים את "משפחת ג'מסטון" כפרודיה על אמונה, או אפילו על מוסדות דתיים, אלא על אנשים שהופכים את הדת לעסק קפיטליסטי. מקברייד עצמו גדל בדרום ארה"ב במשפחה נוצרית, וחלק מבני משפחתו אף עבדו בכנסייה. למרות זאת, קשה להגיד שביקורת חברתית היא מה שעומד בבסיס הסדרה, כיוון שהיא לרוב בוחרת בקאמפ על חשבון מסרים. אם יש בה מסר, הוא יותר רגשי ופחות פוליטי - לכולם מגיעה גאולה.
למרות שאפשר - וכדאי - לצפות ב"משפחת ג'מסטון" אך ורק בשביל הטרלול והדמויות המדהימות (קצרה היריעה מלהכיל, אבל בייבי בילי הוא כנראה התפקיד הכי טוב של וולטון גוגינס אי פעם, טוני קבלרו בתוך קיף הוא אולי הדמות האהובה ביותר בסדרה, ואי אפשר שלא לציין גם את טים באלץ בתור בי ג'יי), מקברייד הבין שגם הקומדיות הפרועות ביותר צריכות קו עלילה של גדילה רגשית. הפן הזה התאפשר בזכות הדמות של איימי לי (ג'ניפר נטלס, שהיא גם זמרת קאנטרי מוכרת), אם המשפחה שהלכה לעולמה אבל מופיעה הרבה בפרקי פלאשבק - שם ניתן לראות שהיא זו שהתנגדה להפיכה של העסק המשפחתי לכל כך גדול וראוותני. האבל על לכתה מוציא מכל אחד מבני המשפחה את הרע ביותר, ולאורך ארבע העונות הם מעבדים את האבל, מוצאים בתוכם את ההשפעה החיובית שהותירה אמם, ואפילו משתפרים כבני אדם, בני זוג והורים. אבל פחות ככמרים.
למרות הרצון לפרגן לה בלי סוף - בעיקר כי מקברייד מצליח לייצר סדרות מופרכות ומפתיעות בתקופה שבה קשה ליצור משהו מקורי לחלוטין - העונה האחרונה של הסדרה לא הייתה אחידה ברמתה, ופחות סוחפת מהקודמות, בעיקר בגלל שהיא הציגה דמויות חדשות שעמדו במרכזה. מייגן מולאלי ושון וויליאם סקוט הצטרפו בתור חברתה הטובה ביותר ושותפתה המוזיקלית של איימי לי ובנה, והיחסים המורכבים שלהם עם בני משפחת ג'מסטון בעבר ובהווה תפסו את מרבית זמן המסך. זו לא הייתה עלילה גרועה, אבל הניסיון לדחוס כל כך הרבה פרטים חדשים בעונה שגם אמורה לסגור את הסדרה, ייצר מעט כאוס ובא על חשבון היחסים בין הדמויות הראשיות, שהיו יכולים להתפתח באופן יותר עמוק לקראת הסוף.
בכל זאת, קשה שלא לסמן את "משפחת ג'מסטון" כתופעה חשובה, אפילו רק בזכות העובדה שהיא חלק ממפעל החיים המרתק של דני מקברייד. מקברייד ופטרסון, אגב, כבר עובדים על הפיץ' הבא שלהם: סדרה שמבוססת על ספר מ-2020 שבו קבוצת נשים מדרום ארה"ב שנפגשות לשוחח על ספרים מוצאות את עצמן מול איום של ערפדים. HBO לא קנו אותה בינתיים, אבל קשה להאמין שהם יוותרו על מקברייד - ועל הקהל שהולך אחריו באש ובמים.